מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך שכנים מנופח: תביעות והתנהלות בלתי ראויה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעות אזרחיות הדדיות, העוסקות בסכסוך בין שכנים המתגוררים בבית משותף השוכן ברחוב יוכבד 5 בחיפה, וידוע כחלקה 42 בגוש 10770 (להלן – הבית או הבניין).
ייאמר כבר עתה כי דין התביעות לדחייה הדדית ויש לקוות כי הצדדים ישכילו לאמץ היתנהלות הדדית שונה מכאן ואילך וימצאו את שביל הזהב לביסוס יחסי שכנות תקינים בעתיד.
בהתאם לקביעות בדיון לעיל, מדובר במערכת יחסים עכורה, שלילית ויצרית מאד במסגרתה נחזה כי כל אחד מהצדדים להליך נגרר, בטובתו או שלא בטובתו, לתהומות היתנהלות שאינן מצופות מאדם סביר ובר דעת.
כך ניסו לעשות הצדדים בעצמם עת הגיעו להסכם שהיתקבל ואושר (מב/1) ובמסגרתו הסכימו מפורשות שלא להטריד, לאיים, ליבלוש, לצלם, לקיים שיח ישיר ביניהם ולהתקרב מרחק של פחות מאשר 3 מטרים זה אל זה. מכיוון שההסכם אושר ביום 21.6.20 אך גם לאחר מכן נחזה כי הרוחות לא שקטו, ראוי להורות לצדדים כי הנם מנועים לבצע איש כלפי שכנו דברים שנחזה כי הנם ברורים מאליהם, לרבות איסור הטרדה, איום, בילוש, שיח שאינו מכבד.
...
על כן, אני מורה לצדדים להימנע מכך.
משעה שכך הם פני הדברים, מתייתר הצורך לדון במתן צו שיורה על ניתוקה, הוא הסעד היחיד שהתבקש במישור זה. סוף דבר התביעות בעיקרן נדחות הדדית, למעט בשלוש הנקודות כדלקמן – ניתן צו הדדי האוסר על הצדדים (צינמן מול פרץ ומרגלית) להטריד, לאיים, לבלוש, ולצלם זה/ו את זה/ו. צו זה יעמוד בתוקפו למשך שנה מהיום.
נוכח התנהלותם ההדדית של הצדדים בהליך זה והעובדה שהנושא הגיע לפתחו של בית המשפט משום שאיש מהצדדים לא השכיל לעצור את המחלוקת בטרם הסלימה לכדי התביעות ההדדיות, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת כי גם בעבר היתנהל הליך משפטי בין התובעת לבין המנוח, אף הוא בגין ניזקי רטיבות, ולפני עשור ניתן בו פסק דין לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לטובת התובעת [ת.א. (שלום - י-ם) 12928/06 בן סימון רחל נ' ליבל אלפרד (11.5.2011)].
על כן, בעיני הנתבע, תביעת התובעת נגדו היא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט והוא נקלע כקורבן לסיטואציה שמקורה סיכסוך שכנים מתמשך וכעת התובעת מנסה לחייבו בראשי נזק שאינם קשורים לחור שנפער ואשר עלות תקונו מסתכמת במאות שקלים בודדות.
תמצית טענות עזבון המנוח 11) לפי בא-כוח הנתבע 2, התביעה שהגישה התובעת היא מנופחת, מוגזמת ואינה משקפת את סך נזקיה, אשר נימנעה מלצמצם ולהקטין אותם.
43) אשר לנזק הלא-ממוני, כפי תאור מומחה התובעת לעיל, בהיתחשב בהיעדר היכולת לשימוש סביר בדירתה ואובדן ההנאה מכך (יוזכר, המטבח נמצא לא ראוי לשימוש), ובהיתחשב במשך תקופת הרטיבות ממנה סבלה התובעת, פוסק בזאת פיצוי בגובה 2,000 ₪ בראש נזק זה, כך שגובה הפצוי המגיע לתובעת מהנתבעת הוא בסך 15,700 ₪.
...
בשקלול של אלה, סבורני כי תרומת מי הגשם לנזקי דירת התובעת אינה משמעותית אך כאמור - קיימת.
42) יוצא אפוא, כי סך הפיצוי המגיע לתובעת (כולל מע"מ + פיקוח הנדסי בשיעור 10%) ולאחר שתי ההפחתות לעיל (20% + 10%) הוא 13,700 ₪.
סיכום 44) התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הסיכסוך כלל הגשת תביעות, תלונות לגורמי פקוח, הפרעות לעסקי הצדדים וכיוצ"ב, בבחינת כל המרבה הרי זה משובח.
בשכנות לפנצ'רייה קיים עסק נוסף לשטיפת רכבים (להלן השטיפה), המנוהל ע"י הנתבע.
לדבריהם, מדובר במכתב דרישה שנועד לתמרץ את משרד התחבורה לפעול, ואשר עתיד לשמש כראיה בהליכים המתנהלים או לחילופין לשמש כבסיס לעתירה כנגד משרד התחבורה ו/או עיריית בת ים. לדבריהם, ההלכה שנקבעה בבר"ע 4512/20 תומכת במסקנתם.
באשר להגנת "אמת דברתי", מן הראוי שלא לקבוע מסמרות בעת הזו.
...
לאור הפרשנות המרחיבה שהעניקה הפסיקה לתנאי "תוך כדי דיון", אני קובע כי סעיף 13(5) חל במקרה זה ודין התביעה להידחות רק מטעם זה .
סיכומו של דבר, הנתבעים עמדו בשני התנאים המצטברים הנדרשים כדי לזכות בהגנתו של סעיף 15 לחוק.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה במסגרתה עתר התובע לפצוי בסך 137,925 ₪ כנגד שכניו הנתבעים, בטענה שחנו משך שנים באחת החניות שהוצמדה לדירתו (להלן "החניה").
ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון (1999)‏‏ נדון סיכסוך שכנים בבית משותף שנמשך למעלה מעשר שנים.
ממכלול האמור, בהיעדר תשתית לביסוס הקף השמוש במקום החניה אך מנגד, היתנהלות הנתבעים בהצבת דרישות בלתי סבירות מהתובע וסירובם להכיר בזכויותיו עד לקבלת מכתב מב"כ, מצאתי לחייב את הנתבעים בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סכום המהוה כימעט כפל הפצוי לו עתר התובע בגין דמי השמוש הראויים בחניה עבור 10 החודשים שבין הודעתו הראשונית והכרת הנתבעים בזכויותיו.
במקרים בהם נקבע כי סכום התביעה אינו עומד ביחס ישיר להקף הנזק, לא נפסקו הוצאות משפט או שנפסקו לחובת התובעים הוצאות מוגברות (ראו והשוו ע"א 559/87 מנחם חשאי ו- 18 אח' נ' יצחק ארוין רונן, מו(1) 229 "ניפוח מלאכותי של סכומים כגון דא הנו תופעה שיש להתריע נגדה"; ת"א (מחוזי מרכז) 27007-10-13 יהונתן זנדברג טובלי נ' שידורי קשת בע"מ (10/02/14) ות"א (שלום אש') 37813-07-18 יוסף ג'וזף סיטבון נ' דוד נוריאל (12/11/20).
...
מכאן, שדין התביעה לתשלום דמי שימוש ראויים להידחות.
למרות שלא הוכח היקף השימוש, שוכנעתי שהתנהלות הנתבעים לאחר העלאת דרישת התובע להפסקת השימוש במקום החניה, הייתה בלתי סבירה ופוגענית במידת מסוימת.
סוף דבר ממכלול האמור ישלמו הנתבעים לתובע סך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

  בחוות דעתו פירט את בעיית הרטיבות לרבות חדירת המים, עובש וכיוצ"ב, וקבע שהדירה אינה ראויה למגורים בביקור נוסף שערך סדצקי ביום 1.5.2016 קבע המהנדס שהאחריות לליקויים נובעת מהותרת גג חשוף למי הגשמים על ידי הנתבעת, אי ביצוע כוחלה במועד, פתחי חלונות שהותקנו ונותרו פתוחים כך שמי גשמים חדרו לדירתה של התובעת .
דיון והכרעה:   טרם אדרש ואבחן את הסוגיות שבמלוקת, יובהר שלפניי תביעת סיכסוכי שכנים בין בעלי דירות, כשכל אחת מהשכנות מלינה על היתנהגות השכנה השניה לרבות על שימוש בשטח משותף, חריגות בנייה, שימוש בדירה לצרכים עיסקיים, פיצול הדירה והשכרתה ועוד טענות על סיגנון דיבור והתנהגות.
כפי שעוד יפורט בפסק הדין, הרי שלטעמי חשיפת כל המחלוקת בבית המשפט גרמה נזק לשני הצדדים וראוי כי הם ישקלו את המשך התנהלותם בעתיד ולא יסמכו על כך שבית המשפט, המפקח על הבתים המשותפים, עריית ירושלים, הועדה המקומית וגורמים נוספים הם שינהלו את החיים בבית המשותף, כפי שעשו עד כה. תשלומי איזון: סכום התביעה העקרי עוסק בשאלה האם הנתבעת חייבת בתשלומי איזון לתובעת.
מנגד ברור מעדותה של התובעת כי חוות הדעת שהוגשו על ידה בעיניין הנזקים הם מנופחות, היא לא הייתה מנועה מלגור בדירה כל התקופה, ולא הייתה זקוקה לדיור חלופי.
...
כך או כך, כאמור זו דרישה שנולדה בשלב מאוחר של ההליך והיא בגדר הרחבת חזית אסורה ועל כן נדחית.
יתר השכנים לא היו צד להליך ולא ניתנה להם הזדמנות להביא טענותיהם, ולכן הדרישות של הנתבעת בדבר שימוש בשטחים ציבוריים ותוספת הנאה משימוש ייחודי בחצר נדחות בגדרו של הליך זה. יוער כי ממילא צריך יהיה לברר גם את העלויות של התובעת במסגרת הבניה וההוצאות הנובעות מהשכרת הנכסים, ובאופן שבו הגישה הנתבעת את התביעה שלה לא היה מקום לבירור כאמור.
סיכום דין התביעה הראשונה להתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל ודין התביעה השניה להדחות במלואה, ובנסיבות אלו הנתבעת תישא בשכר טרחת התובעת בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ ובהוצאות התובעת באופן חלקי בלבד בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו