מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך שכנים בנוגע לעבודות בנייה בבניין משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לא אותרה נזילה פעילה בצנרת אספקת המים של הנתבעים, אלא הליקויים נבעו מכשלי האיטום השונים, בעיקר בכל הנוגע לחיבור מערכת הדלוחין לצנרת הנקוז של הבניין.
אמנם הליקויים כולם באחריות הנתבעים (למעט רטיבות בחדר ארונות שהמומחה קבע כי מקורה מקירות החוץ של דירת התובעים), שכן מקורם מדירתם, אולם אופי הליקויים מלמד על כשל בסיסי בבצוע עבודות האינסטלציה בעת בניית הדירה.
ענייננו בסכסוך שכנים, שיגרתי למדי, שעניינו האחריות לרטיבות שהתגלתה בקירות הבית המשותף.
כדי לסיים את הסיכסוך בין כל הצדדים, מצאתי כי ראוי כי כל צד יישא בהוצאותיו ומנגד, לא יינתנו הוראות בדבר השלמת העבודות בחדר השירותים בדירת הנתבעים, ואין להטיל על התובעים או הקבלן את החבות להשלים את העבודות או לשאת בעלות השלמתן.
...
סוף דבר עקב כשלים בחיבורי ניקוז דירת הנתבעים וליקויים באיטום הדירה, חדרה רטיבות לדירת התובעים.
טענות אלו אינן רלוונטיות להליך זה. על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 40,462 ₪.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו סיכסוך בין שכנים בנוגע לשימוש של הנתבעים בגג הבניין נשוא התביעה.
בהחלטה של כב' השופט א' רון מיום 21.5.15 ניתן צו מניעה זמני האוסר על התובע לבצע עבודות בניה בגג הבניין.
הלה, אף החתים אותו על הסכם (ככינויו: "הסכם מלכה") בנוגע לבקשה להיתר בניה שתוגש על ידם וע"י יתר בעלי הדירות בעיניין הבנייה בחזית האחורית של הבניין.
בהעדר הסכם שתוף מחייב, אין להחיל על הבניין את הוראות חוק המקרקעין בעיניין בית משותף ואין לערוך תשלומי איזון.
...
טענה זו, דינה להידחות מחמת הרחבת חזית אסורה.
יתר נזקי התובע שכנגד, לא הוכחו בראיותיו ודינם, להידחות.
נדחית התביעה שכנגד של יאווע, אותה זנח בסיכומיו ואף הרחיק עצמו ממנה למרות החלטתי לצירופו כתובע נוסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בתגובתו לבקשה, טען הנתבע לחוסר סמכות עניינית, שכן המדובר בסכסוך שכנים בבית משותף, לגבי ביצוע תיקונים והשבת המצב לקדמותו בנכס, עניינים המצויים בסמכותו הייחודית של מפקח המקרקעין, בהתאם לסעיף 72(א) לחוק המקרקעין .
על פי הנטען בבקשה, הנתבע שילם את הסכומים שהושתו עליו בפסק הדין במלואם, ואולם לא ביצע את עבודות ההריסה, התיקונים והבנייה כמפורט בפסק הדין.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.
אני מודע להחלטות בהן הגיעו בתי המשפט למסקנה שונה, ואולם לטעמי, על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה לאחרונה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע : "1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בנגוד גמור לנטען בבקשה, המשיבה כלל לא החלה לעבוד על הריסת הגדר הישנה וכל מה שנעשה היה הכנסת טרקטור לחצר הבית המשותף לצורך נקוי פסולת הבניין לקראת ביצוע עבודות פיתוח.
כן, נטען כי לחצר המבקשת לא נגרם כל נזק במהלך העבודות וכל מטרתה של המבקשת הנו להתעשר על חשבון המשיבה וזהו המשך סחטנות מצד המבקשת שהלכה וגדלה במסגרת משא ומתן שניהלה המשיבה עמה, לפנים משורת הדין ועל מנת לבצע את העבודות בצורה מוסדרת ולמנוע סיכסוך שכנים.
כך, במסגרת בקשתה, בחרה האחרונה להסתיר מבית המשפט את התמונה המלאה בקשר עם זכאות המשיבה לבצוע פעולות הבניה, ובראש ובראשונה לא כללה הבקשה את ציון הנתון הבסיסי והמתבקש ולפיו לא רק שלמשיבה יש היתר בניה שמכוחו היא רשאית לבצע את עבודות הריסת ובניית הגדר המשותפת בהתאם לתנאי היתר הבניה (הכולל תכנית פריסת גדרות בו נכללת הגדר נשוא הבקשה) אלא שבעלי הזכויות בבניין המשיבה מיצו את זכותם להגשת היתנגדות בפני הועדה המקומית לתיכנון ובניה (שם היו אף מיוצגים) כנגד אותו היתר.
והינה, חרף האמור, בחרה המבקשת לנקוט בהליך דנן בו היא מבקשת למנוע מהמשיבה את הריסת/הקמת הגדר בניסיון שאין לי אלא לכנותו בנסיבות העניין כניסיון מקומם להשתמש בסעד הזמני כ"דרך עוקפת" למנוע מהמשיבה את השלמת העבודות בקשר עם בגדר המשותפת, והכל מבלי שטרחה לציין בבקשתה את שני הנתונים המשמעותיים הנ"ל. דומה כי לא בכדי הסכים ב"כ המבקשת בדיון במעמד הצדדים אודות נפילתו של דופי באי גילוי הפרטים ויש לדחות מכל וכל את ההסברים שבקש לספק בעיניין מחדל זה (ר' ע' 1 שו' 22-24 לפרו').
...
על רקע האמור עתרה המבקשת ביום 29/4/21 בבקשה לצו מניעה זמני בו נטען, בין היתר, כי הריסת הגדר בין הבניינים לרבות הגדר החיה שהייתה קיימת שם שנים רבות, נעשתה מבלי ליידע מראש את המבקשת וממילא מבלי לקבל את הסכמתה.
תקנה 109 שכותרתה "צו מניעה זמני" קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין." לאחר בחינת התנאים הקבועים בתקנות לשם מתן הסעד הזמני, ראיתי להגיע לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
די לי באמור על מנת להגיע למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אולם למעלה מן הצורך יודגש כי בעצם מיצוי ההליכים של בעלי הזכויות וקיומו של היתר הבניה המתיר למשיבה, בין היתר, לבנות את הגדר החדשה חלף זו הקיימת – יש כדי להעיב על קיומה של עילת תביעה ובפרט שעה שהסעד המבוקש בכתב התביעה (שהוגש ביום 7/5/21) הינו צו מניעה קבוע בקשר עם הריסת הגדר ובניית גדר חדש תחתיה.
סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התביעות הן תוצר נוסף מסכסוך שכנים שהחל זמן קצר לאחר שהתובע רכש דירה בבניין, וזאת בשל מחלוקת סביב שימושים שונים בבית המשותף, בחצר הבית ובגג שמעל לדירת הנתבעת 2 (הגב' אודטה פינטו).
הליכים נוספים ומקבילים בגין אותה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשימוש בחלקים שונים של הבית המשותף, ובפרט בחצר הבית, ולאור רצונו של התובע להכשיר מקומות חנייה בחצר, וכן לעשות שימוש בגג חדש שנוצר בעקבות תוספת בניה של הנתבעת, התנהלו בין הצדדים הליכים נוספים הן במוסדות התיכנון והן בפני המפקחת על רישום המקרקעין, וכן בקשה למניעת הטרדה מאימת.
בהחלטת בית משפט בבקשה למניעת הטרדה מאיימת מיום 29.12.20 (לאחר דיון במעמד הצדדים), בית משפט אמנם ציין כי ההליך שהוגש אינו מתאים לחוק למניעת הטרדה מאיימת, מאחר שעיקרו סיכסוך שכנים / סיכסוך אזרחי והסעדים שהתבקשו נוגעים למטרדים ולעבודות שבוצעו ברכוש המשותף, יחד עם זאת, בית המשפט רשם בפניו את ההיתחייבות של התובע להיתחשב בנתבעת במהלך השפוץ (זאת לאור פסולת ואסלות שהונחו מתחת לחלון דירתה, ר' גם תמונות שהנתבעת צרפה לתצהירה) וכן התחייבות התובע להסיר את הבד השחור מול חלון דירתה ככל שהעירייה תודיע שאין חובה להתקין אותו.
...
לאור כל האמור יש לדחות את התביעה גם ביחס לארוע זה משלא הוכח לשון הרע או מטרד ליחיד.
התוצאה: אני מורה על דחיית שתי התביעות, אשר לא היה מקום להגישן.
התובע ישלם לנתבעות (באמצעות בא כוחן) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 35,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו