מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית משפט מחוזי אכיפה הסכם מכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לקבוע כי בהתאם להסכם המכר על הנתבעת לפעול לצורך רישום התובעים בלישכת רישום המקרקעין ובתוך כך ליתן צו עשה לנתבעת לאכיפת היתחייבותה לרשום את זכויות התובעים בלישכת רישום המקרקעין בדרך של רישום בית משותף ולחילופין בדרך אחרת שלא תיפגע בזכויותיהם, תוך הצמדת חלקם בחצר (2/6 משטח החלקה) לדירתם; סעדים אלה הם מבקשת הנתבעת לסלק על הסף בהעדר סמכות עניינית לבית משפט השלום.
הערכאה לה מוקנית הסמכות העניינית לידון בתביעת אכיפה להסכם מכר של זכויות במקרקעין היא לבית המשפט המחוזי, ללא קשר אם התביעה היא לגבי מקרקעין רשומים אם לאו ולגבי זכויות אובליגאטוריות במקרקעין.
...
הנתבעת טוענת כי הפסיקה אליה מפנים התובעים בתגובתם מחזקת את עמדתה, על רקע נסיבות שונות מנסיבות תיק זה. דיון לאחר עיון בנימוקי הבקשה לסילוק התובענה על הסף, בתשובה ובתגובה לתשובה ובחינת כתב התביעה המתוקן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף בכל הנוגע לסעד המבוקש בסעיף 45(א) לכתב התביעה המתוקן, להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כך, לדוגמה, כאשר בכתב התביעה עותר התובע לסעד בעינייני מקרקעין הנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (למשל, אכיפת חוזה מכר מקרקעין), וכן לסעד כספי בסכום שנופל תחת סמכותו העניינית של בית משפט השלום (פיצוי הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח).
...
סבורני כי במקרה דנן, לא חל הכלל "הטפל הולך אחר העיקר". במה דברים אמורים? כלל "הטפל הולך אחרי העיקר" קובע, כי במקרה שבו תובענה כוללת שני סעדים הנוגעים לעניינים שבמקרקעין המסורים לסמכותן העניינית של ערכאות שונות, הסעד הטפל ייגרר אחר הסעד העיקרי, ושני הסעדים יידונו בפני הערכאה המוסמכת לברר את הסעד העיקרי (ראו: ע"א 3347/16 ‏ פלונית נ' פלוני (20.2.2018), סעיף 14 – להלן: "עניין פלונית").
כן ראו: עניין פלונית, פסקה 14 וההפניות שם. אין לי אלא להצטרף לדברים הנ"ל. סוף דבר לאור כל האמור לעיל – אני מורה על מחיקת הסעד הכספי מהתובענה דנן.
אני קובע דיון קדם משפט בתיק דנן, בנוכחות הצדדים ובאי כחם, ליום 6.12.22 בשעה 09:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כך, לדוגמה, כאשר בכתב התביעה עותר התובע לסעד בעינייני מקרקעין הנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (למשל, אכיפת חוזה מכר מקרקעין), וכן לסעד כספי בסכום שנופל תחת סמכותו העניינית של בית משפט השלום (פיצוי הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח).
...
סבורני כי במקרה דנן, לא חל הכלל "הטפל הולך אחר העיקר". במה דברים אמורים? כלל "הטפל הולך אחרי העיקר" קובע, כי במקרה שבו תובענה כוללת שני סעדים הנוגעים לעניינים שבמקרקעין המסורים לסמכותן העניינית של ערכאות שונות, הסעד הטפל ייגרר אחר הסעד העיקרי, ושני הסעדים יידונו בפני הערכאה המוסמכת לברר את הסעד העיקרי (ראו: ע"א 3347/16 ‏ פלונית נ' פלוני (20.2.2018), סעיף 14 – להלן: "עניין פלונית").
כן ראו: עניין פלונית, פסקה 14 וההפניות שם. אין לי אלא להצטרף לדברים הנ"ל. סוף דבר לאור כל האמור לעיל – אני מורה על מחיקת הסעד הכספי מהתובענה דנן.
אני קובע דיון קדם משפט בתיק דנן, בנוכחות הצדדים ובאי כחם, ליום 18.5.2023 בשעה 09:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באופן קונקריטי הפסיקה קובעת כי תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין הכרוך באכיפת זכויות קנייניות כגון רישום בעלות או חכירה ובמקרקעין מוסדרים, הסמכות היא לבית המשפט המחוזי.
סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט הרחיב את סמכותו של בית משפט השלום, וקבע: "תביעה- שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;...". הוראת הסעיף פותחת פתח לדיון בבית משפט השלום בתביעה שמצויה כשעצמה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי אם הוגשה כתביעה שכנגד, ובתנאי שנושאן של התביעה העיקרית והתביעה שכנגד אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 34514-03-23 מימון ואח' נ' פרידלנדר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט איל באומגרט התובעים 1. דוד מימון 2. מרים מימון ע"י ב"כ עו"ד דוד מימון הנתבעים 1. אייל פרידלנדר ע"י ב"כ עו"ד רועי בלסיאנו 2. הרצל מורד 3. סיגלית קשת 4. אלי מורד 5. יעקב מורד 6. עדינה מורד 7. דליה סוטו 8. דני מורד 9. לימור זוזוט 10. אביבה קרמר ע"י ב"כ עו"ד יאיר קורלנדר החלטה
לחילופין, מבקשים התובעים לתקן את תביעתם באופן שנוסחה יהא ברור יותר ויכלול סעד של אכיפת הסכם המכר.
על כן, "נידרש לבחון איפוא, במבט צופה פני עתיד, מה תהא המשמעות האופרטיבית של מתן הסעד המבוקש בתביעה? – אם המשמעות תהא אכיפת זכות קניינית, כדוגמת הוראה על רישום בעלות, חכירה או חלוקה בפנקסי המקרקעין, אז הסמכות העניינית תיקבע לפי סעיף סעיף 51(א)(3) לחוק; (חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 – התוספת שלי א.ב.) אם המשמעות תהא העברת זכויות חוזיות בלבד, ללא כל הוראה "קניינית" אופראטיבית, למשל כאשר לא ניתן לרשום את הזכויות, אזי הסמכות העניינית תקבע בהתאם לשווי הסעד.
...
על כן, המסקנה היא שהתביעה היא כזו שיש לסווגה כתביעה אחרת הנוגעת למקרקעין.
התוצאה היא שדין טענת הנתבעים, לפיה יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות - דחיה.
על כן, מוחלט להיעתר לבקשה ולהתיר את תיקון כתב התביעה על דרך הוספת סעד האכיפה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו