סכסוך גבולות בין מקרקעין סמוכים

סמוך לדיון שנקבע הוגשה מטעם המבקשת לבית המשפט חוות דעת של מודד מוסמך ,אורי חן , מהנדס ומודד מוסמך.

הטעם הראשון נעוץ לגישתי שאכן מדובר בסכסוך במקרקעין לעניין גבול בין שתי חלקות המולבש בכסות של בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239 לחוק.

...

הטעם השני לדחיית הבקשה מתמקד לכך שלטעמי, בנסיבות מקרה זה , אין הצדקה להיעתר לבקשה מהטעם של העדר "עניין ציבורי של ממש". ככל שנוגע לעניין הסמכות אציין שצודקת המבקשת בטענתה הנתמכת בפסיקה לפיה כאשר מדובר בבקשה לצו הריסה ללא הרשעה יש להתמקד בבניה האסורה ולא בשאלה הקניינית.

בעניין זה נדון ערר המדינה על החלטת בית המשפט השלום לדחות את בקשתה לצו הריסה ללא הרשעה בנוגע למבנה בשטח 50 מ"ר .גם בהליך זה נטען שהעניין הציבורי מתמקד ב " צורך לחצרות למוסד חינוכי". בית המשפט דחה את ערעור המדינה וצייין : "אשר לקיומו של עניין ציבורי מיוחד, אני סבורה שצדק בית-משפט קמא במסקנתו, לפיה לא התקיים תנאי זה. במקרה דנן, לא קיים אינטרס ציבורי ברור ומובהק, המצדיק מתן צו הריסה ללא הרשעה, זאת הואיל והמערערת לא הוכיחה כי אם המבנה יישאר על כנו, אזי לא ניתן יהיה לקדם את בניית בית הספר. " (סעיף 39 בפסק הדין).

לסיכום אני דוחה את הבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 239(א) לחוק.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

תביעה לפינוי מקרקעין, שעניינה סיכסוך גבולות בין נחלות במושב.

כפי שעולה מן התשריט שצורף למכתב האגודה בהשוואה לאורתופוטו, עובר לשנת 1994, השטח שסומן באורתופוטו כנחלה 108 היה שייך ברובו הגדול לנחלה 86 (כפי שנירשם עליו בתשריט "היה 86 יועבר ל-108"), למעט קצהו הצפון-מערבי (בצד המרוחק מן הגבול המשותף בין הנחלות), ואילו לנחלה 108 היה שטח נפרד, הנמצא צפונית-מזרחית לנחלה 86, מעבר לדרך הסמוכה, שהועבר מנחלה 108 לנחלה 86 (כפי שרשום עליו, "מ-108 ל-86"), ברם שטח זה אינו נכלל כלל בתוך גבולות סימון הנחלות בקוו צהוב שבאורתופוטו, ושעליו הסתמכו התובעים.

...

עולה מכך, שלשיטת התובעים עצמם, ככל שהם עומדים על בטלות החלפת השטחים שבתשריט ובמכתב האגודה, ומשאין בתיק כל תשריט או מפה שמהם ניתן ללמוד את מצב הדברים בשטח בשנת 1994, אלא רק התשריט שצורף למכתב האגודה והאורתופוטו, לא רק שדין התביעה להידחות, אלא שאף אין להם זכות כלל בשטח המוגדר כנחלה 108 באורתופוטו (למעט קצהו הצפון מערבי, כאמור).

גם אם די בזיהוי שנעשה במסגרת כתב התביעה לצורך שלב הטענות ההתחלתי, וגם הוא לכשעצמו נמצא בדיעבד, במסגרת פסק דין זה, בעייתי עד מאוד כפי שתואר לעיל, אין בכך כדי לקבוע כי אף לאחר שלב הראיות – שהצדדים בחרו לדלג עליו בסופו של דבר - יהיה בכך די כדי לקבל את התביעה, מבלי שהוצגה ראייה ברורה לקיומה של הפלישה.

סיכום תוצאת כל האמור היא כי לא הוכחה התביעה, ועל כן דינה להידחות.

במקביל להליך ההסדר הנוגע לחלקה היתנהלה בבית משפט השלום בצפת תביעה אזרחית (ת"א 2136/01), אשר עניינה סיכסוך גבולות בין התובע מס' 1 ובין שכנו יחיא אבו זינב (להלן: "אבו זינב") בשל מחלוקת אשר נסובה סביב קו הגבול בין מיגרש בתיהם של התובעים ובין דרך הגישה אל ביתו של אבו זינב (להלן: "ההליך בצפת").

המסמך אינו מיפרט את שטח הבית שנמכר, אין בו תאור של הבית, האם הוא מורכב מקומה אחת או יותר, אינו מיפרט את שטח המקרקעין עליהם קיים הבית, גבולות הנכס הנמכר, מי גובל במקרקעין מארבעת הצדדים כפי שנהוג לציין בהסכמים הנוגעים לקרקע בלתי מוסדרת, ולמעשה אין בו כל פרט מזהה.

אף השרטוט ששרטט העד במהלך עדותו (ת/4) אינו ברור ולא ניתן להבין ממנו הרבה למעט העובדה כי המקרקעין שהוא כביכול מכר לתובע מס' 1 סמוכים לבית ההורים שלו (של התובע מס' 1) ולמקרקעין של עלי ג'נים.

...

טענות אלה דינן להידחות.

מקובלת עליי עמדת הנתבעים שלפיה התובעים לא כפרו בטענה כי אביהם המנוח היה נפקד.

סוף דבר, התביעה נדחית.

ההליך שלפניי ועובדות הצריכות לעניין במוקד המחלוקת בתיק זה עומד סיכסוך גבולות בין שכנים במושב אחוזת ברק אשר הוליד שני הליכים נפרדים ושונים: האחד - התביעה דנן שבגדרה עותר התובע לפינוי הנתבע 1 וסלוק ידו משטח הפלישה ופצוי התובע בגין עוולת הסגת הגבול, וכן חיוב הנתבעת 2 בתשלום פיצויים לתובע בגין עוולת רשלנות במישור האכיפה; השני - הליך תיכנוני/פלילי בו נקטה הנתבעת 2 כנגד הנתבע 1 והנוגע לעבירות בנייה שביצע האחרון, וזאת במסגרת תיק תו"ב 43819-08-15 שעודנו מיתנהל בבית משפט השלום בבית שאן.

השנייה - האם התרשלו מוסדות התיכנון באכיפת דיני התיכנון והבניה כלפי הניזוק (שהנו אחד מבעלי הקרקע הסמוכים) נגד מי שביצע בניה ללא היתר ובחריגה מהיתר.

על-פי השיטה המרחיבה את גבולות שיקול הדעת שניתן לבית המשפט, קיימים ארבעה שיקולים שאותם יש להביא בחשבון בעת הפעלת עיקרון תום הלב בגדרי הקניין והם כדלקמן: הראשון - עוצמתה של הזכות הקניינית שנפגעה ; זכות במקרקעין או במיטלטלין; בבעלות או בזכות אחרת, חלשה הימנה; השני - עוצמת הפגיעה בזכות, לרבות הקף הפגיעה ומשך הפגיעה; השלישי משני בחשיבותו לקודמיו - עוצמת התוצאות של הסרת הפגיעה לגבי הפוגע בזכות; הרביעי - היתנהגותם של בעלי הדין.

...

לאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 13,000 ₪, מתוכו יישא הנתבע, כמעוול עיקרי, בסכום של 9,000 ₪, ואילו הועדה תפצה את התובע ביתרה בסך של 4,000 ₪.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע 1 לפנות את שטח הפלישה של הקיר החורג לכיוון מחסנו של התובע הממוקם בין הנקודות שסומנו 2 ו-3 במפה המצבית שצורפה לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, קיר המטבחון שכולו נבנה בשטח התובע וגדר הבד שהוצבה בין הנקודות הנ"ל, וזאת יעשה הנתבע בתוך 90 ימים מהיום.

בעניין עמודי הפרגולה המונחים על החומה בין הנקודות 1 ו-2 לחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, התביעה נדחית.

דיון והכרעה : סעיף 124 לתקנון האגודה קובע: "כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה בין חברים או בין חברים לשעבר או בין מי שתובע מכוח חבר מצד אחד ובין האגודה או המינהלה או הפקידים של האגודה, חייבים לישבם על ידי בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות או מי שימונה על ידו, לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות." עסקינן בתביעה לסילוק יד המבקש משטח 271 שבסמוך לנחלתו.

הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה בפרשנות המושג "עסקי אגודה" בכל הנוגע לסכסוכים פנימיים ובגדרם סיכסוכי גבולות בין נחלות: בבג"ץ 183/82 נוה אטיב - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, לז(1) 164 (1983)‏‏ נקבע: "הנושא, שלגביו ניתן לקבוע בתקנות הסדר של בוררות, הוא - כדברי סעיף 52(1) הנ"ל - "יישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה."   או לפי הנוסח האנגלי המקורי:נ ".disputes touching the business of the society" לפי פירושה הנכון של הוראת החוק הנ"ל, באות מלים אלה להקיף את כל הנושאים, שהם בגדר מטרותיה של האגודה, כמובא בתקנונה, המפרט את הנושאים, שהיא רשאית לעסוק בהם.

כאן אנו עוסקים במקרקעין המוקצים זה כבר למושב, ולציבור מחוץ למושב אין כל ענין בהם, והוא אינו חולק על זכויות המושב במקרקעין אלה, אשר לא יקבעו על ידי בוררות.

...

לטענתו, המחלוקת בין הצדדים הינה בינו (חבר באגודה) לבין האגודה והמחלוקת הינה בעניין הנוגע לעסקי האגודה ומכאן כי דין התביעה להתברר בפני רשם האגודות השיתופיות.

טרם ההכרעה בבקשה, בתאריך 4.6.23, הגישה האגודה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, אז בית המשפט נעתר לבקשה ונתן פסק דין כמבוקש בהחלטתו מיום 7.6.23.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב הליכים והעברת התביעה להליכי בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו.