מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך יציגות בין ההסתדרות הכללית וההסתדרות לאומית על ייצוג עובדי הוט מובייל

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתבנו ליבת המחלוקת, שכן מתעוררות שאלות נוספות אשר קשורות בטבורן לשאלה הנזכרת לעיל: (1) האם יש לראות את כלל העובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות, לרבות עובדי המחקר והפרויקט כיחידת מקוח אחת? (2) האם כטענת האוניברסיטה, הסיכסוך בעניינינו הוא סיכסוך משפטי אשר יש למצותו באמצעות מנגנון ליישוב חילוקי דיעות או באמצעות פנייה לבית הדין לעבודה; ולפיכך הכרזת ההסתדרות על סיכסוך עבודה מיום 14.10.2020 אינה כדין, וההסתדרות אינה יכולה להורות על נקיטה בצעדים אירגוניים, בבחינת "שפיטה במקום שביתה." (3) האם האוניברסיטה ומנכ"ל האוניברסיטה היתנכלו לוועד עובדי המחקר והפרויקט, דר' רונן וגב' טוך; והאם יש לחייב את הראשונים בפצוי כספי לטובת האחרונים בסך של 1,000,000 ₪? (4) האם יש ליתן צו מניעה האוסר על האוניברסיטה ומנכ"ל האוניברסיטה לערוך כל שינוי בעבודתם, תנאי עבודתם או הפסקת עבודתם של עובדי המחקר והפרויקט, ובכלל זה לעצור את הליכי הפיטורים והפגיעה בראשי ההתארגנות –דר' רונן וגב' טוך? (5) האם יש לחייב את האוניברסיטה והמנכ"ל לאפשר להסתדרות, לוועד הפרויקטים, לדר' רונן ולגב' טוך להכנס אל ה'מרחב הווירטואלי' של האוניברסיטה, על מנת לשלוח הודעות ועדכונים לעובדים; ולאפשר לגב' טוך גישה לרשימת הליסטסרב ובכלל זה גישה לסעיפי ההגדרות לאוכלוסיית עובדי המחקר והפרויקט לרבות עובדים שעתיים, ולאפשר להם לשלוח לעובדים הודעות בדיוור ישיר בנושאים הנוגעים להתארגנות עובדים ולזכויות עובדים? (6) האם המבקשים 2-4 והמשיב 2 בבקשת ההסתדרות - בהתאמה, ועד עובדי המחקר והפרויקט, ד"ר מוטי רונן, גב' פריה דווה טוך ומר גדי פרנק מנכ"ל האוניברסיטה, מחד, והמשיב 2 בבקשת האוניברסיטה- ועד העובדים של הסגל המינהלי, יכולים להיות צד בבבקשת צד בסכסוך קבוצי? מכאן ואילך ההדגשות אינן במקור.
במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי נקבע, כי ההליך מעלה סוגיות כבדות משקל, כי ההחלטה הזמנית של בית הדין האיזורי תשאר על כנה, הדיון יימשך בבוררות וכי "האירגון רשאי למסור לבנק רשימה של עד 240 עובדים אשר האירגון רשאי להעביר להם הודעות באופן אישי בדואר האלקטרוני, וכמו כן רשאי האירגון לשלוח ישירות לכל עובדי הבנק בדואר האלקטרוני הודעה הכוללת טקסט בלבד פעם אחת בכל יום, צו זה יעמוד בתוקפו עד להחלטה בפסק הבוררות". השני, לפסק הדין סק (ת"א) 15748-05-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הוט מובייל בע"מ (מיום 23.9.2014) (להלן- עניין הוט מובייל) אשר ניתן על ידי כב' השופטת (בדימוס) נטע רות, שם נדון עניין חסימת קישור לאתרים של אירגוני עובדים.
" שכן "לעובדים נוכחות יום- יומית באירגון. הם חלק פעיל ותורם באירגון. גם ארגון העובדים מהוה חלק מהמערך האירגוני והניהולי ואיננו בגדר עובר אורח. רשת המיחשוב איננה אך ורק הציוד הטכני. הרשת כוללת את מחויבות העובדים להענות למיילים המגיעים אליהם...הרשת הופכת להיות מקור להעברת נתונים ותקשורת פנים ארגונית. מטעם זה, אין זה נכון להניח שהמעסיק יכול להדיר אך ורק משום שיש לו זכות קניין... זכות הכניסה של האירגון היא הזכות הנדרשת על מנת ליצור ולשמר את קבוצת העובדים המיוצגים, לקחת חלק אפקטיבי במשא ומתן עם המעסיק ואף לשפר ולתרום לעסק." בכל הנוגע למתח שבין הזכות לפרטיות ושימוש במחשבי המעסיק, בעיניין ועד המהנדסים הפנה בית הדין את הצדדים לפסק דין ע"ע 8/90 טלי איסקוב עינבר נ' מדינת ישראל ואח' (8.2.11), וכן להסכם בדבר שימוש במחשבי המעביד ופרטיות העובדים מ-25.6.08, שהנו הסכם קבוצי כללי בין הסתדרות הכללית החדשה לבין לישכת התאום של הארגונים הכלכליים).
עיון בבקשת ההסתדרות, מגלה, כי נתבקש על ידה סעד גורף של קבלת רשימות עובדים לרבות "גישה מלאה לרשימת הליסטסרב (listserv), לתת להם את סעיפי הגדרת אוכלוסיית עובדי המחקר והפרוייקט לרבות עובדים שעתיים, ולאפשר לה לשלוח לעובדים מיילים בדיוור ישיר". דא עקא, ומבלי למצות, טרם הוברר אופיו של המידע, ההסתדרות לא פירטה מהי אותה רשימה, מה היא כוללת, כיצד המידע המצוי ברשימה לא יזלוג החוצה, מדוע יש צורך ברשימה זו דוקא, כיצד יאובטח אותו מידע המצוי ברשימה, מי הגורם המוסמך מטעם ההסתדרות אשר יהיה אחראי לאבטחת אותה רשימה, וכיצד המידע המבוקש ודרך מסירתו עולה בקנה אחד עם מעמדה הרם של הזכות לפרטיות (בשינוים המחויבים ראו עסק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי – עריית קלאנסווה (מיום 15.3.20-17); ברע (ארצי) 40645-09-17 מכבי שירותי בריאות – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (מיום 19.10.2017), סע' 3 לפסק הדין).
אשר על כן, מצאנו לקבוע בשלב זה כדלקמן: 121.1 האוניברסיטה תפעל בעיניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כפי שנהגה עד כה (ככל שנהגה) עם יתר הארגונים היציגים בחצריה, ובכלל זה אל מול ההסתדרות ביחס לעובדים המיוצגים על ידה, לרבות העובדים המינהליים, שכן חזקה על האוניברסיטה כי היא נוהגת בכל הנוגע למסירת מידעים על עובדים על פי דין, לרבות בעיניין הגנת הפרטיות.
...
לטענת האוניברסיטה, אין להיעתר לבקשה מכל אחד הטעמים שלהלן: מדובר בבקשה הנגועה באי חוקיות בשל פגיעה בפרטיות העובדים; ההסתדרות לא מצביעה על מקור רלוונטי המטיל חובה על האוניברסיטה ו/או המקנה לה זכות לסעד המבוקש; מופרכת וסותרת טענת ההסתדרות עת נסמכת על זכות נטענת של הוועד המינהלי, בעוד שכל בקשתה של ההסתדרות מתייחסת לוועד נפרד של עובדי מחקר ופרויקט; פסק הבוררות אינו מחייב את בית הדין ו/או האוניברסיטה ועוסק בסיטואציה שונה, בה נתגלעה מחלוקת על נוהל חד צדדי של הנהלת הבנק, שהגדיר את השימוש ברשת הפנימית של הבנק ושהייתה לו השלכה גם על יחסי העבודה; עניין הוט מובייל אינו רלוונטי לענייננו, שכן שם המעסיק חסם את הקישור לאתר האינטרנט של ההסתדרות כדי למנוע הצטרפות של עובדים כחברי ההסתדרות; האוניברסיטה אינה מתערבת בעניינים פנימיים של נציגות עובדים, מה גם שזהותם של משלמי דמי חבר, דמי טיפול מקצועי ארגוני ומס וועד ידועים רק להסתדרות (או/42).
אשר על כן, מצאנו לקבוע בשלב זה כדלקמן: 121.1 האוניברסיטה תפעל בעניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כפי שנהגה עד כה (ככל שנהגה) עם יתר הארגונים היציגים בחצריה, ובכלל זה אל מול ההסתדרות ביחס לעובדים המיוצגים על ידה, לרבות העובדים המנהליים, שכן חזקה על האוניברסיטה כי היא נוהגת בכל הנוגע למסירת מידעים על עובדים על פי דין, לרבות בעניין הגנת הפרטיות.
סוף דבר בקשת ההסתדרות מתקבלת בחלקה, ובקשת האוניברסיטה נדחית, כדלקמן: 123.1 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואוניברסיטת תל אביב ינהלו משא ומתן להסדרת עניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כאשר כל צד סוברני להביא את הגורמים הרלוונטיים מטעמו לישיבות המשא ומתן.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקביל (כל זה בשלב הגשת הסיכומים בתיק) הוגשו לבית הדין הארצי לעבודה שתי בקשות צד בסכסוך קבוצי בין אירגוני: אחת ב- סב"א 48339-07-14 בה עותרת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למתן סעד הצהרתי הקובע כי יש להמתין למתן פסק דין בס"ק 15478-05-13 בקשר ליציגות ב"הוט מובייל" וכן כי על ההסתדרות הלאומית להמנע מלהציג עצמה כארגון העובדים היציג בהוט מובייל כל עוד לא הוכרה כארגון עובדים יציג מכוח פסק דין סופי.
    כך, סעיף 2 לחוק מגדיר "הסכם קבוצי מיוחד" כהסכם "בין מעביד או ארגון מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם". סעיף 3 לחוק מגדיר "ארגון עובדים" לעניין הסכם קבוצי מיוחד כך: "ארגון העובדים שעם חבריו נימנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובילבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם". לאחר שקראנו ובחנו את הפסיקה בנושא, כולל זו שאליה הפנו אותנו ב"כ הצדדים בסיכומיהם, לא נוכל להוסיף מאומה על הסקירה המעמיקה והממצה של כב' סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט ליבנה בעס"ק 41357-11-12‏ ‏הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (15.1.2013,להלן "פס"ד אלקטרה").
            ויודגש, כי גם אם קיים חשש שהמערכת הארגונית והתפעולית של החברה תפוצל ליחידות מקוח אחדות, בין אם כל אחת מהן תיוצג על ידי אותו ארגון עובדים היציג ברשת מחסני חשמל ובין אם כל אחת מהן תיוצג על ידי ארגון עובדים אחר, מצב עניינים זה עדיף בעיניי ממצב בו לא יהיה כלל מימוש של זכות ההתארגנות של עובדי הרשת.
...
לטעמנו, ליקויים פורמליים טכניים אלו, שרובם אף תוקנו על ידי הארגון במהלך הליך זה, אין בכוחם לפסול אותם טפסי הצטרפות לארגון העיתונאים.
כפי שנאמר לעיל, אין לבית הדין סמכות לשנות את דרישות היציגות שנקבעו בחוק ועל כן, אין מנוס אלא לדחות את בקשת הצד.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת כוח לעובדים וקובעים שבמועדים הרלוונטיים המבקש לא קיים את הדרישות כדי להפוך לארגון היציג אצל המשיבה.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 26.2.14 הגישה המבקשת – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (להלן: "המבקשת" או "ההסתדרות") כנגד המשיבה – אלדן תחבורה בע"מ (להלן: "המשיבה" או "אלדן") בקשת צד לדיון בסכסוך קבוצי ובקשה לצוו זמני למניעת פגיעה בהליך התארגנות העובדים, לפיה התבקש בית הדין לתת צוים זמניים וקבועים כדלקמן: צו מניעה זמני המורה למשיבה להמנע מנקיטת כל פעולה שיש בה כדי להשפיע או לפגוע בהליך התארגנותם של עובדי המשיבה.
מיד לאחר קבלת הודעה מטעם המבקשת על היותה ארגון יציג באלדן (בקשה שאינה נושא לדיון כאן) פנתה אלדן למבקשת וביקשה להעביר לידיה רשימה מפורטת של עובדי אלדן אשר חברים בהסתדרות וטפסי הצטרפות חתומים, על מנת לבדוק אם מתקיימים תנאי היציגות.
הכללים שהותוו בפרשת פלאפון כפי שסוכמו על ידי מותב של בית דין זה (אם בית הדין כב' השופטת נטע רות) בס"ק (ת"א) 15478-05-14‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הוט מובייל בע"מ (23.9.14) הם: · המעסיק לא יתערב במהלכי ההתארגנות במקום העבודה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין.
כך אף נאמר מפורשות בפסק דין ארגון העיתונאים: "כדי לענות על דרישת היציגות בהתאם לסעיף 3 לחוק הסכמים קבוציים, על ארגון העיתונאים הנטל להוכיח כי עד למועד הקובע, צורפו לשורותיו לפחות 162 עיתונאים, המהוים שליש מהעובדים ש"עליהם יחול ההסכם או שהוא מייצגם לעניין אותו הסכם". אין ספק כי בידי האירגון האפשרות להוכיח ללא קושי את העובדים שהצטרפו לשורותיו.
...
עם זאת, הגמישות הנדרשת צריכה – לטעמנו – להתבטא בהיבט הפרוצדוראלי ולא בהיבט המהותי.
על כן אנו סבורים כי יש לחייב את המשיבה בפיצוי כספי בהתאם לסעיף 33יא' שהוזכר לעיל.
לסיכום לטעמנו, במקרה הנדון כאן אין מקום לפסוק פיצוי נפרד בגין כל אחת מההפרות להן טוענת ההסתדרות, שבחלקן מהוות למעשה חלק ממסכת עובדתית אחת.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 15478-05-14 בפני השופטת נטע רות נ.צ. (ע) גב' נירית אשכר-טולקובסקי נ.צ. (מע) מר אהוד מטרסו המבקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה ע"י ב"כ עוה"ד ענת גוטמן מרום ושירי לב-רן המשיבה הוט מובייל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רובין, לוי וכץ פסק - דין
משכך, ביום 8.7.14 הגישה ההסתדרות הלאומית בקשת צד בסכסוך קבוצי בין אירגוני, סב"א 14368-07-14 הסתדרות העובדים הלאומית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' במסגרתה עתרה למחיקת שני ההליכים המתנהלים בבית דין זה "בשאלת היציגות בקבוצת הוט" נוכח הכרתה של קבוצת הוט בה כארגון העובדים היציג בקבוצה כולה.
על רקע זאת, הגישה איפוא גם המבקשת בקשה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת סב"א 48339-07-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הסתדרות העובדים הלאומית למתן סעד הקובע כי על קבוצת הוט ועל ההסתדרות הלאומית להמתין עד למתן ההכרעה בבית דין זה וכי על הלאומית להימנע מלהציג עצמה כארגון העובדים היציג בקבוצת הוט כל עוד שלא פעלה בהתאם להלכות המקובלות בבית הדין וכל עוד לא הוכרה כארגון עובדים יציג במסגרת פסק דין סופי.
· המשיבה לא פגעה בחרות ההתארגנות: לא הוכח קשר בין זימון חברי ועד הפעולה לשימוע לפני פיטורים לבין ההתארגנות, הרקע לפיטורים המתוכננים היה נעוץ בהליך צמצומים, זימון חברי וועד הפעולה לשימוע בוטל בשל היותם פעילים בהתארגנות, ההתחקות אחר עובדים מתארגנים לא עלתה כדי פגיעה בהתארגנות והיא הופסקה על ידי המשיבה מייד כשנודע לה על כך, הטענה בדבר נקיטה בצעדים חד צדדיים לצורך סיכול ההתארגנות, הופרכה, המשיבה לא התערבה בתחרות שבין המבקשת לבין ההסתדרות הלאומית.
אנו סבורים כי גם במחלוקת זו יש להעדיף את עמדת המבקשת וזאת כפי שיפורט להלן: ראשית, סבורים אנו כי המסקנה לפיה, יחידת המיקוח מתייחסת למעסיק אחד הווה אומר - לאישיות משפטית נפרדת אחת - הנה בררת המחדל המתבקשת מלשונו של סעיף 2(1) לחוק הסכמים קבוציים הקובע כי "הסכם קבוצי מיוחד – למפעל מסוים או למעביד מסוים בין מעביד או ארגון מעבידים המייצג את המעבידים לבין ארגון עובדים היציג של העובדים עליהם יחול ההסכם". ההוראה המשלימה של הוראה זו מצוייה בסעיף 15 לחוק הסכמים קבוציים שכותרתו "הקפו של הסכם קבוצי מיוחד" הקובע כך: "15. הסכם קבוצי מיוחד חל על –
...
כך גם הטענה של המשיבה אשר הביעה "חשש" מכך שחלק מטפסי ההצטרפות נגועים "בחברות כפולה" דינה להדחות וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית יאמר, כי לטעמנו יש להחיל גם בהקשר זה את כללי המניעות עליהם עמד בית הדין בפרשת ידיעות אינטרנט.
שלישית, גם אם נכונה טענת המשיבה באשר לאפשרות שחלק מן העובדים המאורגנים במסגרת המבקשת היו חברים בעת ההצטרפות לשורות המבקשת בכוח לעובדים וכי הם לא ביטלו חברות זו הרי שלטעמנו אין לראות בכך "חברות כפולה נוגדת". זאת בשים לב לכך שאין מדובר בארגונים המתחרים על יציגות באותה "יחידת מיקוח". רביעית, הטענה בדבר החשש ל- "חברות כפולה נוגדת" נטענה באופן סתמי וכללי, לא הובאו ראיות להוכחתה לרבות ראיות המצביעות על היקף ומספר הטפסים הנגועים בפגם זה. זאת, שעה שהמבקשת מצידה סתרה טענות עובדתיות אלה.
על רקע זאת, סבורים אנו כי הפיצוי הכספי ההולם בנסיבות החריגות והקיצוניות של הענין, בשים לב לגובה הפיצוי המירבי בגין כל הפרה והפרה ובשים לב לשיקולים עליהם עמדנו לעיל צריך לעמוד על סך של 1,000,000 ש"ח. סכום אותו על המשיבה לשלם למבקשת תוך 30 יום מן המועד בו יומצא למשיבה פסק דין זה. טרם נעילה מוצאים אנו להעיר כי הכרעה שיפוטית זו מסיימת אולי את ההליך המשפטי אולם אין היא אלא תחילתה של הדרך אשר מקווים אנו כי תהא דרך חדשה במשיבה כך שמיצובה של המבקשת "כמנצחת" בהליך השיפוטי לא יהפך ל"נצחון פירוס" אשר ימנע משני הצדדים למצב עצמם כמנצחים בהליך שהוא התכלית של מו"מ קיבוצי.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 51050-01-18 לפני: כב' השופטת דגית ויסמן נציגת ציבור (עובדים), גב' אורלי מלי נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי ענתבי המבקשים 1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל 2. ועד עובדי יוחננוף 3. מאיר ספיר 4. אדיר ללובה ע"י ב"כ עוה"ד רוית קרן ובטי מצר לוי המשיבה מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שלום בר ואלי כרוב פסק דין
במסגרת בקשת הצד נימנו הפעולות הבאות, שבגינן נתבעו הפיצויים הכספיים: הסעת עובדים אל עו"ד חצוני להחתמת עובדים על תצהירי ביטול חברות, החתמת עובדים על טופסי ביטול בהוראת מנהלת משאבי אנוש ביוחננוף, הפרעה לנציגי המבקשת בפעילות הארגונית, היתחקות ומעקב אחר העובדים ונציגי המבקשת על ידי קב"ט המשיבה, היתעלמות ההנהלה מחברי הועד ומקיומם, פגיעה בחברי הועד (מר אלעד אהרון, מר אדיר לולבה, מר מאיר ספיר ומר מרדכי כהן), העלאת טענת היציגות מרגע ההכרזה ועמדת המשיבה המוטה כלפי ארגון עובדים אחר (הסתדרות העובדים הכללית החדשה).
בהקשר זה לא למותר לחזור ולהזכיר דברים שהובאו גם במסגרת החלטת מותב זה מיום 5.3.18, אשר הפנה לנפסק בעס"ק (ארצי) 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 10.4.14, בעקבות הנפסק בפרשת פלאפון: "מפסק הדין בעיניין פלאפון עולה מסר חד וברור, לפיו על המעסיק להרחיק את עצמו מהתערבות בהתארגנות העובדים בכל שלב משלביה במהלך יחסי העבודה, ובמצב של התארגנות ראשונית, התבטאות המעסיק בנוגע להתארגנות במקום העבודה מקימה חזקה של השפעה אסורה ולחץ בלתי הוגן על העובד בנוגע להתארגנות." להשלמת תאור המסד המשפטי וטרם שנעבור לבחינת העובדות בסכסוך שבפנינו, ראוי להזכיר את השיקולים שעל בית הדין לשקול במסגרת פסיקת פיצויים לפי סעיף 33יא' לחוק הסכמים קבוציים.
במסגרת זו יש לקחת בחשבון גם כי בתחילת הדרך ניתן משקל בעת קביעת הפצוי לכך שמעסיקים טרם הפנימו את מלוא משמעויותיה של הילכת פלאפון, כאשר כיום ונוכח חלוף הזמן אין עוד מקום להקלה מטעם זה. דוגמא לכך היא פסק הדין בעס"ק (ארצי) 11460-10-14 הוט מובייל בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (26.5.15), בו נקבע בהסכמה פיצוי בסך של 300,000 ₪ (תוך הפחתה משמעותית של הפצוי שנקבע על ידי בית הדין האיזורי), אך הודגש כי בית הדין "ער לצורך להרתיע מעסיקים הפוגעים בחופש ההתארגנות של העובדים, והוא ער לצורך לפסוק סכום פיצוי אפקטיבי על מנת להגן על חופש ההתארגנות של העובדים"; צוין כי ההיתדיינות באותו מקרה הייתה "מבין הראשונות בתחום לאחר פסק דין פלאפון"; והובהר אף כי "אפשר שבמקרים עתידיים אחרים ככל שיתברר כי מדובר בתופעה שכיחה במשק של פגיעה בחופש ההתארגנות, הוא (היינו בית הדין - ס.ד.מ) לא יראה עצמו כבול לסכום המומלץ על ידו לצדדים בנסיבות הספציפיות של המקרה... ". כדוגמאות נוספות (אם כי לכל אחת מהן מאפיינים אחרים) ניתן לציין את עניין אלקטרה בו הועמד הפצוי - כפי שנפסק בשנת 2014 - על סך של 100,000 ₪; עניין הוט טלקום בו נפסק בשנת 2015 פיצוי בסך של 120,000 ₪ (עס"ק (ארצי) 11508-09-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הוט מערכות תיקשורת בע"מ (26.5.15)); עניין דין שיווק וקליה בו נפסק בשנת 2015 פיצוי בסך של 200,000 ₪ (עס"ק (ארצי) 15315-10-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - דין שיווק וקליה בע"מ (23.12.15)); עניין קל אוטו בו נפסק פיצוי בסך 200,000 ₪; ועניין מסיעי שדרות בו נפסק גם כן פיצוי בסך 200,000 ₪, כלפי חברה קטנה משמעותית מהחברה בעניינינו, וכאשר היה זה הסכום המרבי שנתבע בהליך.
יפים בהקשר זה הדברים שנכתבו בהחלטה בסעדים הזמנים, מיום 5.3.18, שם הזכרנו שעל פי הנפסק בפרשת פלאפון (סעיף 91 לפסק הדין): "המעסיק אינו רשאי להחתים עובדים במהלכי התארגנות על מכתב בנוסח אחיד לפיו העובדים אינם מעוניינים בייצוג של ארגון העובדים היציג או על טפסי ביטול; ולא ישכנע עובדים לבטל טפסי החברות שלהם באירגון עובדים.
...
גם את העובדה שבהחתמת העובדים על התצהירים השתתפו גורמים רבים אצל המשיבה ומחוץ לה, מצאנו לזקוף לחובת המשיבה, מאחר שהדבר מעיד בעינינו על החשיבות שהמשיבה ייחסה להוכחת הטענה לפיה המבקשת איבדה את היציגות, כמעט בכל מחיר ובהתעלם מהמגבלות המוטלות על מעסיק בתקופת התארגנות ראשונית.
בשקלול כל אלה, מצאנו כי יש לחייב את המשיבה בפיצויים בסך 500,000 ₪.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה ובגין הפגיעה בהתארגנות העובדים, המשיבה תשלם למבקשת מס' 1 ולמבקש מס' 2 פיצויים לפי סעיף 33יא'(ב)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957, בסך 500,000 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו