בהליך זה, שניפתח בשנת 2017, דרשה חנ"י את סילוק ידה של גדות איחסון מהשטח של המסוף הדרומי, היות והסכם ההרשאה האחרון שהיה בתוקף נכון לאותו המועד הסתיים כאמור בשנת 2014, והמשא והמתן לגבי הארכתו ניכשל.
בנוסף, כחלק מההכנות לעריכת מיכרז להפעלת המסופים, פנתה חנ"י לרשות ההגבלים העיסקיים (כתוארה אז, אשר שמה שונה בשנת 2019 ל"רשות התחרות", וכך תיקרא גם להלן) בבקשה לקבלת חוות דעת מייעצת, לעניין בחינת מיגבלות הישתתפות אפשריות במיכרז הנובעות מדיני ההגבלים העיסקיים והחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013 (להלן: "חוק הריכוזיות").
נטען כי כבר בהסכם הראשון, אשר החל את מערכת היחסים בין גדות ובין המדינה משנת 1960 (להלן: "הסכם 1960"), הובהר כי גדות היא זו שפנתה למדינת ישראל ויזמה את בניית המסוף הדרומי לצורך עיסוקיה, ומדינת ישראל הרשתה לגדות לבנות את המסוף הדרומי וכן הרשתה לה לתת שירותי נמל של ניטול כימיקלים במסגרת זו. עוד צוין כי בהסכם 1960 נקבע כי גדות עשויה להיות מחויבת, בהתאם להוראות מנהל הנמל, לפרוק מטענים גם של גורמים אחרים.
גדרי ההתערבות במעשה המינהלי –
מושכלות יסוד הן כי במסגרת הבקורת השיפוטית על החלטה מינהלית בתחום דיני המכרזים, נידרש בית-המשפט לבחון אם ההחלטה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים עינייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדריו של מיתחם הסבירות.
כמו כן, יש לבחון את הנפקות המשפטית לכך שחנ"י נחשבת כגורם מאסדר כהגדרתו בחוק הריכוזיות (ראו בהרחבה: עניין מלט הר טוב, ובהקשר זה אף ראו את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין שניתן בעירעור שהוגש לגבי עניין מלט הר טוב – עע"מ 4432/16 חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ נ' מלט הר טוב בע"מ (3.11.2016), שם נקבע כי ועדת המכרזים של חנ"י תערוך בחינה מחודשת של המיכרז, בין היתר בהתייחס למצבו העדכני של השוק ואף תשקול אם אין זה נכון להיוועץ בנסיבות העניין בממונה על הגבלים עיסקיים, תוך עידכון ושתוף של משרדי הממשלה הרלבאנטיים.
עמדתי היא כי יש להורות על השבת הדיון לועדת המכרזים, על מנת שתיתן את דעתה שוב לגבי ההשלכות של החלטתה בהתאם להערות שבפסק דין זה, ובאופן ספציפי – לגבי התוית קריטריונים ברורים ליציאה למכרז לגבי שני המסופים וקביעת פעולות נידרשות ולוחות זמנים לנקיטת כל ההליכים אשר יאפשרו את היציאה למכרזים המתאימים, בהקדם המתאפשר, וזאת לאחר קבלת חוות דעת מעודכנת של רשות התחרות ושל הגורם הרלבנטי לגבי הסטאטוס של תת"ל 118.
...
במצב שני זה, קבלת הסעד העיקרי כפי שהתבקש, משמעה להורות על ביטול של שני החוזים, וסבורני כי זהו סעד שאינו הולם.
סיכום –
לאור המפורט במקובץ, יש לקבל את העתירה בחלקה רק במובן שיש להשיב את הדיון לוועדת המכרזים, אשר תוסיף להחלטותיה התייחסות לנושאים העולים בפסק דין זה, ובמיוחד – קביעת רצף פעולות לביצוע לקראת בחינת קיומם של הליכי מכרז, קריטריונים ברורים לגבי האפשרות לקיים מכרז לגבי כל אחד משני המסופים בנפרד, לוחות זמנים סבירים לביצוע האמור, במטרה לצמצם עד כמה שניתן את תחולת הפטור מקיומו של מכרז - וזאת לאחר קבלת חוות דעת מעודכנת של רשות התחרות ושל הגורם הרלבנטי לגבי הסטטוס של תת"ל 118.
סבורני כי דיון מחודש בוועדת המכרזים המקצועית, ולאחר מכן בקרב הגורמים המוסמכים בחנ"י, יביא למצב בו תינתן החלטה משלימה אשר במסגרתה חנ"י בעצמה תשקול שנית את משך ההתקשרות, ואפשר שתורה על קיצור כאמור.
