סכסוך שכנים מתמשך בבית משותף בירושלים

הנאשם שותף מלא בגידול הילדה, יש הסדרי משמורת שהנה משותפת בין הנאשם לאם הילדה.

על המבקש, נעדר עבר פלילי הושתו מאסר על תנאי, קנס, של"צ, צו מבחן לשנה ופצוי למתלוננים; ברע"פ 632/14 אדוניה נ' מדינת ישראל (31.7.14) (להלן: ענין אדוניה) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע בהחזקת סכין בלבד ונדון למאסר מותנה ו-180 שעות שירות לתועלת הציבור, חרף המלצת שירות המבחן ונסיבותיו חייו המורכבות של המבקש; בעפ"ג (מחוזי-מרכז) 21044-02-18 מדינת ישראל נ' רודבסקי (17.07.18) - בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה והשית 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בגין הרשעתו בעבירת חבלה במזיד במכונית, על רקע סיכסוך שכנים מתמשך, שבעיצומו ליכלך המשיב את הרכב, ניפץ חלונו ולבסוף הציתו.

כן יצויין עפ 6420/10   קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל: " כ. לא זו אף זו, גם המבחן התכליתי-מהותי-עינייני להפעלת התנאי שאליו מפנה כאמור המערער, מוביל בנידון דידן לתוצאה דומה, שכן "עיקר הוא לא בקריאת החוק ה'יבש', ואין להסתפק אך בזיהוי נורמאטיבי של הרכיבים היוצרים את העבירה השניה; עיקר הוא במהות - בהתנהגותו של הנאשם בעבירה השנייה ובשאלה אם היתנהגות זו מקיימת את רכיבי עבירת התנאי... עיקר הוא במעשה ולא בשם המעשה, בהתנהגות האסיר ולא בכינויה, בַּתּוֹךְ ולא בקליפה" (בג"צ 3315/04 שיטרית נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד ס(2) 413, 426 -המשנה לנשיא חשין; וראו גם ע"פ 1867/00 מדינת ישראל נ' גוטמן, פ"ד נד(3) 145, 150).

...

סוף דבר לעניין תחולת התנאי, הריני פוסק כי התנאי חל בשל תכליתו ומהות מעשה העבירות באירוע האלים והמאיים בו הורשע הנאשם.

כמו כן סבור אני, כי יש להורות על צו מבחן להמשך ההגעה של הנאשם לקבוצת השיקום והטיפול פעם בשבוע בשמה התחשב בבית המשפט ולא מיצה הדין עם הנאשם, תוך התחשבות בהודאתו ותחילת מסלולו בדרך הישר ובהפנמת הפסול בעזרת אנשי מקצוע.

סוף דבר מכל האמור , ראיתי לנכון כי יש למקם את הנאשם בשליש הנמוך של המתחם שקבעתי ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי  מאסר, שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות והוראותיו ופירוטם כדלקמן : 5 חודשים בגין תיק זה .

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 63478-01-17 אדנה ואח' נ' כהן תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר בנימין בן סימון תובעים 1. אדנה מוגס 2. בקלה טקלה 3. ג'ודי סיידל קסורלה וקנר יוסף נתבעת מאירה כהן פסק דין

עוד הסבירה הנתבעת, כי בינה לבין התובעים קיים סיכסוך מתמשך ובמסגרת פסק דין במשפט פלילי שנערך לה נכתבו הדברים הבאים: "קיים סיכסוך שכנים מתמשך כאשר השכנים מבזים ושמים אותה ללעג, היתייחסות מזלזלת ומעוררת שאט נפש וזעזוע עמוק". במשפט הפלילי שנערך לה – זוכתה הנתבעת.

בדיקת מומחה איטום בגג הבית המשותף שהוזמן על ידי הנתבעת ביום 16.2.17 בוצעה ביקה על ידי מומחה "חברת מורן 555". המומחה כתב כך: "1. לאחר בדיקה בגג ובדירה נתגלו סימני רטיבות גדולים בדירה מס' 8.

...

כמו כן, אני סבור שהלחות שזוהתה בקירות הדירה אינה קשורה לדירת הנתבעת.

תיקון הנזק בדירה מס' 6 השייכת לתובע 1 עומד על סך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ. ואולם כיוון שהרטיבות והנזקים אינם נובעים מדירת הנתבעת בלבד, אני סבור שהנתבעת צריכה לפצות בשיעור של 50% בלבד מהסכום האמור, כלומר בסך של 2,047 ש"ח. לסיכום, התביעה שהגישו התובעים 2 ו-3 נדחית.

אני סבור שאף שהתביעה של התובע 1 התקבלה בחלקה, אף הוא צריך לשלם הוצאות משפט לנתבעת.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 44-11-18 בן סימון נ' יעל ואח' לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא התובעת רחל בן סימון ע"י ב"כ עו"ד עד אלדד הנתבעים 1. שלום יעל ע"י ב"כ עו"ד **** ספרבי 2. אילנה לב בשם עזבון המנוח אלפרד ליבל ז"ל ע"י ב"כ עו"ד אבי איטח פסק דין

על כן, בעיני הנתבע, תביעת התובעת נגדו היא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט והוא נקלע כקורבן לסיטואציה שמקורה סיכסוך שכנים מתמשך וכעת התובעת מנסה לחייבו בראשי נזק שאינם קשורים לחור שנפער ואשר עלות תקונו מסתכמת במאות שקלים בודדות.

על התובעת היה לתקן את תביעתה ולתבוע את השכן שבנה את החדר או את ועד הבית שאחראי על הרכוש המשותף, אך התובעת בחרה שלא לעשות כן. בית המשפט מתבקש לבחון את שאלת חלוקת האחריות ותרומת הנזילות מהגג המשותף עקב הפגיעה באיטום, שללא ספק כי מרבית מי הגשמים חודרים לבניין מהגג.

...

בשקלול של אלה, סבורני כי תרומת מי הגשם לנזקי דירת התובעת אינה משמעותית אך כאמור - קיימת.

42) יוצא אפוא, כי סך הפיצוי המגיע לתובעת (כולל מע"מ + פיקוח הנדסי בשיעור 10%) ולאחר שתי ההפחתות לעיל (20% + 10%) הוא 13,700 ₪.

סיכום 44) התביעה מתקבלת באופן חלקי.

רקע כללי וטענות הצדדים ביום 5/9/2004 פרצה קטטה בין מישפחת התובע לבין מישפחת הנתבעת, וזאת על רקע סיכסוך מתמשך בין המשפחות שהתגוררו בשכנות בבית משותף, ועל רקע עבודות שנעשו בשביל המוביל לבית המשותף.

בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 18/5/2015 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שלפיה, יוגשו סיכומים בכתב על פי החומר שבתיק, שכולל: התצהירים מטעם הצדדים בצרוף ההודעות שלהם במישטרה, והעדות שלהם בתיק פלילי 645/05 בבית המשפט לנוער בירושלים, לרבות הודעת העד ג'ורג' עספור ועדותו בבית המשפט, ובית המשפט ייתן פסק דין מנומק.

...

בנסיבות אלה, סבורני כי, למצער, התובע לא הוכיח מעבר למאזן ההסתברויות את גרסתו שלפיה הוא הותקף באמצעות קרש על ידי הנתבעת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט שכוללות שכר המומחים שבהם נשאה הנתבעת, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪.

כאמור, ברקע המחלוקת בין הצדדים סיכסוך מתמשך והליכים משפטיים רבים הנוגעים לניהול הבית המשותף, אשר לפרקים עירבו גם את בעלי הדירות האחרות וכן גורמים חצוניים שלעיתים מונו כחברי נציגות הבית המשותף (התובעות טענו שמדובר בכמות של 100 הליכים משפטיים לערך).

הנתבע הפנה במיוחד לפריט הרביעי, שבו נכתב כך: "תיק הוצל"פ 03-13958-14-0 – חיוב הנציגות לטובת פריד בסך 2,500 ש"ח + -.500 לטובת מנה"ח". בעקבות פירסום הדוח והמכתב שלח הנילווה הנתבע את המכתב שלהלן לתובעות, עם העתקים לנציגות הבית ולשכנים האחרים.

הנתבע סמך את טענותיו על שני הליכים שהתנהלו לפני המפקח על המקרקעין (נספח יד לתצהיר הנתבע), שבהם נקבע כי יש לנציגות חוב כלפי הנתבע (1/128/2017 ו-1/182/2017), וכן על קביעות בית המשפט בת"א (שלום ירושלים) 10010-04-16 ביהם נ' לנדאו (24.12.2018) (ערעור נדחה בע"א (מחוזי ירושלים) 18333-02-19 ביהם נ' לנדאו (12.6.2019)), שבו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישו התובעות נגד לנדאו, משום שההקשר של האמירות היה כזה ששאר הדיירים הבינו שהאמירות נובעות מהיחסים המתוחים בין הצדדים.

...

משזו המסקנה שאליה הגעתי, אין הכרח לבחון האם היה אינטרס ציבורי בפרסום המכתב.

המסקנה היא כי הנתבע אינו נהנה מהגנת אמת הפרסום.

הנתבע טען בסיכומיו כי מדובר בזוטי דברים, במיוחד על רקע העובדה שהסכסוך מוכר וידוע לכל נמעני המכתב, ועל כן יש לדחות את התביעה מטעם זה בלבד.