סכסוך קיבוצי: ועד עובדי מערכת בתי המשפט

בעיניין ועד עובדי מערכת בתי המשפט[footnoteRef:2] הובהר כי סילוק על הסף של סיכסוך קבוצי אינו מועיל לצדדים ועשוי להוביל לפגיעה חמורה יותר במערכת יחסי העבודה "...עניין דחיה או מחיקה על הסף של הליך בסכסוך קבוצי - המצוי ביחסי עבודה יאמר שאותה דרך אינה נאותה, אינה טובה ואינה מועילה. סיכסוך קבוצי צריך שיטפלו בו, צריך שהוא ישמש נושא למו"מ ובשלב סופי צריך שיפסקו בו לכאן או לכאן. בסכסוך ש'מחקת על הסף', לא עשית דבר: הוא יצוף בהזדמנות ראשונה ואולי בצורה חריפה יותר. אין זה כדור שאפשר לגלגל 'תחת השטיח' כך שבמשך הזמן יתגלגל בשקט החוצה. זהו מרצע שאם תטמינו תחת השטיח יבצבץ ממנו ובסופו של דבר יצא החוצה ואולי אף יגרום חור בשטיח". [2: דב"ע (ארצי) מג/3 - 4 ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל – מדינת ישראל, פד"ע י"ד 71, 76 (1982).

...

שנית, לא מצאנו שבקשת הצד הוגשה על ידי גורם שאינו מוסמך.

שלישית, לא מצאנו ממש בטענת המבקשות לפיה בקשת הצד הינה מוקדמת.

המבקשת לא חולקת על כך שקיימת מחלוקת משפטית בנושא זה. לסיכום, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

לפנינו בקשת צד בסכסוך קבוצי למתן צו האוסר על המדינה לבצע, באופן חד צדדי, שינויים בתעריפים של החזרי הוצאות הנסיעה המשולמים לעובדי הנהלת בתי המשפט ולעובדי רשות האכיפה והגבייה בגין ביצוע עיקולי מיטלטלין ברשום.

כלומר, גם בתקופה שבה היתנהלה הידברות בין ועד עובדי הנהלת בתי המשפט לבין המדינה בנוגע להפרדה בין מערכת ההוצאה לפועל להנהלת בתי המשפט, הוצא נוהל שקבע באופן מפורש שההליכים המבצעיים יתנהלו במסגרת "עבודה פרטית" אותה ימשיכו לבצע העובדים לאחר שעות העבודה הרגילות.

...

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי המדינה רשאית לקבוע קריטריונים אחידים לתשלום החזרי הוצאות נסיעה בתיקי ההוצאה לפועל, באופן חד צדדי, לאחר שההידברות בין הצדדים נכשלה.

סוף דבר בקשת הצד נדחית.

על מנת ליתן לצדדים להיערך ליישום הכללים האחידים בנוגע לאופן חישוב החזר הוצאות הנסיעה בגין ביצוע ההליכים המבצעיים ולהחלתם בכל הלשכות, אנו מורים שהכללים ייכנסו לתוקף ביום 1.6.2020.

סבורים אנו כי אין די בקבוע בחוקת ההסתדרות ובתקנון ועדי עובדי כדי לבסס את מעמדו של הועד כאישיות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע באופן בלתי מוגבל, שכן אלה אינם בגדר מקור חוקי המקנה לועד מעמד של אישיות משפטית עצמאית בעלת כשרות כללית (ר' להשוואה קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בבר"ע 1357/02 ועד עובדי איזור התיכון בבנק לאומי לישראל בע"מ נ' יורשי המנוחה שושנה לוי ז"ל (25.06.2003)).

בפסק הדין שניתן בלג/3-4 (ארצי) שטרית ואח' נ' מספנות ישראל בע"מ, פ"ד ד(1) 337 קבע בית הדין הארצי כי: "העידר 'אישיות משפטית', בחוליה ממערך העבודה, אינו מונע מעמד בפני בית-הדין לעבודה. כשהמדובר הוא ב'ועד עובדים', ייקבע המעמד על-ידי הפונקציה העניינית המוענקת לועד עובדים בחוק (למשל, חוק חופשה שנתית, סעיף 8, חוק שעות עבודה ומנוחה, סעיף 30, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, סעיף 11), בהסכם הקבוצי, או בחוקת ארגון העובדים, עת ועד העובדים מהוה 'תא אירגוני' של ארגון עובדים... מהאמור עולה, כי במידה ובמערכת יחסי העבודה מוקנה מעמד לועד עובדים, מעמד לזכויות ולחובות, לא יימנע מיצוי מעמד זה בפני בית-דין לעבודה, בשל העובדה שועד עובדים אינו מהוה 'אישיות משפטית'. לועד עובדים זכות להתייצב בפני בית-דין לעבודה, כתובע, כנתבע, כמבקש, או כמשיב, הכל בתחום זכויותיו המוקנות בחוק, בהסכם קבוצי בחוקת ארגון העובדים, ורק בתחום זה; כן רשאי ועד עובדים, כבא-כוח של 'קבוצת עובדים', להתייצב ולטעון, ברשות בית-הדין, במסגרת תקנה 15(ב) לתקנות הדיון בסכסוך הקבוצי" (ר' גם דיון לח/6-4 (ארצי) רשות הנמלים נ' ועד עובדי מחלקת הים יצחק סמדק ו-2 אח', פ"ד ט(1) 281).

...

עם זאת, איני מקבלת את טענת הנתבעים כי התובעים לא פירט ממי מהנתבעים נתבע סעד ביחס לכל פרסום פוגעני, שכן התובעים ציינו בסעיף 93 לכתב תביעתם כי "הנתבעים הם האחראים, ביחד ולחוד, במישרין ובעקיפין כלפי התובעים כמי שפרסמו את הפרסומים המהווים לשון הרע". לאחר ששקלנו את הטענות הגענו לכלל מסקנה כי אכן ראוי שיוגש כתב תביעה מתוקן, המפרט איזה פרסום מיוחס למי מהנתבעים ומכמת בבירור איזה סעד נתבע מכל אחד מהנתבעים.

הדברים נכונים מקל וחומר בהתחשב בכך שממילא מצאנו מקום להורות לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, שאינו כולל את הוועד כתובע.

סוף דבר - מהטעמים המפורטים לעיל הבקשה מתקבלת בחלקה.

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, אשר הפסיקה קבעה שניתן לאמץ אותה גם בהליכים קבוציים (ראו: בש"א (ארצי) 794/06 עריית לוד נ' הסתדרות המעו"ף – וועד עובדי עריית לוד, 18.2.2007, עא"ח (ארצי) 1002-00 TWA - TRANS WORLD AIRLINES - ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הסתדרות הפקידים, 19.3.2000), מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו".  בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו היתחולל ארוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובילבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הנתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904).

הפסיקה התוויתה אמות מידה להכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בסכסוך קבוצי, כדלקמן: "בכל הנוגע להארכת מועד להגשת ערעור בסכסוך קבוצי נקבע בפסיקה כי כאשר מדובר בבקשות להארכת מועד בסכסוך קבוצי, בשל משמעותו המיוחדת של סיכסוך קבוצי, נטיית בתי הדין לעבודה היא לאפשר לצדדים למצות את טענותיהם עד תומן, וזאת אף במחיר של אי עמידה בסדרי הדין. זאת, מאחר ולהכרעה בסכסוך קבוצי יש בדרך כלל השלכה לא רק על מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם הקבוצי, אלא גם - ובעיקר - על העובדים עליהם חל ההסכם הקבוצי. [עא"ח (ארצי) 1025/02 ארגון הסגל האקדמי - אוניברסיטת חיפה - אורנים - בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, עבודה ארצי כרך לג(57) 34]. בעא"ח (ארצי) 1002/00 TWA - ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י  (לא פורסם, 9.3.2000) נקבע כי בכל מקרה של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בסכסוך קבוצי, יש לבחון את הבקשה על פי תוכנה, הרקע, הקשר הדברים ואופי הסיכסוך הנידון.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות.

מן הכלל אל הפרט יישום אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה על נסיבות העניין שלפני מבסס את המסקנה, כי אף שמדובר בסכסוך קיבוצי, קיימת הצדקה להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

בכלל זה, לא מצאנו בטיעוני המבקשת הסבר כיצד השפיע משבר הקורונה על יכולתה להגיש במועד את הערעור או למצער בקשה להארכת מועד להגשתו והקשר הסיבתי בין הדברים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 6466/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: משרד הבטחון נ ג ד המשיבים: 1. עמותת חברות הסיעוד 2. או.ר.ס שירותי רפואה 2001 בע"מ 3. תגבור - מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ 4. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל 5. דנאל אדיר יהושע בע"מ 6. מנפאואר קר בע"מ 7. עו"ד עומר יעבץ 8. סאלח ריזק 9. רוני שוורץ 10. נעים עזר 11. עו"ד עידן קלימן 12. הסתדרות העובדים הלאומית 13. ועד העובדים של מליווי נכי צה"ל במערכת הבטחון המבקשת להצטרף: עמותת מנהיגות אזרחית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 01.07.2019 בתיק עת"מ 020878-03-18 תאריך הישיבה: כ"ג באב התש"ף (13.08.2020) בשם המערער: עו"ד גורט פנחס ועו"ד רנאד עיד בשם המשיבה 1: עו"ד אורן רוט ועו"ד עמוס אוסינזון בשם המשיבה 2: עו"ד חיים הרציג בשם המשיבה 3: עו"ד גיורא אונגר ועו"ד יואב הרטמן בשם המשיבות 6-4: עו"ד דן פרידמן ועו"ד יואב זטורסקי בשם המשיבים 9-7: רוני שוורץ בשם המשיבים 11-10: עו"ד עידן קליימן, עו"ד יוסי לוי ועו"ד אייל בן שושן בשם המשיבים 13-12: עו"ד יורם ברוק בשם המבקשת להצטרף: עו"ד איתן צחור ][]פסק-דין

ההודעה הפיסה את דעתם של המשיבים 13-12 ובעקבותיה ביקשו מבית הדין לדחות את ההליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי שהגישו, וכך נעשה על ידי בית הדין (ס"ק 23528-05-17 וס"ק 26298-03-18 הסתדרות העובדים הלאומית, ועד העובדים של מליווי נכי צה"ל במערכת הביטחון נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (פסקי דין מיום 5.8.2017 ומיום 11.10.2018)).

...

עם זאת, לאחר ששקלנו את הנתונים כפי שהוצגו לנו על ידי הצדדים, אנו סבורים כי הדרך שהתווה בית המשפט המחוזי אמורה להיות דרך המלך, וככלל, על מלכ"ר שמגיש הצעה להצטייד מראש באישור מרשויות המס.

(-) אשר לסוגיית המע"מ – אנו סבורים שהדין עם המערער לגבי ההבחנה בין מלכ"רים לבין חברות.

סוף דבר, הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.