סכסוך שאינו בר בוררות לפי סעיף 3 לחוק הבוררות

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, איני יכול לקבל את הטענה: דיון סעיף 24(1) לחוק הבוררות דן במקרים בהם "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף". טעונם של המבקשים בהקשר זה, כפי שהוצג בבקשה לביטול פסק הדין הוא כדלקמן: המבקשים הפנו לכך שסעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות מתיר לאגודה שיתופית לקבוע בתקנונה "הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" בין על ידי רשם האגודות השיתופיות או באופן אחר.

נטען, שמכוח סעיף זה התקין הקבוץ בתקנונו (בסעיף 97) הוראה הקובעת חובת בוררות במקרה של סכסוכים הנובעים "מעסקי האגודה". על רקע זה טענו המבקשים, כי הסיכסוך בינם לבין המשיבים הוא סיכסוך פרטי ולא סיכסוך הקשור לקבוץ, ולכן סעיף 97 לתקנון הקבוץ לא חל עליו ובהיעדר הסכם אחר, הרי שאין הסכם בוררות בר-תוקף.

...

מסקנה זו מחייבת, בנסיבות הליך זה, לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות.

הבקשה נדחית, ולפי הוראות סעיף 28 לחוק הבוררות אני מורה על אישור פסק הבוררות.

במכלול השיקולים אני קובע, כי המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דינם כולל מע"מ בסכום כולל של 7,000 ₪.

המינוי ותגובת חסיד למינוי במקביל פנה קוכמן ביום 11.11.2021 לועדה ליחסי חברים במרחב תל-אביב של לישכת רו"ח ב"בקשה למינוי בורר לפי תקנה 2ד. 1 לכללי ההיתנהגות המקצועית בסכסוך בין רואי חשבון".

בקשת הביטול ואלו הן הטענות עליהן סומך חסיד את בקשתו לביטול פסק הבוררות: אין בין הצדדים הסכם בוררות בר תוקף החל על הסיכסוך – עילת ביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות - משהסכם 87 כיוון מלכתחילה לסכסוכים שיתגלעו בין השותפים הותיקים שהיו צד לו לבין השותפים הנכנסים, קוכמן וחסיד, ולא לסכסוכים שיתגלעו בין קוכמן וחסיד לבין עצמם; משקוכמן וחסיד אינם עוד השותפים הפורמאליים כי אם החברות שבשליטתם; ומשהוראת הבוררות בכללי לישכת רו"ח נסבה על סכסוכים מקצועיים בלבד, להבדיל מעסקיים.

חסיד טוען בהקשר זה כי :"כך גם קבע נחרצות ביהמ"ש הנכבד כאשר לא קיבל את עמדתו של גידי, קבע כי אין לגידי עילה למנוע פירוק השותפות או למנות בורר... (סעיף 3 לבקשה) וכי "ביהמ"ש הנכבד קבע נחרצות כי אין לגידי עילה למנוע את פירוק השותפות או למנות בורר. זאת מכיוון שאין בין הצדדים שום חובה חוקית או חוזית שקובעת שיבוצע הליך בוררות, וממילא בוררות 'היא לא מילת קסם' (כלשון בית המשפט הנכבד) ופרוק שותפות אינה מחלוקת" (סעיף 9 לתצהיר חסיד).

...

מסקנה זו נתמכת גם בכך שבסעיפים אחרים של הסכם 87 נעשה שימוש מפורש בכינויים "קרקוב-בלאס" ו"השותפים החדשים", או בשמות השותפים עצמם על מנת להגדיר זכויות וחובות שונות, מה שלא נעשה בסעיף 29.

ובטרם סיום: חסיד מלין גם על ההחלטה המתקנת ועותר לבטלה, משלשיטתו היא "בניגוד למה שקבע הוא עצמו בפסק הבורר שעל ההתחייבויות הצדדים ישלמו בחלקים שווים. וזאת ללא כל התייחסות לגובה חובות השותפות וחלקו של גידי בהם". אלא שההיגד בפסק הבוררות הוא "תמורת חלקו של התובע בניכוי ההתחשבנויות, ישלם הנתבע לתובע תמורה של 3 שנות עבודה ובסך הכל 1,440,000 ₪". וזאת במובחן מ"תמורת חלקו של התובע, ישלם הנתבע לתובע תמורה של 3 שנות עבודה ובסך הכל 1,440,000 ₪ בניכוי ההתחשבנויות".

התוצאה הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

לטענת הנתבעת, המענק אינו חוסה תחת חוק הגנת השכר כך שאינו בר הלנה, והסיבה לתשלום במועד ששולם נעוצה בהתנהלות התובעת.

המסגרת המשפטית תחילה נפנה להוראות חוק הבוררות הרלוואנטיות לענייננו: סעיף 3 לחוק הבוררות קובע, כי "אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". סעיף 5 לחוק הבוררות שעניינו "עיכוב הליכים בבית המשפט" קובע בזו הלשון: "(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

בהתאם להוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות יש לבחון אם נוכח השאלות המתעוררות בתובענה שהגישה התובעת קיים "טעם מיוחד" שהסכסוך לא יידון בבוררות.

יש לזכור עוד, כי הצדדים רשאים לפנות לבית הדין בבקשה לאישור ובטול פסק הבוררות על פי חוק הבוררות.

...

אולם, לטעמנו, דרכה של התובעת לפנות לבית הדין פתוחה, ככל שתמצא לנכון, וזאת לאחר מיצוי ההליכים הפנימיים בפני בית הדין של הנתבעת.

סוף דבר: נוכח קיומו של הסכם בוררות מחייב בין הצדדים, דין התביעה להידחות מחמת אי מיצוי ההליכים הפנימיים ברשות השיפוט של הנתבעת.

אשר על כן, אנו מורים על סילוק התביעה.

בין אם היתקיימה אסיפה כללית ובין אם לאו, הרי שמדובר בעיניין שלא ניתן להעביר לבוררות לפי סעיף 3 לחוק הבוררות מאחר שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים, וזאת אף אם להסכם הבוררות היה תוקף ואף אם מדובר היה בסוגייה שהסמיכו הצדדים את הבורר לידון בה. עוד אוסיף בהקשר זה, כי אין מדובר בסכסוך קרקעות, אלא מקורה של המחלוקת בין הצדדים נוגעת לייעוד הקרקע והשמוש המותר בה לפי התב"ע, שהנו עניין תיכנוני גרידא, שגם אותו לא ניתן להעביר להכרעת בורר לפי סעיף 3 לחוק הבוררות.

מכל האמור עולה, כי דינה של התובענה לביטול פסק בורר להיתקבל, מאחר ולא היה הסכם בוררות בר תוקף, מאחר והבורר חרג מסמכותו ומאחר וממילא הנושאים שנידונו בפסק אינם יכולים לשמש הסכם בין הצדדים, וזאת לפי סעיפים 24(1), 24(3) וסעיף 3 לחוק הבוררות.

מאחר ופסק הבוררות כולו מבוסס על הסכם בוררות שאינו בר תוקף ובמסגרתו נדונו נושאים שאינם יכולים לשמש הסכם בין הצדדים, כשהבורר חרג מסמכותו, לא מצאתי כי ניתן לבטל את הפסק רק בחלקו בהתאם להוראות סעיף 26(ב) לחוק הבוררות.

...

סוף דבר, דין התובענה להתקבל.

האמנה הרלוואנטית בהקשר זה היא אמנת ניו-יורק הקובעת בסעיף 2(3) כי "בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על ענין שלגביו עשו בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או איננו בר-ביצוע." משילוב סעיף 6 לחוק הבוררות עם הוראות אמנת ניו יורק עולה כי לבית משפט סמכות שלא לתת תוקף לתניית בוררות בינלאומית באחד משלושת המקרים הבאים: כאשר מצא שההסכם בטל ומבוטל; ההסכם משולל כוח פעולה; ההסכם אינו בר ביצוע.

במקרה שלפנינו תוכנית הבונוסים כוללת תניית בוררות לפיה כל ענין הקשור לבונוסים יתברר בבוררות בסנטה קלרה בקליפורניה על פי הדין שם. על פניו הדין בקליפורניה הוא השולט על ברור כל תביעה שכזו.

ענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות – סעיף 3 לחוק הבוררות סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". מכוח סעיף זה נקבע כי אין תוקף לתניית בוררות המתייחסת לסכסוך בין עובד ומעסיק בדבר זכותו שהעובד אינו רשאי לוותר עליה – דהיינו זכות שמקורה בהסכם קבוצי או בחוקי המגן (ראו: (בג"ץ 2852/16 מעונות ילדים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה (11.5.2016); ע"ע (ארצי) 791/05 דורון כץ - רועי ספיר (04.05.2006); עניין יהלומי מסיקה).

...

לבסוף לא מצאנו כי נפל פגם בקבלת הבקשה בהעדר תצהיר.

המבקש לא הצביע על קביעה עובדתית שעמדה ביסוד ההחלטה או טענה עובדתית של המשיבה שאיננה מקובלת עליו.

סוף דבר – הערעור נדחה.