סמכות בית הדין לעבודה בתביעת שוטרות נגד המשטרה

כך מורה לשון סעיף 39א לפקודת המישטרה: "93א.  (א) תובענה הבאה להיתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין מישטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שרותו מחמת שעת חרום, עסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המישטרה, או שיחרורו מן השרות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

ההיתנכלות באירוע הנשק ובקשר אליו אף שהתובע ציין מפורשות בתצהירו בפרק ח' "למען הסר ספק ברצוני להבהיר, כי אין בכוונתי שבית הדין הנכבד יחקור את מלוא פרטי האירוע ובהתאם לא זומנו כל המעורבים. לעמדתי אין הדבר מתפקידו של בית הדין הנכבד. צר לי שבמשטרה ומח"ש בחרו שלא לחקור את הנושא ולאפשר לשוטרים שעדיין משרתים בשרותה ואשר חשודים לכאורה בעבירות פליליות.... להמשיך ולפעול מבלי שתלונותי כנגדם כלל נבדקו" -עוסק חלקו הראשון של סכומיו בניתוח הממצאים כפי שהתבררו ביחס לאירוע.

...

יתר תביעות התובע נדחות.

ודאי כך כאשר סבורים אנו כי התובע אסף מן הגורן ומן היקב טענות כלפי הנתבעת (אף טענות סותרות), שברובן לא היה ממש.

עם זאת ונוכח הפגמים בהתנהלות הנתבעת כאמור אנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו.

לא נכנס לעובי קורת הנימוק האמור מאחר ואין מקום להרחיב בו, שכן מחד גיסא קיימים נימוקים נוספים וכבדי משקל שמצדיקים דחיית התביעה נגד המישטרה על הסף ומאידך גיסא קיימות נסיבות המקימות סמכות עניינית לבית הדין לידון בתביעות נגד גורמים מסוימים גם בהיעדר יחסי עובד ומעסיק (כך ביחס לתביעה שעילתה סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה וכך ביחס לתביעה בעילת גרם הפרת חוזה, אותה ניתן להגיש גם כאשר לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק עם אחד מבעלי הדין, ר' בר"ע (ארצי) 65017-09-19‏ פנחס מולדובן נגד א.מ רכיבים (2005) בע"מ (16.10.19); תב"ע (ארצי) נא/ 3-156 יעקב סימס נגד בנימין יוחננוף, כד 199 (1992)).

" אין חולק שבין התובעת למישטרה לא מתקיימים יחסי עבודה ומשכך גם לא חל על התובעת באופן ישיר סעיף 93א לפקודת המישטרה, אולם פרשנות סעיף 93א לפקודה זו והרציונאל העומד בבסיסה מבהירים כי מאחר ובית הדין נטול סמכות עניינית לידון בתביעת קבלה/אי קבלה לעבודה של שוטר שבינו לבין המישטרה מתקיימים יחסי עובד ומעסיק הרי שמקל וחומר בית הדין נעדר סמכות לידון בהקשר זה בעיניינה של התובעת, אשר בינה לבין משטרת ישראל כלל לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק.

...

לאחר ששקלנו את הדברים נבהיר כי אין מקום לדחות את הבקשה בשל מועד הגשתה.

חרף האמור ובהיותנו מודרכים על ידי ההלכה האמורה שוכנענו כי דין התביעה נגד המשטרה להיות מסולקת על הסף בהעדר סמכות עניינית.

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה כנגד המדינה (משטרת ישראל) על הסף.

עם זאת, המחוקק בחר להחריג במפורש את סמכותו של הבית הדין לעבודה, מהנושאים המנויים בפקודה, זאת, נוכח אופיו המיוחד של השרות בתפקידי מישטרה, וזהו נוסחו של סעיף 93א' לפקודה הקובע בזו הלשון: "(א) תובענה הבאה להיתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין מישטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקידו , העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שרותו מחמת שעת חרום, עסוקו בעבודה מחוץ לתפקידו במסגרת המישטרה, או שיחרורו מן השרות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט –1969." בדברי ההסבר להוראת סעיף 93א' הובהר כי: "...דרכי העסקתו של אדם כשוטר או כסוהר, תנאי גיוסו לשירות, חבותו האישית בחובות כלפי הציבור, האחריות הישירה שבה הוא נושא כלפי הציבור וכלפי החוק, הסמכויות הרבות האחרות המוקנות לו עם גיוסו, תנאי השרות המיוחדים שלו, המשמעת המחייבת אותו והענישה המשמעתית החמורה, דרכי השיחרור והפיטורין מן השרות – כל אלה שונים בתכלית ממה שמקובל בתחום יחסי העבודה, בין שהמעביד הוא פרטי, ובין שהוא צבורי.

בעיניין קרחילי [בג"צ 727/85 קרחילי נוצר נגד בית הדין הארצי לעבודה (30.3.87)] נקבע כי מכוח סעיף 93א' לפקודה נשללת סמכותו העניינית של בית הדין לידון בנושאים המפורטים בו, אף בנסיבות בהן מתעוררת השאלה באותם נושאים, הנתונים ככלל לסמכותו הייחודית של בית הדין כשאלת אגב, במסגרת הסמכות שבגררא המסורה בדרך כלל לערכאה שיפוטית בהתאם להוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב].

...

אין בידינו לקבל טענת התובע כי בית הדין הינו האכסניה הנכונה בשל כך שהוא אינו תוקף את ההחלטות הללו.

אשר לטענות התובע בנוגע לאירועים שהתרחשו במסגרת העסקתו בנתבעת כגון הענקת המתנה בט"ו בשבט על ידי קצין אג"מ לשוטרי מטה אג"מ מלבד התובע, הוצאתו של התובע מהלו"ז, וכן שאלת התייצבותו של התובע לעבודה, אנו סבורים כי לא ניתן לנתקם באופן מלאכותי מיתר טענותיו של התובע בקשר עם נושאים המנויים בסעיף 93א' לפקודה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

עוד טוענת הנתבעת בבקשתה, " כאן המקום לציין את פסקי הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, שניתן לפני כשלושה חודשים בלבד ע"י סגנית הנשיאה, כבוד השופטת רוית צדיק, בתיק סע"ש 59143-10-21 מיכאל ברנדשפיגל נ' משטרת ישראל (ניתן ביום 3.10.22, פורסם בנבו). המדובר בתביעה שהוגשה על ידי שוטר נגד המישטרה, להתעמרות מצד מפקדיו. כחלק מטענות ההתעמרות והמסכת העובדתית שנטענה, התובע הועבר מתפקידיו. מטעם המדינה הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה להיעדר סמכות עניינית בהתבסס על ס' 93א לפקודת המישטרה. בית הדין קיבל את בקשת המדינה וסילק את התביעה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית. בית הדין קבע, בין היתר, כי גם אירועים שאינם נכנסים באופן מובהק לגדרי סעיף 93 א לפקודת המישטרה, לא ניתן לנתקם באופן מלאכותי מיתר טענותיו של התובע בכתב התביעה בקשר עם נושאים המנויים בסעיף 93 א' לפקודה. בית הדין קבע כי: "איננו סבורים כי ניתן להותיר את הנושאים הללו לדיון בבית הדין לעבודה, תוך פיצולו, כך שחלק מסוים מן האירועים ידונו בפנינו" (פסקה 31 לפסק הדין).

...

סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית - מתקבלת ואנו מורים על דחיית התביעה על הסף וזאת מחוסר סמכות עניינית.

עילות התביעה שהגיש כנגדה עוסקות בעניינים שהוחרגו מסמכותו של בית הדין לעבודה לפי סעיף 93א לפקודת המישטרה או שהן מחייבות הכרעה באחד מהעניינים שהוחרגו.

דיון והכרעה בין שוטר למישטרה מתקיימים יחסי עבודה וככלל, תובענה שעילתה ביחסי עבודה המוגשת בידי שוטר באה בגדרי סמכותו של בית הדין לעבודה (ע"ע (ארצי) 4522-11-18 זליג – מדינת ישראל (29.3.2020).

...

לטעמנו גם תביעה לפיצוי בגין עגמת נפש על רקע הפסקת עבודה באה בגדריו של אותו סעיף בהיותה תובענה שעילתה ביחסי עבודה, ומכאן שאיננו מקבלים את טענת המדינה בהקשר זה. כעת יש לבחון אם עילות אלה הוחרגו מכוח סעיף 93א. סעד הצהרתי להשיב את התובע לשירות: בין אם נכונה טענת התובע כי הוא לא פוטר מן השירות ובין אם לאו, הרי שהוא אינו חולק על כך שכעת הוא אינו משרת כשוטר פעיל ולכן הוא עותר לסעד הצהרתי שיורה על השבתו לשירות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור הגענו למסקנה שבית הדין לעבודה נדר סמכות להידרש לעילות התביעה שבכתב התביעה, ולכן יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

על כן מצאנו להסב את תשומת לבו לכך שעל פי ההודעה על שחרור מהמשטרה מיום 24.1.2022 (נספח ב לבקשת המדינה) הוא נמצא, לכאורה, זכאי למענק וקצבה.