מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות בית הדין לעבודה בפירוק חברות

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת הדיון מהיום המערער טען כדלקמן: "לשאלת בית הדין מה רצוני בהליך הזה, אני רשמתי את הדברים בכתב הטענות שפתח את ההליך. לשאלת בית הדין מה אני מבקש שם, אני מבקש בכל לשון של בקשה בכתב הטענות הראשון מיום 14/2/21. אני מבקש עבודה. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבבית הדין האיזורי לעבודה נוכל לעזור, אני משיב כי זה בית הדין האיזורי לעבודה. אין המדובר במציאת עבודה. אני מבקש מעמד במקצוע שלי. לשאלת בית הדין למה אני חושב שבית הדין לעבודה אחראי על התחום הזה, אני משיב אז מי אחראי? בית הדין הסמכות.
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים; (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לאירגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של האירגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האיזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.
(א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
...
ביום 18/4/21, הגישה המשיבה את הבקשה ובה טענה, בין היתר, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, והפנתה להוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").
" דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, כך שיש לדחות את הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית.
לאור המפורט לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה ועל סילוק הערעור.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה, דבריו של כב' השופט ד.מינץ, בע"א 3069-17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפרוק) (29.10.17) בפיסקה 21: "כך גם בית המשפט של חידלות פרעון פָּרַשׂ את סמכותו על סוגיות הנוגעות לעניינים המצויים בגדרי סמכותם הייחודית של בתי הדין לעבודה (ראו: ע"א 5090/08 אורגל נ' עו"ד עופר אטיאס בתפקידו כנאמן, [פורסם בנבו] פסקה מ"א (8.12.2010) (להלן: עניין אורגל); בש"א (מחוזי ת"א) 12138/02 גן אורנים נ' טסים תעשיות מזון בע"מ [פורסם בנבו] (1.7.2002); ראו גם: עניין ההסתדרות הרפואית בישראל). בעיניין זה אף קיימת הוראת חוק ייחודית, במסגרת סעיף 24(א1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 הקובעת כי סעיף 24(א), המפרט את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, "אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית". לאור כל האמור, הטענה בדבר העידר סמכות לבית משפט זה, נדחית.
...
לבסוף, נטען מטעם המשיבים כי אף אם היה ממש בטענות המנהל המיוחד, אזי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף מחמת העדר עילה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום לקבל את הטענות המקדמיות שהועלו מטעם המשיבים והן נדחות.
המשיבים ישלמו ביחד ולחוד, למנהל המיוחד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 9,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

למען שלמות התמונה יצוין כי המעסיקה מכרה נכסיה ונכנסה להליכי פירוק מרצון שאינם גורעים מסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
חיסיון מסמכים שהגיש העובד ולטענת המעסיקה הם מכילים סודות מסחריים ונתונים פרטיים על צדדים שלישים - לטענת המעסיקה "עיון במסמכים שהגיש המשיב לתיק בית הדין מלמד כי מדובר בחומר רב הקף של עיסקאות וחשבונות חברה, שחלקם נוגע לצדדים שלישיים שאינם צד להליך לרבות כרטיסי לקוחות הכנסות, מידע על מספרי חשבונות בנק, ופרטים אישיים של צדדים שלישיים". לטענת המעסיקה נתונים אלה מהוים סוד מסחרי, ואין ללמוד מענין דן פרומר (ע"ע 164/99‏ פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד בע"מ, פ''ד לד(1999) 294) שניתן בקשר להגבלת עיסוק של עובד לענייננו.
...
אשר לבקשה לגילוי המסמכים שנשתמרו על ידי העובד מהמחשב האישי שלו לאחר שלטענתה לקח את המחשב לרשותו והחזיר אותו כשהדיסק הקשיח ריק מתוכן; העתק הקבצים שנשמרו על ידי העובד; העתק כל מסמך, קובץ או מדיה דיגיטלית המצוי ברשות העובד והקשור למעסיקה - נימק בית הדין החלטתו כך: "הנתבעת לא הבהירה את רלבנטיות המסמכים כאמור להליך ועל כן הבקשה נדחית.
סיכום ביניים - דין הערעור כנגד אי חיסוי המסמכים שהגיש העובד להידחות, וזאת מבלי שיהא בדחייתו למנוע מהמעסיקה להגיש בקשה קונקרטית בקשר למסמכים העלולים לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים.
(ה) סיכום לאור כל האמור החלטנו לקבל את הערעור בחלקו, וזאת ברכיבים הבאים: (א) פיצול הדיון - הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהענין מוחזר לבית הדין האזורי לשם מתן החלטה בבקשה.
(ב) גילוי פניות / תכתובות בכל מדיה עם גורמים הקשורים למעסיקה - הבקשה מתקבלת ביחס לפניות ותכתובות שנעשו במהלך תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללו של דבר: בכל הנוגע לעילות התביעה שבהן נטען כי לאורגן של החברה אחריות אישית כלפי העובד שלא בעילה של הרמת מסך ההיתאגדות, ככלל ובהיעדר נסיבות חריגות במתן צו פירוק כנגד החברה אין כדי להביא לתוצאה שלפיה מעוכבים ההליכים כנגד אותו אורגן בעילות תביעה אלה.
אשר לעילת האחריות האישית הנוספת הנטענת, היא ההטעיה בנוגע למצבה של החברה, הרי שאף זו אינה באה בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
...
בכל הנוגע לטענות שנטענו בסיכומי התובעת להרמת מסך או הרמת מסך חלקית, הרי שטענות אלו חורגות מכתב התביעה ומשכך לא שוכנענו כי יש לאפשר הרחבת חזית זו. לאור האמור ובנסיבות העניין לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבע 2 ברכיבי התביעה, מכוח דוקטרינת האחריות האישית .
משכך התביעה נדחית.
בנסיבות הענין שוכנענו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, הן מאחר שממילא לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), לא נידרש לשלם אגרה בגין הסעד שבסעיף 159.7 לכתב התביעה; והן מאחר שסוגיית תשלום האגרה עבור סעד זה לא הועלתה על ידי הנתבעים אלא רק לראשונה בעמדת המדינה וביוזמתה, ואולם עמדה זו הוגשה רק לאחר שכבר הוגשה בקשת הפרוק.
זאת ועוד, גם אם נראה בתביעה דנן כתביעה נגזרת של סימון בשם החברות שהיו המעסיקות של רמי, מקובלת עליי עמדת השופטת רונן בתנ"ג 27061-07-16 אתו שוקי הון שותפות מוגבלת נ' צרפתי, פס' 6-3 (נבו, 14.6.2017; להלן: "עניין צרפתי"), שם נדחתה הטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לידון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שאילו היתה מוגשת מלכתחילה על ידי החברה היתה נתונה לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
...
לפיכך, איני סבור שיש לראות בסימון כ"חליף" של החברות, ועל כן התביעה אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה אלא בסמכות בית משפט זה. למעלה מן הצורך יצוין כי מסקנה זו נתמכת גם בטעמים של יעילות דיונית, בשים לב לכך שטענותיהן של סימון בקשר לשכרו של רמי הופנו גם כלפי ויזל, בתור מי שלפי הנטען אישר שלא כדין את השכר והפיצויים.
זאת ועוד, גם אם נראה בתביעה דנן כתביעה נגזרת של סימון בשם החברות שהיו המעסיקות של רמי, מקובלת עליי עמדת השופטת רונן בתנ"ג 27061-07-16 אתו שוקי הון שותפות מוגבלת נ' צרפתי, פס' 6-3 (נבו, 14.6.2017; להלן: "עניין צרפתי"), שם נדחתה הטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שאילו היתה מוגשת מלכתחילה על ידי החברה היתה נתונה לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, למעט לעניין מחיקת סעיף 159.7 לכתב התביעה המקורי, ומורה כדלקמן: התובעות ישלמו לנתבעים הוצאות כאמור בפס' 55 לעיל, וזאת עד ליום 27.9.2023, כתנאי לקבלת כתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו