סמכות בינלאומית בתביעת מזונות ומדור

לשיטת אשת הנתבע, דין הבקשה להדחות על הסף נוכח סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני לידון בעינייני רכוש בין הנתבע ובינה במסגרת תביעת רכוש שהגישה כנגד הנתבע.

לעניין זה על בית המשפט לבחון בראש ובראשונה את השאלה אם צרופו של בעל הדין דרוש כדי שניתן יהיה לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העולות במסגרת התביעה, כאשר מסור לו שיקול דעת רחב (ראו: רע"א 5861/15 עירית תל אביב יפו נ' שומינביץ (26.1.16); ת"א (ירושלים) 23012-04-10 American Friends of Meir Panim נ' זילברשלג (2010); ת"א (חיפה) 279/08 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' קק"ל (2010); ע"א 207/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבניין, פ"ד לב(1) 59 (1977)).

היעתרות לבקשה לא תוביל לייעול כללי של מערכת המשפט, באשר בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לעינייני מישפחה ובכללם תביעות למדור מזונות, רכוש, ומשמורת ילדים.

...

לשיטת אשת הנתבע, דין הבקשה להידחות על הסף נוכח סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני לדון בענייני רכוש בין הנתבע ובינה במסגרת תביעת רכוש שהגישה כנגד הנתבע.

יישום כללים אלה בענייננו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר דין הבקשה להידחות.

זאת, בין היתר, משום שעלויות המחיה, המדור, החינוך והבריאות צריכות להבחן על פי המקום שבו הן מוצאות.

נוכח האמור, נקבע כי בית המשפט לעינייני מישפחה נעדר סמכות בינלאומית לידון בהפחתת המזונות, ורכיב זה של התביעה נדחה על הסף.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות.

מלבד זאת, לא שוכנעתי שנגרם למבקש – שטענותיו נדונו ונדחו בבית המשפט בקליפורניה – עיוות דין במידה המצדיקה מתן רשות לערער לפנינו.

הבקשה נדחית אפוא, משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.

לחלופין, במידה ומדובר בתביעה להגדלת מזונות המוגשת על ידי האם, יש לבחון תחילה אם לבית משפט זה יש סמכות לידון בהסכם שאושר על ידי בית הדין הרבני, ורק במידה ויש סמכות לבית משפט זה לידון בתביעה, יש לבחון אם שונו הנסיבות מאז חתמו הצדדים על ההסכם, ורק במידה ושונו הנסיבות יש לידון מחדש בגובה מזונותיו של הקטין.

עיון בפירוט חשבונות הבנק של הנתבע מעלה כי לנתבע קיימים 3 חשבונות בנק בבנקים שונים - חשבון בבנק הפועלים, חשבון בבנק הבנלאומי --- וחשבון נוסף בבנק הדואר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהעדר כל ראיה מצד התובעת להוכחת צרכי הקטין, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בקביעת מזונות קטין אני מעמידה את מזונות הקטין כולל מדור על סך 1,700 ₪ וזאת בהתאם לכך שהתרשמתי כי רמת החיים של שני הוריו, המתקיימים בעיקר מקצבאות וזכאים למגורים בעלות סמלית היא על הצד הנמוך.

...

מזונות אלה הוסכמו בשנת נוכח האמור לעיל אני קובעת כי עת הסכימו הצדדים על גובה מזונות הקטין לא נשקלה טובתו של הקטין ולכן קיימת לקטין היום זכות לתבוע את מזונותיו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהיעדר כל ראיה מצד התובעת להוכחת צרכי הקטין, ובשים לב לזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בקביעת מזונות קטין אני מעמידה את מזונות הקטין כולל מדור על סך 1,700 ₪ וזאת בהתאם לכך שהתרשמתי כי רמת החיים של שני הוריו, המתקיימים בעיקר מקצבאות וזכאים למגורים בעלות סמלית היא על הצד הנמוך.

נוכח העובדה כי הקטין כבר בן 10 , ועל שני הוריו לשאת במזונותיו לפי הבע"מ, אני קובעת כי חלקו של האב במזונות הקטין ובמדורו הוא 1,258 ₪.

לצורך בירור התובענה כדבעי יש להדרש למספר שאלות נוספות, מעבר לסוגיית המזונות, הדורשות הכרעה: מה הנפקות המשפטית של תצהיר אשר נחתם ואומת על ידי נוטריון תאילנדי בתאילנד; מה הנפקות המשפטית של אי התייצבות לחקירה נגדית; האם לבית המשפט בישראל יש סמכות שיפוט לידון בתובענה; מהו הדין החל על הצדדים והקטינים לעניין סוגיית המזונות; טענת פורום לא נאות; אילו עיקר השאלות המונחות לפתחי והדורשות הכרעה.

בהחלטה נקבע, כי על הנתבע לשלם דמי מזונות זמניים עבור שלושת הקטינים – "בסך כולל של 8,000 ₪ לחודש, כאשר סכום זה כולל הוצאות מדור, החזקת מדור ומחציות". ביום 2.9.2021 הגיש הנתבע כתב הגנה לתביעה.

וכן ראו י' שקד, עמ' 43 : "הסמכות הבין-לאומית לידון בתובענה נגד נתבע שהומצאה לו התובענה בתחומי המדינה שאובה מעקרון של המשפט הבין-לאומי הפרטי, הקובע שיש לבתי המשפט בישראל סמכות בין-לאומית על נתבע הנמצא בישראל. נקנתה סמכות מכוח המצאה בתחום המדינה, אין צורך עוד בהמצאה מחוץ לתחום. כלל זה יפה גם אם עילת התביעה נוצרה בחוץ לארץ". התוצאה – מאחר ובעניינו, בוצעה המצאה כדין לידי הנתבע בעת ששהה בארץ – אזי, רכש בית המשפט הישראלי סמכות לידון בתביעה.

...

מקובלת עלי טענת הנתבע כי צירוף ראיות חדשות זו אינו כדין, היות שעל התובעת היה להגיש בקשה לקבלת היתר להגשת ראיות חדשות לסיכומיה.

יוצא אפוא, כי עול נטל הטיפול בקטינים, מוטל כל כולו על התובעת.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, שאופיין בהעדר שקיפות מצד הנתבע והעדר גילוי של המידע הנדרש מבעל דין בתביעת מזונות, ובשל מחדליו הדיונים המהותיים והרבים, כמפורט בפסק הדין, ומנגד קבלה חלקית בלבד של עתירות התובעת, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור התובעת הוא בסך כולל של 30,000 ₪ כולל מע"מ. אי תשלום ההוצאות תוך 30 יום מהיום יוסיף להן רכיבי הצמדה וריבית כדין (מהיום).

טענות האיש לעניין מזונות הקטינים תביעת המזונות הוגשה ע"י האשה בחוסר תום לב ובחוסר גילוי נאות, שכן האשה דורשת מזונות ומדור בסכום כולל של 10,098 ₪ לחודש, בעוד האיש מישתכר כ-6,000 ₪ נטו לחודש, ובשל משבר הקורונה, יש ירידה בהכנסתו.

לצדדים הלוואות אותן נטלו במהלך החיים המשותפים המשולמות מהחשבון המשותף כדלהלן: הלוואה חוץ בנקאית ע"ס 10,000 ₪ בהחזר חודשי של 450 ₪ (נכון לחודש יולי 2020 עמדה על סך של 6,000 ₪); הלוואה חוץ בנקאית ע"ס 15,000 ₪ בהחזר חודשי של 477 ₪ (נכון לחודש יולי 2020 עמדה על 11,200 ₪); הלוואה בסך 90,000 ₪ מהבנק הבנלאומי בהחזר חודשי של 1,970 ₪ (יתרה לסילוק נכון ליום 22.06.20 עמדה על 59,250 ₪); הלוואה בסך 100,000 ₪ מהורי האשה בהחזר חודשי של 2,800 ₪ (יתרה משוערת נכון לחודש יולי 2020 עומדת על 79,000 ₪).

בדיון מיום 22.12.20, הוסכם על הרחבת סמכויותיה של המומחית באופן הכולל סמכויות חקירה לבחינת אופן התשלומים של האיש לקופת הפש"ר וטיבם של תשלומים אלו.

...

ביום 12.04.23, ניתנה החלטתי לפיה הצדדים יבהירו מדוע טרם הוגש החישוב מטעם המומחית לתיק.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לחייב את האיש במחצית הריביות המפורטות בתחשיב של המומחית, העומדות על סך כולל של 16,143 ₪.

לאור כל האמור לעיל, הנני מאשרת את חוות הדעת של המומחית מיום 23.05.21 ביחס לתחשיב איזון ב', דהיינו ללא ההלוואה מהורי האישה משנת 2013 (אך כולל ההלוואה משנת 2019), בכפוף לשינויים הבאים: א. אין מקום להפחית מזכויותיה של האישה את שווי הרכב שהיה לאישה טרם הנישואין.