סמכות חקירה של בעל תפקיד בחדלות פירעון

בין היתר דרשו כי תעוגן הסכמתו של בעל השליטה כי ההפטר שיינתן לא יחול על תביעותיהם של מזמיני העבודות, כי הנאמן יוסמך לפעול ולחקור את בעל השליטה כאילו הוא מצוי בהליכי חידלות פרעון, כי בעל השליטה ישתף פעולה עם הנאמן, וכי קציבת כוח ההצבעה של מזמיני העבודות לא תשקף את חלקם בדיבידנד לנושים.

ז. לנאמן יוענקו הסמכויות לחקירה ולאיסוף נכסי בעל השליטה כאילו מונה כבעל תפקיד בהליך חידלות פרעון של היחיד.

...

באת כוח בנק המזרחי הוסיפה וטענה כי ההצעה לאפשר רק למזמיני העבודות לנקוט הליכים אישיים כנגד בעל השליטה, אם ייקבע שהוא חייב, מהווה העדפת נושים אסורה, ולכן אין להיעתר לחלק זה של ההצעה.

בנסיבות אלו, ואף שאין החלטה מפורשת המסמיכה את הנאמן לקבוע את כוח ההצבעה, אין מקום לבטל את החלטתי רק מטעם זה. ויודגש, גם בהחלטתי מיום 29/6/2020 בה הוריתי כי אם בעל השליטה יגיש הצעת הסדר אישית היא תובא לאסיפת הנושים, וגם בהחלטותיי מיום 29/10/2020 ו-5/1/2021, לא מצאתי פסול בהסמכת נאמן להכריע בקביעת כוח ההצבעה של הנושים, וניתן היה להסיק מכך כי הסמכות הוענקה לו. בהחלטתי מיום 5/1/2021, ולאחר שעיינתי בדו"ח שהגיש הנאמן, קבעתי כי "[...] יש עיגון בקביעתו כ ניתן לקצוב את כוח ההצבעה של מזמיני העבודות בשלושת הפרויקטים (אלחריזי, הסיבים ונחלים) כ-0, כלומר להתעלם מהצבעתם". איני מוצא מקום לשנות מהחלטה זו. מזמיני העבודות הגישו תביעות חוב כנגד החברה, והחברה מצדה טוענת כי מזמיני העבודות חייבים לה סכומים נכבדים.

אין ספק כי נפלה שגגה בעמדתה זו של נורד, שהרי אין חולק כי בהסדר המוצע יחולק דיבידנד גם לנושים הרגילים, דיבידנד שלא צפוי בהליכי פירוק (ראו החלטתי מיום 29/10/2020).על כן, מבקש הנאמן להתעלם מהצבעתה של נורד.

סיכום לאור כל האמור, ועל אף שנמצאו פגמים בדרך אישורם של תכנית השיקום והסדר החוב של בעל השליטה, דומה שבנסיבות שנוצרו אין חלופה טובה יותר לנושים.

על כן, אני מאשר את ההסדר על כל תיקוניו.

עוד אני מורה לנאמן לפעול למימוש זכויות החברה בתביעה שהגישה כנגד נסראלדין סעיד, וככל שיש צורך ינקוט בהליכים לאיתור המסמכים הדרושים לתמיכה בתביעה.

סעיף 288 לפקודת החברות, שהוחל גם על הליכי הבראה מכוח סעיף 350טז(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע את גבולות סמכויות החקירה המוקנות לבעל התפקיד המתמנה במסגרת הליכי חידלות פרעון.

בהקשר זה ראוי להוסיף ולהדגיש כי הנאמנים מהוים Officer of the court וככאלה ניתן להניח שלא יעשו שימוש לרעה במידע שיובא לעיונם ויקפידו על חסיונו ובאופן שמעקר מתוכן את החשש שהמידע המופיע בהסכם יגיע שלא לצורך לידיעתם של מתחרים פוטנציאליים או אף לידיעתם של בעלי המניות.

...

בתשובה לתגובת מוריה סיעוד, טענו המשיבים כי דין התגובה להידחות על הסף, משזו לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות שעמדו בבסיסה.

השתלשלות ההליכים שפורטה יש בה כדי להצביע על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה, ואולם, על מנת לגבש עמדה סופית בעניין, מקובלת עלי עמדתם של הנאמנים כי חיוני כי הם יעיינו בהסכם ההפעלה, שיוכל ללמד על מהות ההתקשרות בין המשיבים, ואשר יסייע בידי הנאמנים להשלים את מסד הנתונים הדרוש להם על מנת לגבש עמדה סופית אם יש מקום להמשיך עם הליך התביעה ואם לאו.

באיזון בין הצורך בהגנה על הסודות המסחריים שעשויים להימצא בהסכם ההפעלה, לבין זכות הנאמנים לעיין בהסכם לצורך גיבוש עמדה באשר להמשך הליכי התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.א. 37411-04-17), סבורני כי יש להעדיף חשיפת המסמך בפני הנאמנים על פני אי חשיפתו, זאת בכפוף להתחייבות הנאמנים לשמירת סודיותו של המסמך.

סוף דבר סיכומו של דבר, דין בקשת הנאמנים להתקבל, בכפוף להמצאת התחייבות מטעם הנאמנים לשמירת סודיות המסמך.

זאת בפרט בנסיבות בהן הבקשה למתן הוראות נידרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; כאשר בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; ואין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל הדין באופן שאינו מידתי ומוצדק.

על רקע העובדה שאין המנהל המיוחד מבקש לעשות שימוש בסמכויות חקירה כלשהן המוקנות לו מכח היותו בעל תפקיד בהליך חידלות פרעון, אלא עתר למינויו של חוקר שימונה על ידי בית המשפט, ואשר הקף סמכויותיו ייקבעו אף הם על ידי בית המשפט, ולאור האמור בפסק דין בעיניין האמה, מינוי חוקר כזה לא רק שהנו מותר ואפשרי, אלא שהנו אף רצוי ומומלץ מכוח הוראת הפסיקה, ומכאן שלא ניתן לקבל את השגת המשיבה בהקשר זה. ולבסוף אתייחס לטענת המשיבה לפיה משהתנה בית משפט את מנוי החוקר בנשיאה בהוצאותיו, ובשים לב לכך שסכום ההוצאות שנפסק במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני בית המשפט המחוזי במחוז מרכז לא הוסדר על ידי המנהל המיוחד, עולה כי קופת הפרוק ריקה ואין לאפשר מימון בטרם יוסדרו הוצאות אלה.

...

על רקע העובדה שאין המנהל המיוחד מבקש לעשות שימוש בסמכויות חקירה כלשהן המוקנות לו מכח היותו בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון, אלא עתר למינויו של חוקר שימונה על ידי בית המשפט, ואשר היקף סמכויותיו ייקבעו אף הם על ידי בית המשפט, ולאור האמור בפסק דין בעניין האמה, מינוי חוקר כזה לא רק שהינו מותר ואפשרי, אלא שהינו אף רצוי ומומלץ מכוח הוראת הפסיקה, ומכאן שלא ניתן לקבל את השגת המשיבה בהקשר זה. ולבסוף אתייחס לטענת המשיבה לפיה משהתנה בית משפט את מנוי החוקר בנשיאה בהוצאותיו, ובשים לב לכך שסכום ההוצאות שנפסק במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני בית המשפט המחוזי במחוז מרכז לא הוסדר על ידי המנהל המיוחד, עולה כי קופת הפירוק ריקה ואין לאפשר מימון בטרם יוסדרו הוצאות אלה.

סוף דבר לאור כל האמור דין בקשת המנהל המיוחד להתקבל והנני מורה על מינויו של רו"ח יעקב בלנגה (להלן: "החוקר") לשמש כחוקר אשר יבחן את הסוגיות שפורטו בכותרת בקשת המנהל המיוחד, וניתנות לו לשם כך כל הסמכויות המוקנות לחוקר בדין.

בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיבה בהוצאות המנהל המיוחד בסך של כולל של 5,000 ₪.

סמכויות החקירה של בעלי התפקידים בהליכי חידלות פרעון קבועות בסעיפים 18ג, 23 ו - 59(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל), וכן בסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג– 1983.

...

ואכן, נקבע בפסיקה כי "ככלל אין לאפשר חקירה שתכליתה היא השגת יתרון דיוני בתביעה שבעל התפקיד עתיד להגיש בשם החברה בין אם הנתבע הוא הנחקר ובין אם הוא אדם אחר" (עניין אברהם לוי פסקה 30).

לא שוכנעתי כלל, כי המדינה הוכיחה ברמת וודאות גבוהה כי הנאמן עתיד להגיש תביעה נגד המנהל או כנגד אדם אחר, וכי מדובר בתביעה וודאית או כמעט וודאית או כי דעתו של הנאמן נחושה להגיש תביעה (ראו, רע"א 2438/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' רו"ח טרבלסי, פסקה 22 (3.6.2016); רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. חברה פיננסית לתעשיה בע"מ, פסקה 4 (30.1.1989)).

המדינה והכנ"ר טוענים כי יש לדחות את בקשת הנאמן גם משום שהערבות הבנקאית הופקדה על ידי חברת לנדסמן ולא על ידי החייב וכן משום שהיא חולטה מתוך כספי העמותה.

כל שנקבע בהחלטה זו הוא כי הזיקה בין החייב, העמותה והטענות בדבר חילוט הערבות הבנקאית, מצדיקה את גילוי המסמכים לנאמן, וכך אני מורה.

בעיניין "אדישות הנושים" מרחיב בית המשפט בסעיף 29 לפסק הדין: " הכלל הוא כאמור, שמרבית הנושים מפגינים אדישות כלפי הליך חידלות הפרעון. גישה זו מוּנעת לא פעם מייאוש; לא פעם מתוך אמונה שתועלת רבה לא תיצמח להם ממילא מההליך; ולא פעם מתוך הסתמכות "עוורת" על בעל התפקיד שיפיק את התועלת המרבית מההליך.

בנוסף, ובהמשך לאמור לעיל, האנטרס של בעל המניות והמנהל הנו לשתף פעולה על מנת ל"נקות את שמו" ולהסיר כל אפשרות של הגשת תביעה פוטנציאלית כנגדו.

בנסיבות אלו, כאשר הידע בנוגע לעילת התביעה האפשרית כנגד קרמג' מצוי בידי המבקש, מוטלת על המבקש חובה מכוח הדין וההלכה לשתף פעולה, ולמפרק עומדות סמכויות חקירה מכוח סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג – 1983, ראו הקבוע בסעיף 288(א) לפקודה : "בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליו". לא למיותר להפנות לרע"א 9370/17 אברהם לוי נ' גיא גיסין, [פורסם במאגרים, 30.1.18] במסגרתו דן בית המשפט, בין היתר, בתכלית הוראה זו : "כידוע, ורבים חזרו על כך, תכלית הוראה זו היא לאפשר לבית המשפט הדן בהליכי חידלות פרעון להיתחקות אחר המידע על החברה ונכסיה ועל הנסיבות שהובילו לקריסתה, וזאת לשם בירור ומיצוי זכויותיה" (הדגשות שלי, שם בפיסקה 22).

...

דיון והכרעה – וראשית ההלכה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים קובעת אני כי דין הבקשה להידחות משורה של טעמים, לא כל שכן משקלם המצטבר.

מכל הטעמים הללו, הבקשה נדחית.