סמכויות רשם האגודות השיתופיות

בעיניין פניית התובעת לרשמת האגודות השיתופיות יודגש, כי התובעת לא פנתה בתביעה רק להכרה בחברותה בקבוץ, אלא עירבבה, כמו בתביעה שבפניי, מין בשאינו מינו: סעד הצהרתי שבסמכות הרשמת או בסמכות בית המשפט המחוזי, לצד סעד כספי שהסמכות לגביו נגזרת מהסעד ההצהרתי.

...

אשר על כן, נראה כי אין מנוס מפיצול הדיון בסעדים הנתבעים, בין הסעדים להם מוסמך בית משפט זה לסעדים אחרים בהם מוסמכת לדון ערכאה אחרת.

במצב דברים זה, דין טענת ההתיישנות להידחות.

סיכומו של דבר לב לבו של כתב התביעה מבוסס על הטענה כי התובעת היתה חברת קיבוץ או היתה זכאית להרשם כחברת קיבוץ.

נקודת המוצא היא כי נוכח מעמדה המיוחד של רשמת האגודות השיתופיות ומומחיותה בתחום הבעיות הייחודיות שמאפיינות את המסגרת השיתופית, הרי מיתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטותיה של הרשמת או מי מטעמה, יהיה מצומצם למקרים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרי צדק טבעי, טעות משפטית גלויה וכיוצ"ב (ראו: עמ"נ (י-ם) 21068-10-17 קבוץ רבדים נ' מרקר, פס' 28 ומכלול ההפניות המובאות שם (14.5.2019)).

...

המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי אין עילה להתערבותי בהחלטת עוזרת הרשמת לעיצומם של דברים.

לפיכך הערעור נדחה.

נוכח המסקנה האמורה, אינני רואה להידרש לטענת האגודה בדבר חוסר תום לב בהגשת הערעור.

יצוין כי בנסיבות העניין, נוכח העובדה שהאגודה אינה עומדת על כך שהסכסוך יתברר לפני רשם האגודות דוקא, והיא מבקשת להותיר את הבחירה בין מסלולי יישוב הסכסוכים הקבועים בתקנונה למשיבה, אין עוד צורך להדרש לטענת המשיבה, לפיה לרשם האגודות השיתופיות אין סמכות לידון בסכסוך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

על כן, מכוח הסמכות הנתונה בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.

זאת שעה שבית המשפט המחוזי, אשר אמנם לא נדרש להכריע בשאלה נוכח התוצאה אליה הגיע, ציין כי נטייתו היא לקבל את עמדת האגודה בהקשר זה. סוף דבר: אמליץ לחבריי לקבל את הערעור באופן שההליך בבית המשפט המחוזי יעוכב לצורך העברתו לבוררות.

סמכות רשם האגודות השיתופיות להורות על תיקון פנקס החברים עתירת האגודה להפנות את הצדדים להליך של תיקון פנקס החברים לפני רשם האגודות השיתופיות, נסמכת על תקנה 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג – 1963, הקובע כדלקמן: "רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה., ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה." התקנה הנ"ל מקנה לרשם האגודות סמכות להורות על תיקון פנקס החברים, אך אין היא מקנה לו סמכות ייחודית לעשות זאת.

...

לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ובהסתמך על הדברים שלעיל, הנני מקבל טענתה של התובעת, כי עניין חברותה של התובעת באגודה (או אי חברותה בה) הוא עניין קונסטיטוציוני ואינו "עניין פנימי", ועל כן סעיף 132 לתקנון האגודה אינו חל על העניין שלפני.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הבקשה.

(ב) הנני קובע התובענה לקדם משפט ליום א' 9.1.2020 בשעה 09:00.

(ג) הנני מחייב את האגודה לשלם לתובעת הוצאות הבקשה (כולל מע"מ) בסך 9,360 ₪.

על עמדתו זו של המבקש חולקות המשיבות וטוענות כי עניינה של התקנה הוא באגודה יצרנית ובאגודה לשירותים, כשהמשיבה אינה מנויה בסוג אגודות זה. הגדרת האגודה וסיווגה נעשה על בסיס הנתונים הרשומים במסמכי תיק האגודה שאצל רשם האגודות השיתופיות, כשסמכות סיווג האגודה לכשעצמו יחודי לרשם האגודות.

...

למותר לציין כי ענייננו אינו נופל במסגרת אחד העניינים הנ"ל שיכולים להיות מסווגים כבעלי אופי חוקתי כאמור, לא נראה שהוא נוגע לציבור רחב של אנשים והוא אינו מעלה שאלות שעניינן חוקיות תקנון האגו"ש. זאת ועוד, אף שהתובענה וכן תגובת המבקש נוסחה בלשון של עניינים עקרוניים בעלי מורכבות כביכול, הרי שבסופו של דבר, תוכנה האמיתי הוא בירור זכות שהמבקש טוען לה, לקבלת סכום כספי כזה או אחר בגין מנייתו.

סוף דבר רשאי המבקש להפנות דרישתו לאחד מגופי הבוררות הקבועים בתקנון, בהתאם לשיקול דעתו ולזכותו הקנויה עפ"י הדין, תוך שתובענה זו נמחקת.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.