מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך שכנים מתמשך: מחלוקות על גדר חיה ורעש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

עוד טענו התובעים שהם סובלים "...מרעש חריש (כך במקור) אוזניים אשר מגיע מבית הנתבעים, מלכלוך אותו הם משאירים במשעול וליד ביתם של התובעים, נתקלים הפרעה לתנועת כלי הרכב הנמצאים ברשותם ואשר נחסמים חדשות לבקרים בחניה השייכת להם. הנתבעת אף הגדילה לעשות ותקפה את התובע כשהשליכה עליו צואה של כלבים שאספה מחצרה וזרקה אותה עליו כשיצא מביתו". הנתבעת הטרידה את התובעים במקום עבודתם.
חלק מהתלונות שהוגשו לרשויות טופלו "...אך לא (כך במקור) המצב כל כך נפיץ ומתמשך שאין ברירה למעט הגשת תביעה על הנזק והעוול שניגרם". בשים לב למתואר לעיל עתרו התובעים לכך שבית משפט יפסוק ש".
התובעים אכן הפנו לסעיף 44 א לפקודת הנזיקין "...שעניינו מיטרד ליחיד וזה קובע מפורשות כי על התובעים להוכיח, בראש וראשונה, קיומה של עוולה על מנת לזכות בפצוי. כאמור, התובעים לא הוכיחו את טענתם, בדבר מטרדים הנטענים ומשכך, אף לא נגרם להם כל נזק" בנגוד לתאור התובעים מדובר בשכונת מגורים חיה ותוססת, לא מדובר בשכונה יוקרתית, אלא כזו שנבנתה בסמוך לשכונה א' ואיזור התעשייה "...כך שאין מדובר בשכונה יוקרתית, כי אם, בשכונת מגורים רגילה באילת. ...הנתבעים התגוררו במשעול כשנה וחצי לפני שהתובעים רכשו שם את ביתם." באשר לעצים הגדלים בחצרם של התובעים "...מדובר בעצים אימתניים, שצמיחתם עוברת את גדר הבית של התובעים. העצים משירים עלים אשר מזהמים את סביבת הבית ובעיקר מונעים מהנתבעים שימוש בבריכה, מזהמים אותה ופוגעים במערכותיה." הם ביקשו מהתובעים פעמים רבות לגזום את העצים ובעיקר "...בשל העובדה שבנים של הנתבעים סובל מאלרגיה הנגרמת לו מהעצים." התביעה שכנגד: עיקר טענות התובעים שכנגד: הנתבעים שכנגד שתלו עצי דקל אימתניים שחצו את קו הגינה שלהם חדרו ל"תחום האוירי" של החצר של התובעים שכנגד וגרמו לנזקים.
התובעים שכנגד הפכו את המשעול השקט והנעים "...למשעול בלתי נסבל למגורים". דיון והכרעה: התביעה: התביעה שלפני כמו גם התביעה שכנגד עניינן סיכסוך שכנים של שני שכנים שגמרו אומר לחרוט על התנהלותם את הווכחנות וההצקה.
דומה אם כן ששני המומחים אינם חלוקים על קיום הלכלוך המגיע מחצרם של התובעים לחצרם של הנתבעים אלא על הקפו ולאור כמות העצים הרבה, גובהם עדיף בעיני התאור של גרוסברג.
...
לעניין העתירה של התובעים שכנגד למתן הנחייה כיצד לגזום העצים להעתיקם או פתרונות שהועלו על ידי רוזנברג אין בחומר שלפני די. בעדותו טען רוזנברג "שעצים אלו מוגנים וצריך לקבל רישיון לכרות אותם או לעקור אותם מגישים בקשה ואם בית המשפט מאשר אני אדאג להוצאת רישיון." (פרוטוקול עמ' 27 ש' 29-28).
