בחוות דעתו פירט את בעיית הרטיבות לרבות חדירת המים, עובש וכיוצ"ב, וקבע שהדירה אינה ראויה למגורים בביקור נוסף שערך סדצקי ביום 1.5.2016 קבע המהנדס שהאחריות לליקויים נובעת מהותרת גג חשוף למי הגשמים על ידי הנתבעת, אי ביצוע כוחלה במועד, פתחי חלונות שהותקנו ונותרו פתוחים כך שמי גשמים חדרו לדירתה של התובעת .
דיון והכרעה:
טרם אדרש ואבחן את הסוגיות שבמלוקת, יובהר שלפניי תביעת סיכסוכי שכנים בין בעלי דירות, כשכל אחת מהשכנות מלינה על היתנהגות השכנה השניה לרבות על שימוש בשטח משותף, חריגות בנייה, שימוש בדירה לצרכים עיסקיים, פיצול הדירה והשכרתה ועוד טענות על סיגנון דיבור והתנהגות.
כפי שעוד יפורט בפסק הדין, הרי שלטעמי חשיפת כל המחלוקת בבית המשפט גרמה נזק לשני הצדדים וראוי כי הם ישקלו את המשך התנהלותם בעתיד ולא יסמכו על כך שבית המשפט, המפקח על הבתים המשותפים, עריית ירושלים, הועדה המקומית וגורמים נוספים הם שינהלו את החיים בבית המשותף, כפי שעשו עד כה.
תשלומי איזון:
סכום התביעה העקרי עוסק בשאלה האם הנתבעת חייבת בתשלומי איזון לתובעת.
מנגד ברור מעדותה של התובעת כי חוות הדעת שהוגשו על ידה בעיניין הנזקים הם מנופחות, היא לא הייתה מנועה מלגור בדירה כל התקופה, ולא הייתה זקוקה לדיור חלופי.
...
כך או כך, כאמור זו דרישה שנולדה בשלב מאוחר של ההליך והיא בגדר הרחבת חזית אסורה ועל כן נדחית.
יתר השכנים לא היו צד להליך ולא ניתנה להם הזדמנות להביא טענותיהם, ולכן הדרישות של הנתבעת בדבר שימוש בשטחים ציבוריים ותוספת הנאה משימוש ייחודי בחצר נדחות בגדרו של הליך זה. יוער כי ממילא צריך יהיה לברר גם את העלויות של התובעת במסגרת הבניה וההוצאות הנובעות מהשכרת הנכסים, ובאופן שבו הגישה הנתבעת את התביעה שלה לא היה מקום לבירור כאמור.
סיכום
דין התביעה הראשונה להתקבל באופן חלקי כמפורט לעיל ודין התביעה השניה להדחות במלואה, ובנסיבות אלו הנתבעת תישא בשכר טרחת התובעת בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ ובהוצאות התובעת באופן חלקי בלבד בסך 5,000 ₪.
