רכוז האמור מעלה כי, בכל הנוגע לדיון בעוולות נזיקיות, סמכויותיו של המפקח על רישום המקרקעין חלות על עוולת הסגת גבול וכן- מקום בו חל התקנון המצוי או שקיימות הוראות דומות בתקנון החל על הבית- נתונה לו סמכות לידון בתביעה הנוגעת למימוש זכותו של דייר לידרוש ביצוע תיקונים ברכוש המשותף או בדירה אחרת, אשר ככל שלא יבוצעו יהא בהם בכדי לפגוע בדירתו.
...
המערער התגונן בפני התביעה הראשית וטען כי דין התביעה דחיה על הסף, בהינתן שהמשיבה לא מהווה נציגות מוסמכת ומשכך, אינה כשירה לתבוע אותו; כי אינו חב בתשלום הוצאות הרכוש המשותף הואיל ולא מסופקים לו שירותי ניהול והחזקה ליחידות הקרקע שבבעלותו ומשום שהנציגות אינה מבצעת תיקונים ברכוש המשותף ואינה מאפשרת לו גישה למקלט; עוד טען כי ממילא יש לאפשר לו לקזז את חלקו בהוצאות, אל מול הכספים אשר חבה לו הנציגות ואשר נתבעים בתביעה הנגדית אשר הוגשה על ידו.
במקרה לפני נחה דעתי כי לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בקביעת המפקחת ומשכך, אינני מוצאת לקבל ערעורו של המערער אשר לראש נזק זה.
השבת עלויות תיקון ליקויים ברכוש המשותף;
בדומה אינני סבורה כי חלה כל טעות או פגם המצדיק התערבות ערכאת הערעור, בקביעת המפקחת הנוגעת להשבת עלויות תיקון הליקויים ברכוש המשותף.
קביעותיה אלו של המפקחת, כולן קביעות הנוגעות לממצאים עובדתיים, המבוססים, בין היתר, על קביעת מהימנות- כולן קביעות אשר ככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן ולא מצאתי כי יש לחרוג מכלל זה.
סוף דבר;
לאור כל האמור, הרי שהערעור מתקבל באופן חלקי וכפי שפורט בסעיף 15 לפסק דין זה.
אשר להוצאות, הרי שהנני סבורה כי איזון נכון יתקיים ככל שלא יקבעו על ידי הוצאות לטובת המערער במסגרת הערעור, בד בבד עם ביטול ההוצאות כפי שנקבעו על ידי המפקחת לחובת המערער.
בהתאמה אינני עושה צו להוצאות בערעור והנני מורה על ביטול ההוצאות אשר הושתו על המערער במסגרת פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין, נשוא הערעור.