במענה לשאלה מתי נותנים רישיון במקרה חריג לכרות עץ או גיזום חוזר השיב רוזנברג "החוק שאת מדברת עליו פג תוקפו בישראל, ...עכשיו העצים מוגנים לפי סעיף 89 לחוק התכנון והבנייה שאומר שכל עץ מעל קוטר של 20 ס"מ הוא עץ מוגן, אני מגן על העצים האלו בבתי המשפט. דבר שני, עצים שמפריעים או גורמים נזקים, אלרגיות, בשביל זה אגרונומים שמגישים חוות דעת לפקידי יערות ובדרך כלל הם מקבלים את מה שאני אומר להם ואני מקבל רישיון כריתה. גם פה אם בית המשפט ישתכנע ויורה לכרות את העצים הגבוהים שגורמים לנשורת הכבדה הזו אדאג לקבל רישיון... לא חייב לכרות אותם, אפשר גם להפוך לעצי ננס, אבל אין שום בעיה לקבל רישיון כריתה על כל עץ שגורם נזק והפרעה" (פרוטוקול עמ' ש' 23-8).
אחרית דבר: שתי התביעות נדחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2004 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תחילתו של סיפור המעשה ברעשים שהגיעו לאוזניה של המתלוננת בצהרי אותו יום, ערב יום העצמאות, מכיוון החצר.
ועוד: "ש. אני אומר לך, שהמפגש שלך שהיה לך מפגש עם הברזלים של הגדר החיה ונתלית על זה וכתוצאה מכך ניחבלה האצבע שלך. ת. לא נכון הוא תפס את האצבע שלי ומזה היא נישברה." (עמ' 10 ש' 10-8 לפרוטוקול).
בהציגה את חוזה השכירות של בית המרקחת (נ/1) ביקשה להוכיח כי הואיל ואינה דיירת מוגנת וככזו הנה משוללת כל זכויות בחצר הבניין, לא הייתה לה כל סמכות להתערב בבצוע העבודות או לחלוק על חוקיותן.
לגירסתו, בהיותה נתונה בהשתוללות של ממש, טיפסה על הגדר, נתלתה עליה והחלה מנענעת אותה במשך דקות ארוכות בכוח במטרה להפילה תוך צעקות רמות: "האישה טיפסה על הגדר והתחילה למתוח את הגדר בכוח כדי להוריד אותה, אבל אי אפשר להוריד אותה, היא בעצם נתלתה על הגדר והחלה מנענעת עם צעקות כדי להוריד אותה, אבל אי אפשר להוריד כי הצמחייה מאוד סבוכה ועבותה היא בת 20." (עמ' 12 ש' 8-6 לפרוטוקול), זו הייתה גם גירסתו במישטרה.
במה יכולה הייתה היתלות וטלטול גדר הצמחייה, שאינה קשורה כלל לסכסוך בין השניים, לסייע למתלוננת בויכוח הניטש בינה לבין הנאשם, שכל כולו נסב סביב היתנגדותה לעבודות הבניה שכללו הסרת גדר אחרת? זאת ועוד.
בתשובה לשאלות התובע עמד על דעתו, כי חרף צעקותיה המתלוננת, למרות הפסקת עבודת הפועלים על ידה והזמנת גורמי הערייה והמשטרה, לא התמלא כעס כלפיה ונותר אדיש ורגוע: "ש. זה לא עיצבן אותך שהיא צועקת עליך. ת. לא וגם לא שהיא מפסיקה את עבודת הפועלים." (עמ' 13 ש'2 21-20 לפרוטוקול), ועוד: "ש. אתה ישן אחרי שלא ישנת בלילה, מעיר אותך הפועל ששילמת לו כסף ואומר לך שהגברת לא נותנת להם לעבוד ואתה יורד למטה, והשכנה נופלת עליך בצעקות ואתה רוצה שאני אאמין לך שכל זה לא מזיז לך.
...
ומה באשר לממצאים הרפואיים, האם אמנם בכוחם להשליך על מהימנות גרסת המתלוננת או להחלישה? בחינת סוגיה זו הביאתני לכלל מסקנה, כי בסופו של יום נקודת המחלוקת בין הצדדים בעניין החבלה לא נסבה לגבי עצם פציעת המתלוננת וטיבה, אלא לגורם החבלה.
ראיתי את המתלוננת וסבורני כי עניין לנו בגירסה חסרת שחר ומופרכת על פניה מכל היבטיה.
לאור דברים אלה מתבקשת השאלה כיצד אם כן יתכן שראה את המתלוננת מנערת את הגדר אם עזב את זירת האירוע בשלבי ההיתכתשות המילולית? סוף דבר.
הנני קובעת כי התביעה הוכיחה את האשמה מעבר לכל ספק סביר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום תל אביב - יפו תא 16294/08 חיה גולדרינג דרור תמרי פסק דין
מנגד, טוען הנתבע כי מדובר בדברים אשר נאמרו על רקע סכסוך שכנים מתמשך בינו לבין התובעת ובעלה, ודבריו נאמרו בעידנא דריתחא.
האלימות התבטאה, לדבריה, בגרימת נזק לגדר ההפרדה בין הבתים אשר שופצה לאחרונה על ידי בני הזוג, חדירה לשטח ביתם, הטרדות טלפוניות בשעות בלתי שגרתיות, וכן בהשמעת איומים והשפלות מתמידות.
הנתבע העיד בתצהירו נ/2 כי בין הצדדים, המתגוררים בסמיכות, קיים סיכסוך קודם שתחילתו בהתקנת מזגנים בסמוך לחדרי השינה שלו, על ידי התובעת ובעלה, אשר גורמים לו ולאשתו מטרד רעש בלתי פוסק.
התלהטות הרוחות היתה על רקע המחלוקת בין הצדדים וסכסוכם כשכנים, כפי שפורט לעיל, ובחינה זהירה של הנסיבות מחייבת, לדעתי, מסקנה כי בעיני המתבונן לא היה בדברים כדי לגרום להשפלתה של התובעת, בפרט כאשר אין מדובר בצדדים שלישיים זרים אלא בבני משפחתה הקרובים של התובעת, אשר מטבע הדברים אינם תופסים את דברי הנתבע כאמת עובדתית.
...
התלהטות הרוחות היתה על רקע המחלוקת בין הצדדים וסכסוכם כשכנים, כפי שפורט לעיל, ובחינה זהירה של הנסיבות מחייבת, לדעתי, מסקנה כי בעיני המתבונן לא היה בדברים כדי לגרום להשפלתה של התובעת, בפרט כאשר אין מדובר בצדדים שלישיים זרים אלא בבני משפחתה הקרובים של התובעת, אשר מטבע הדברים אינם תופסים את דברי הנתבע כאמת עובדתית.
הוכח בפני כי כל הנוכחים באירוע הכירו את התובעת ולא שוכנעתי כי מי מהם סבר בעקבות התפרצות הנתבע כי התובעת אכן מנהלת בביתה בית זונות.
מכל האמור לעיל, הנני מקבלת את טענת הנתבע הנוספת כי לא היתה לו כל כוונה להוציא לשון הרע על התובעת אלא דבריו נאמרו כהמשך לסכסוך השכנים המר בין הצדדים, אשר הבעיר חמתו וגרם לו לקלל ולגדף בעידנא דריתחא.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2012 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עניינה של התובענה שבכותרת סיכסוך שכנים מתמשך ולא רק זה המתואר בכתב התביעה.
למעשה הצדדים מתגוררים בחצרות צמודות ובמהלך השנים האחרונות, כתוצאה מהקרבה הפיזית בין החצרות כנראה שהתגלעו מחלוקות וסכסוכים בין הצדדים, חלקם על רקע שתילה וגיזום של גדר חיה המפרידה בין החצרות וחלקם על רקע רעש והפרעה בשעות בלתי סבירות .
נראה כי התובע טעה לחשוב כי מראה גינתו והאחריות לטיפוחה נופלים על השכן, כאשר לדידו של התובע צריך היה הנתבע לספוג את הזנחת הטיפול בגדר החיה, עד למועד בו הזמין גנן לצורך גיזום הגדר החיה.
...
סבורני כי התובע טועה וכן לא מצאתי כי נגרם לו נזק כלשהו.
מקום בו בעלי הנכס הצמוד, במקרה זה, הוריו של התובע, בחרו שלא לגזום שיח הפסיפלורה שאכן מטבעו "צומח פרא", חזקה עליהם שהיה עליהם לצפות כי אדם אחר יגזום הגדר בשטח השייך לו וככל שהשיח "גולש" מעבר לגדר, שנועדה ליצור את החיץ הזה בדיוק ועל מנת למנוע חיכוכים לענין זה. סוף דבר, מכל האמור והמקובץ לעיל עולה, שהנתבע השתמש בזכותו החוקית לגזום את אותו חלק של השיחים אשר חדר לשטחו והפריע לו, והיות והתובע לא הוכיח שכתוצאה מגיזום זה נגרם לו נזק ממשי, אם בכלל, אני מחליטה לדחות את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו