סכסוך שכנים: מטרד צמחייה בגינה

הנתבע מנגד הכחיש שענפים מחצרו גרמו לנזק לתובע והגיש תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לו על ידי התובע בכך שגזם את העצים שבגינתו בעצמו ובאמצעות גנן, כשלא הייתה לתובע כל סמכות לעשות כן. כן תבע הוצאות שנגרמו לו בתשלום לגנן שביצע עבודות לנוכח תלונת התובע ותשלום לעו"ד. עסקינן בסכסוך שכנים ממושך ואף במהלך שמיעת התיק שלח התובע מכתב התראה לנתבע ובעקבותיו פנה הנתבע לבית המשפט בטענה שבכך יש איום כלפיו, אך לא מצאתי להתייחס לדברים במסגרת הכרעה בתיק זה. דיון והכרעה אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות הארוע, הן את הנזק שניגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו ארוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

סעיף 51 לחוק המקרקעין התשכ"ט 1969 קובע כך : "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לידרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים". שאלת קיומו של מיטרד, אינה נבחנת על בסיס דעתו הסובייקטיבית של התובע, אלא יש להוכיח הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין או היכולת להפיק מהם הנאה וזאת לאדם הסביר ובכלים אובייקטיבים (ראו ע"א 44/76 אתה חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ (5.9.76)).

כמו כן, ניתן לראות בתמונות, כי ישנם ענפים הפולשים לגינת התובע.

...

גם התובע שכנגד לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ולכן דין התביעה שכנגד להידחות.

הגנן העיד, כי נעזר בסולם מיוחד על מנת להשלים את העבודה אך לא שוכנעתי שהעבודות שבוצעו היו קשורות בגיזום ענפים בלבד ולא בעבודת גינון שוטפת.

נוכח כל האמור לעיל, התביעה והתביעה שכנגד נידחות.

לא כך אצל התובעת, אשר בגינתה קיימת הגבהה מעל גובה השביל, מעין אדנית בנויה ובתוכה גינה מלאה באדמה וצמחים.

לטענתה מדובר במוצא אחרון וזאת עקב המטרדים אשר נגרמים לה ולמשפחתה מן התובעת וכן נוכח היחסים המתוחים של התקופה האחרונה.

מדובר בסכסוך בין שכנים.

...

מבלי שהדבר יהווה קביעת מסמרות או הכרעה בטענות הצדדים בתביעה בשלב מקדמי זה של הדיון, סבורני כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה של הנתבעת, העמידה על זכותה לבנות קיר בלוקים על גבול מגרשה, כאשר עניין זכותה לעשות כן נתון במחלוקת.

סבורני כי עניין זה יכול לקבל התייחסות מתאימה ע"י הגדלת סכום הערובה הכספית אשר הופקדה ע"י התובעת, כתנאי להארכת תוקף הצו הזמני.

סיכומו של דבר לאור כל המקובץ, דין הבקשה להתקבל והצו הזמני שניתן יעמוד בתוקף עד למתן החלטה אחרת - זאת בכפוף להשלמת הפיקדון הכספי כמפורט לעיל, שאם לא כן יפקע תוקפו.

התביעה על פי כתב התביעה, שהוגש בחודש יוני 2013, הצמחים בגינת יעקובוביץ זולגים בצמיחתם ועוברים את הגדר אל חצרו של אגאי וגורמים לו למיטרד בעצם הלכלוך הרב אותו הם מייצרים בהליך צמיחתם וכמישתם.

על אף שהגעתי, כאמור, למסקנה כי דין התביעה להדחות הואיל ולא הוכח קיומו של "מיטרד ליחיד" על פי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין – על מנת לשמור על יחסי שכנות תקינים ולמנוע סכסוכים בעתיד, אני מורה ליעקובוביץ לדאוג לגיזום תדיר של הצמחייה בגינת ביתם, ובמיוחד בפינה הדרום – מזרחית, אשר בה מצוי הקיסוס הגולש גם לגינת אגאי, בתקווה שבכך יבוא פיתרון לסכסוך ויבוא "לציון גואל". אשר לתביעה שכנגד בנוגע לחריגה הנטענת של כ- 50 סמ"ר מקוי הבניין – ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים, על אף התרשמותי כי דירתם של יעקובוביץ נרכשה כאשר החריגה הנטענת הייתה כבר בגדר עובדה בשטח, ולכן לא יכולה להיות להם טענה כנגד אגאי בהקשר זה. אשר ליתר הסעדים – על מנת לשמור על יחסי שכנות תקינים ולמנוע סכסוכים בעתיד – הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הסעדים הכספיים, לרבות רכיב הנזק לצמחיה והצורך בשיקום הגינה אשר לגביו הוצגו ראיות נסיבתיות בלבד, ומאידך יש לקבל את הבקשה של יעקובוביץ להסרת המצלמות שהציב אגאי והמכוונות לשטחם (סעיף 30 לכתב התביעה שכנגד), וכן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (סעיף 29 לכתב התביעה שכנגד).

...

די בסירובו של אגאי להשתמש בשירותיו של שלר על מנת להביאו לידי שביעות רצון ועל מנת להשכין שלום בין השכנים כדי להביאני למסקנה כי דין התביעה להידחות.

על אף שהגעתי, כאמור, למסקנה כי דין התביעה להידחות הואיל ולא הוכח קיומו של "מטרד ליחיד" על פי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין – על מנת לשמור על יחסי שכנות תקינים ולמנוע סכסוכים בעתיד, אני מורה ליעקובוביץ לדאוג לגיזום תדיר של הצמחייה בגינת ביתם, ובמיוחד בפינה הדרום – מזרחית, אשר בה מצוי הקיסוס הגולש גם לגינת אגאי, בתקווה שבכך יבוא פתרון לסכסוך ויבוא "לציון גואל". אשר לתביעה שכנגד בנוגע לחריגה הנטענת של כ- 50 סמ"ר מקווי הבניין – ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים, על אף התרשמותי כי דירתם של יעקובוביץ נרכשה כאשר החריגה הנטענת הייתה כבר בגדר עובדה בשטח, ולכן לא יכולה להיות להם טענה כנגד אגאי בהקשר זה. אשר ליתר הסעדים – על מנת לשמור על יחסי שכנות תקינים ולמנוע סכסוכים בעתיד – הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הסעדים הכספיים, לרבות רכיב הנזק לצמחיה והצורך בשיקום הגינה אשר לגביו הוצגו ראיות נסיבתיות בלבד, ומאידך יש לקבל את הבקשה של יעקובוביץ להסרת המצלמות שהציב אגאי והמכוונות לשטחם (סעיף 30 לכתב התביעה שכנגד), וכן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (סעיף 29 לכתב התביעה שכנגד).

סוף דבר לגבי התביעה (1) התביעה נדחית, ככל שהיא מתייחסת לבקשת אגאי בסעיף 6.1 לכתב התביעה לכרות את הצמחייה בגינתם של יעקובוביץ, הזולגת אל תוך חצרו.

(2) עם זאת, על יעקובוביץ לגזום על חשבונם, תוך 30 ימיים, את הצמחייה הגולשת כיום לגינת אגאי (אם אכן גולשת כיום צמחייה מכל סוג שהוא), ולשם כך על אגאי לאפשר ליעקובוביץ ו/או למי מטעמם את הגישה לאזור בחצרו המצוי ליד הקיר, כאמור בסעיפים 3, 13-14 לדו"ח. (3) כמו כן, אני מורה ליעקובוביץ ו/או למי מטעמם לדאוג לגיזום תדיר, בהתאם לצורך ולא פחות מפעם בחודש, של הצמחייה בגינתם, ובמיוחד הקיסוס בפינה הדרום – מזרחית , כאמור בסעיפים 4-5, 14 לדו"ח. לגבי התביעה שכנגד (1) הסעדים המבוקשים בסעיפים 31 עד 33 לכתב התביעה שכנגד – נדחים.

התובעים אכן הפנו לסעיף 44 א לפקודת הנזיקין "...שעניינו מיטרד ליחיד וזה קובע מפורשות כי על התובעים להוכיח, בראש וראשונה, קיומה של עוולה על מנת לזכות בפצוי. כאמור, התובעים לא הוכיחו את טענתם, בדבר מטרדים הנטענים ומשכך, אף לא נגרם להם כל נזק" בנגוד לתאור התובעים מדובר בשכונת מגורים חיה ותוססת, לא מדובר בשכונה יוקרתית, אלא כזו שנבנתה בסמוך לשכונה א' ואיזור התעשייה "...כך שאין מדובר בשכונה יוקרתית, כי אם, בשכונת מגורים רגילה באילת. ...הנתבעים התגוררו במשעול כשנה וחצי לפני שהתובעים רכשו שם את ביתם." באשר לעצים הגדלים בחצרם של התובעים "...מדובר בעצים אימתניים, שצמיחתם עוברת את גדר הבית של התובעים. העצים משירים עלים אשר מזהמים את סביבת הבית ובעיקר מונעים מהנתבעים שימוש בבריכה, מזהמים אותה ופוגעים במערכותיה." הם ביקשו מהתובעים פעמים רבות לגזום את העצים ובעיקר "...בשל העובדה שבנים של הנתבעים סובל מאלרגיה הנגרמת לו מהעצים." התביעה שכנגד: עיקר טענות התובעים שכנגד: הנתבעים שכנגד שתלו עצי דקל אימתניים שחצו את קו הגינה שלהם חדרו ל"תחום האוירי" של החצר של התובעים שכנגד וגרמו לנזקים.

עוד טענו הנתבעים שכנגד שהתובעים שכנגד "חושבים שיוכלו להלך אימים על הנתבעים שכנגד המתגוררים בשכנות איתם". אין בחצרם של הנתבעים שכנגד צמח מסוג ציפור גן עדן, העצים היו בגינתם מאז ומעולם ואין כל קשר בינם לבין בריאות ילדיהם של התובעים שכנגד ולא בכדי לא צורפה חוות דעת רפואית.

התובעים שכנגד הפכו את המשעול השקט והנעים "...למשעול בלתי נסבל למגורים". דיון והכרעה: התביעה: התביעה שלפני כמו גם התביעה שכנגד עניינן סיכסוך שכנים של שני שכנים שגמרו אומר לחרוט על התנהלותם את הווכחנות וההצקה.

ובהמשך העיד, "...גם ההצגה שלך כאילו כמה עלים קטנים זו סיבה לכרות עצים כל כך גבוהים ויפים זו הצגה שלא במקומה. הייתי שם היום, מדובר בכמות עצומה של נשורת, לא בכמות סיבים קטנה...אם השכנים היו נכנסים למשפחת אביבי והיו רואים היו מזדעזעים כמוני, מדובר בנשורת כבדה מאוד. הקרעים עפים ישר לגינה שלהם, יכול להיות שהם לא חווים את הנשורת כמו השכנים כי כל הרוח מעיפה אליהם" (פרוטוקול עמ' 27 ש' 34-29).

...

לעניין העתירה של התובעים שכנגד למתן הנחייה כיצד לגזום העצים להעתיקם או פתרונות שהועלו על ידי רוזנברג אין בחומר שלפני די. בעדותו טען רוזנברג "שעצים אלו מוגנים וצריך לקבל רישיון לכרות אותם או לעקור אותם מגישים בקשה ואם בית המשפט מאשר אני אדאג להוצאת רישיון." (פרוטוקול עמ' 27 ש' 29-28).

במענה לשאלה מתי נותנים רישיון במקרה חריג לכרות עץ או גיזום חוזר השיב רוזנברג "החוק שאת מדברת עליו פג תוקפו בישראל, ...עכשיו העצים מוגנים לפי סעיף 89 לחוק התכנון והבנייה שאומר שכל עץ מעל קוטר של 20 ס"מ הוא עץ מוגן, אני מגן על העצים האלו בבתי המשפט. דבר שני, עצים שמפריעים או גורמים נזקים, אלרגיות, בשביל זה אגרונומים שמגישים חוות דעת לפקידי יערות ובדרך כלל הם מקבלים את מה שאני אומר להם ואני מקבל רישיון כריתה. גם פה אם בית המשפט ישתכנע ויורה לכרות את העצים הגבוהים שגורמים לנשורת הכבדה הזו אדאג לקבל רישיון... לא חייב לכרות אותם, אפשר גם להפוך לעצי ננס, אבל אין שום בעיה לקבל רישיון כריתה על כל עץ שגורם נזק והפרעה" (פרוטוקול עמ' ש' 23-8).

אחרית דבר: שתי התביעות נדחות.

בין הצדדים קיים סכסוך שכנים מתמשך ובמהלכו הוגשו תלונות הדדיות למשטרה ולעירייה.

הנאשם הוא שוטר וחקירתו התנהלה במח"ש. רקע בבוקר יום הארוע כרת הנאשם ענפים של עץ אבוקדו הצומח בחצר המתלוננים, ענפים אשר חדרו לדירתו וגרמו לו למטרד ובתגובה, עקרו המתלוננים צמחייה בגינה המשותפת למשפחת הנאשם ולמשפחת שכנים נוספת, לוי-מזרחי, "כדי שיבינו שגם אנחנו יכולים" (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 22).

...

טענת החוקר כי "תוכן הקלטת לא משרת את הנאשם" וכי בשל כך נימנע מחקירה על-פיה מוטב היה לה לולא באה לעולם והיא מובילה למסקנה כי החוקר, המאזין לקלטת לאחר סיום החקירה התרשל במלאכתו, אם לא מעבר לכך.

יא.סוף דבר – על סמך האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ומרשיעה אותו בעבירה של תקיפה.

י.המסקנה המתחייבת מן האמור במקובץ היא כי הנאשם אינו תוקף את המתלוננת ואני מזכה אותו מתקיפת המתלוננת דהיינו, מעבירה על-פי סעיף 379 לחוק העונשין.