מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות המפקחת של המקרקעין ענייני מקרקעין וסמכויות המפקחת

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רכוז האמור מעלה כי, בכל הנוגע לדיון בעוולות נזיקיות, סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין חלות על עוולת הסגת גבול וכן- מקום בו חל התקנון המצוי או שקיימות הוראות דומות בתקנון החל על הבית- נתונה לו סמכות לידון בתביעה הנוגעת למימוש זכותו של דייר לידרוש ביצוע תיקונים ברכוש המשותף או בדירה אחרת, אשר ככל שלא יבוצעו יהא בהם בכדי לפגוע בדירתו.
...
המערער התגונן בפני התביעה הראשית וטען כי דין התביעה דחיה על הסף, בהינתן שהמשיבה לא מהווה נציגות מוסמכת ומשכך, אינה כשירה לתבוע אותו; כי אינו חב בתשלום הוצאות הרכוש המשותף הואיל ולא מסופקים לו שירותי ניהול והחזקה ליחידות הקרקע שבבעלותו ומשום שהנציגות אינה מבצעת תיקונים ברכוש המשותף ואינה מאפשרת לו גישה למקלט; עוד טען כי ממילא יש לאפשר לו לקזז את חלקו בהוצאות, אל מול הכספים אשר חבה לו הנציגות ואשר נתבעים בתביעה הנגדית אשר הוגשה על ידו.
במקרה לפני נחה דעתי כי לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בקביעת המפקחת ומשכך, אינני מוצאת לקבל ערעורו של המערער אשר לראש נזק זה. השבת עלויות תיקון ליקויים ברכוש המשותף; בדומה אינני סבורה כי חלה כל טעות או פגם המצדיק התערבות ערכאת הערעור, בקביעת המפקחת הנוגעת להשבת עלויות תיקון הליקויים ברכוש המשותף.
קביעותיה אלו של המפקחת, כולן קביעות הנוגעות לממצאים עובדתיים, המבוססים, בין היתר, על קביעת מהימנות- כולן קביעות אשר ככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן ולא מצאתי כי יש לחרוג מכלל זה. סוף דבר; לאור כל האמור, הרי שהערעור מתקבל באופן חלקי וכפי שפורט בסעיף 15 לפסק דין זה. אשר להוצאות, הרי שהנני סבורה כי איזון נכון יתקיים ככל שלא יקבעו על ידי הוצאות לטובת המערער במסגרת הערעור, בד בבד עם ביטול ההוצאות כפי שנקבעו על ידי המפקחת לחובת המערער.
בהתאמה אינני עושה צו להוצאות בערעור והנני מורה על ביטול ההוצאות אשר הושתו על המערער במסגרת פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין, נשוא הערעור.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאמה ללשון החוק, וכן, תוך פרשנות חוק החיזוק בשים לב לתכלית החקיקה, פורשה על ידי בית המשפט העליון בהרחבה סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לידון בתביעות הנוגעות לחוק החיזוק בצורה נרחבת.
...
סוף דבר; לאור כל המקובץ לעיל, הנני קובעת כי פסק דינה של המפקחת מיום 17.9.18 בטל.
הנני נעתרת לסעד המבוקש על ידי המערערים כפי שפורט בסעיפים א' ו-ב' בפתיח כתב תביעתם.
הנני מורה על השבת העירבון אשר הופקד על ידי המערערים לידי המערערים באמצעות בא כוחם.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שם נקבע על ידי בית המשפט העליון כי, בכל הנוגע לחוק החיזוק, סמכותו של המפקח נקבעה בסעיף 72 לחוק המקרקעין לידון בכל "סיכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון..." ובהתאם לה, המפקח אף מוסמך לידון ולהכריע גם בשאלות הבעלות הנוגעות לסכסוך כאמור.
...
עוד אין בידי לקבל את הטענות ולפיהן ההחלטה בדבר מתן היתר אינה עומדת בתנאי חוק החיזוק – אשר לטענות אלו, מוצאת אני לקבל את קביעות המפקחת המושתתות על האישור כפי שהוצא על ידי המוסד התכנוני, במסגרתו נקבע מפורשות כי מדובר בהחלטה למתן היתר בתנאים – כפי הדרישה הקבועה בחוק החיזוק.
זאת ועוד, אשר להחלטה בדבר צירוף חוות דעת, הנני מוצאת לקבל את טענת המשיבים ולפיה, בשים לב לכך שלבקשה כלל לא צורפה חוות הדעת וכן, בהינתן שהבקשה לא פירטה נימוקים בגדרם יש להיעתר לה הגם שהוגשה באיחור – לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעת המפקחת במסגרתה נדחתה הבקשה.
סוף דבר; לאור כל האמור הערעור מתקבל – פסק דינה של המפקחת מיום 2/7/19- בטל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כל הנוגע להקף סמכותו של המפקח על המקרקעין לידון בסכסוכים הנוגעים לפרויקט חזוק, נקודת המוצא לדיון מצויה בהוראת סעיף 72 לחוק המקרקעין, אשר הובאה לעיל כלשונה וממנה נלמד כי זו על פניו, אינה מגבילה את המפקח לידון רק בתביעות המפורטות ככתבן וכלשונן בחוק החיזוק, אלא שסמכותו משתרעת באופן רחב על כל תביעה הנוגעת לזכויות או חובות של בעלי הדירות בבית המשותף לפי חוק החיזוק.
...
בהקשר זה נקבע על ידי בית המשפט העליון בפסקה 24 לפסק הדין כי: "הנה, בעיניי, לשון סעיף 72(א) לחוק המקרקעין מלמדת - בצורה חד-משמעית - על הענקת סמכות ייחודית למפקח לדון בכל סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף, בדבר זכויותיהם או חובותיהם, הנובע מחוק החיזוק. אין בלשונו של סעיף 5 לחוק החיזוק כדי לסתור מסקנה זו. למען הסדר הטוב יובהר, כי סעיף 5(ד) אינו עוסק בענייני סמכות ולכן אין בו כדי לתמוך בטענות המערערים בערעור זה (להבדיל - אולי, ובלי לקבוע מסמרות - בשאלה המהותית העולה מתביעתם, דהיינו, למי שייכות זכויות הבעלות בדירות החדשות שתיבנינה, אם תיבנינה, בבניין)." וכן, נקבע בהמשך בסעיף 28 לפסק הדין: "לסיכום, סמכותו העניינית של המפקח קבועה בסעיף 72(א) לחוק המקרקעין, והיא חלה על כל סכסוך הנוגע לזכויות וחובות של בעלי דירות בבית המשותף לפי חוק החיזוק. משתובענת המערערים נוגעת לזכויות ביחס לדירות שתיבנינה, אם תיבנינה, מכוח תמ"א 38 ובהתאם להוראות חוק החיזוק, הרי שהמפקח מוסמך לדון בה." קביעה דומה קבע בית המשפט העליון גם ברע"א 1002/14 שומרוני נ' קופמן (9.7.2014), שם הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לא נסבה רק על אישור עבודות החיזוק, אלא היא משתרעת גם על אישור של אופן ביצוע העבודה.
לאור האמור, הנני דוחה ערעורו של המערער הנסב על היקף עמודי כתב ההגנה אשר יוגש על ידו כפי שנקבע על ידי המפקחת.
סוף דבר; לאור האמור והמפורט – הערעור נדחה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה הדברים שנפסקו בהחלטתה של המפקחת על רישום המקרקעין בת"א 637/20 אברהמי נ' טל [ניתן ביום 11.3.21] שם נדון מקרה הדומה מאוד לענייננו: "למפקח על רישום מקרקעין סמכות ייחודית לידון בסכסוך שעניינו נשיאה בהוצאות הדרושות להחזקה תקינה ולניהול הרכוש המשותף בבית משותף, כקבוע בהוראת סעיף 72(א) לחוק המקרקעין. בכלל זאת, סמכות המפקח על רישום מקרקעין לידון במחלוקת כספית שעניינה החובה החלה על בעלים של דירה בבית משותף לשלם חלקו בהוצאות שנדרשו להוצאות החזקה תקינה של הרכוש המשותף בבית, לרבות הוצאות לתיקון ליקויי איטום בגג הבית המשותף המהוה רכוש משותף, כבעניינינו.
...
. האמור לעניין סמכותו הייחודית של המפקח על רישום המקרקעין אינו חל במקרה בו מדובר בתביעה לשיפוי בגין נזקים שנגרמו לדירתו של בעל דירה בבית משותף, שאז מדובר בתביעה נזיקית אשר המפקח על רישום המקרקעין נעדר סמכות עניינית לדון בה. "בהתייחס לסעד הכספי לשיפוי המשיב בגין הוצאות לתיקון נזקי רטיבות בדירתו, הדין עם המבקשים. עניינו שיפוי בגין הוצאות לתיקון נזקים בדירה בבית המשותף, להבדיל מתיקון ליקויים ברכוש המשותף. בהעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק המקרקעין ומשעילת תביעה זו היא בפקודת הנזיקין, נקבע בהלכה הפסוקה כי אין למפקח על רישום מקרקעין הסמכות לדון ולהכריע בו (ראו גם: ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כ"ח(1) 730, 733 (1974); ע"א (מחוזי ת"א) 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד רמת גן בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב ז'בוטינסקי, פסקה 4 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (30.6.2002); רע"א (מחוזי י-ם) 38744-06-16 הושיאר נ' רחמים, פסקה 14 לפסק הדין, פורסם ב"נבו" (9.3.2017); עש"א (מחוזי ת"א) 34810-10-18 רבין נ' נציגות הבית המשותף ברחוב רמז 35 תל אביב, פסקה 13 לפסק הדין, פורסם "בנבו" (15.4.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/476/2018 לבקוב נ' ארואטי, פורסם ב"נבו" (2.5.2019); החלטתי בתביעה שמספרה 6/554/2019 מאירסון נ' חולי, פורסם ב"נבו" (23.1.2019)).
לאור האמור לעיל, אני מורה להעביר את התובענה למפקחת על רישום המקרקעין בחיפה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו