סכסוך בין שכנים וחברת מעליות

כמו כן העיד הנתבע, כי בעקבות ארוע במסגרתו לקחה התובעת כסף מאחד השכנים, חברת ועד הבית בשם אהובה שמה מכתב בתיבות הדואר בנוגע לענין זה (עמ' 8, ש' 30-25); ועמד על כך שלא הזמין פקחים (עמ' 9, ש' 18).

אוסיף, כי מתאור הדברים על ידי העדים עולה, כי קיימים סיכסוכי שכנים החורגים מהסכסוך בין הצדדים להליך זה. הנתבע והעד מטעמו העידו, כי התובעת מסוכסכת עם שכנים נוספים ועל כן, בהיעדר ראיה או תעוד המעיד על כך; ומשלא פורט צירוף נסיבות המלמד על מעורבותו של הנתבע בהצבת המפגע בחניית התובעת אני קובעת, כי לא הוכחה אחריות הנתבע בהקשר זה. טענת התובעת, כי הנתבע חיבל בגלגל רכבה לטענת התובעת, הנתבע דקר את גלגלי רכבה ועקב כך נגרם תקר לאחד הצמיגים.

אוסיף, כי הנתבע העיד, כי הוא מוכן להבדק בענין זה על ידי פוליגראף וכי וכי לא פגע במעלית אלא התרחשה תקלה שדרשה תיקון על ידי חברת המעליות.

...

סוף דבר: בהסתמך על ניתוח הדברים כאמור, אני קובעת, כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענותיה.

בהתאם, אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר ששקלתי את טיבו של ההליך והטענות שנטענו בגדרו, את האופן בו נוהל ההליך, משך זמן של הדיון ואת האיחור הכבד בתחילת הדיון (כאשר שעת הדחיון נדתחה לבקשת התובעת), החלטתי לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 950 ש"ח. סכום זה כולל את הוצאות העד בהן יישא הנתבע.

הנתבע טען שבהליך בין הצדדים לפני המפקחת מונה מומחה שהגיש חוו"ד. הנתבע טען שהמומחה קבע כי ניזקי הרטיבות באולם של הנתבע הם כתוצאה מהשמוש של התובע במסעדה והשיפוץ שעשה בה, וכי על החברה ובעל הנכס לבצע תיקונים שעלותם לטענתם מאות אלפי שקלים ויחייבו את סגירת המסעדה לתקופת התיקון.

בימ"ש זה היתייחס לטענת הגנה זו בת"א 54456-03-18 ליפשיץ ואח' נ' מנור ואח' כלהלן: " 49. משה טען בסעיף 22 לסיכומיו כי דוקא בסכסוך בין שכנים יש להקל. בימ"ש חולק על משה. ביתו של אדם הוא מבצרו, ודוקא במבצרך אתה פגיע יותר לגידופים ועלבונות שמוטחים בך על ידי מי משכניך בתפוצת כל שכניך. אדם עולה ויורד במדריגות או במעלית ונתקל מדי יום, ואולי אף מספר פעמים ביום, בשכניו, כאשר עליו לשאת את המחשבה שהם קראו את דברי הבלע. מכאן שאם באופן כללי, יש לשקול לעיתים להקל בעיניין גידופים וקללות, בסכסוך שכנים, יש דוקא להחמיר." לענייננו, אמנם אין מדובר בבית המגורים, אולם מדובר במקום עבודתו של התובע, כאשר לדברים המבישים נחשפו עובדיו ולקוחותיו, ועל התובע לשאת את המחשבה שהם שמעו את דברי הבלע ולהביא בחשבון שהנתבע גרם לפגיעה בעסקיו.

...

כב' הש' הדר: אני דוחה את ההתנגדות.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בירושלים בפני כבוד השופטת מרים קסלסי ת"א 25615-07-19 אנקוא נ' פנחס ואח' תובעת עליזה אנקוא באמצעות עו"ד גיא פלדמן ואח' נתבעים 1. יוסף פנחס באמצעות עו"ד סימה אפרתי-ברוכים 2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ באמצעות עו"ד **** גלס ואח' פסק דין

מבוא מדובר בסכסוך בין שכנים, בעלי זכויות במקרקעין, בבית משותף ברח' הכלנית 43 מבשרת ציון (גוש 30475 חלקה 11).

רכוש משותף מוגדר בסעיף 52 בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 כך: "כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדריגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת." ס' 55 (ג) מאפשר הצמדת חלק מסוים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, אולם נידרשת הסכמת כל בעלי הדירות לכך, כאמור בסעיף 62 לחוק.

...

מכל האמור לעיל, בקשת התובעת לצו מניעה נדחית.

בכל הנוגע לשימוש ייחודי שעושה הנתבע במחסן, כפי שעשו בעלי הזכויות בדירה 4 עשרים וחמש שנים לפניו, גם כאן אני דוחה הבקשה ומגיעה למסקנה כי ההתנהגות של התובעת ויתר בעלי הדירות לאורך השנים מצביעה על הסכמה לשימוש כזה.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

בנוסף טענה הנתבעת, כי היא נקלעה לסכסוך בין שכנים אשר אין לה עניין בו, וכי למעשה מקור הרטיבות הוא בדירת הזוג ויקטוריה ויורי כצמן (להלן:- "הזוג כצמן"), שהם בעליה של הדירה המצויה מעל דירת התובע.

ייתכן, ונציגות הבית החליטה משיקוליה שלא להפעיל את המעלית, או כי המתינה לשם היתקשרות עם חברת המעליות לנוכחות דיירים רבים בבניין.

...

המומחים מטעם התובע ערכו חישוב פרטני של אותם חדרים ולא ערכו חישוב של כלל הדירה, כך שאין מסקנה של המומחים, כי הדירה קטנה בשטח של כשני מ"ר, אלא, כי מידותיהם המצטברות של החדרים שנבדקו קטן בכשני מ"ר. סבורתני, כי בעניינה של תביעת התובע בסוגיית המידות נפלה בראש ובראשונה טעות בחוות הדעת.

אין במקרה זה מדובר בהטעיה, שעה שהמידה המחייבת בסופו של דבר היא מידת הדירה כולה ולא מידת החדרים.

סוף דבר: סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום של 12,823 ₪.

בין התובעים ובין הנתבע היתגלע סיכסוך שכנים, שהביא לפתיחתם של מספר הליכים משפטיים, ובהם הליך זה. ביום 18/11/20, לפני הגשת התביעה בתיק שלפניי, הנתבע הגיש נגד התובעים תביעה לצוו מניעה קבוע, לצוו עשה ולפצוי כספי בסך של 50,000 ₪.

הטבלה כוללת 13 שורות של הוצאות: ניקיון מדרגות בסך של 7,500 ₪, ביטוח מעלית בסך של 4,500 ₪, חשמל בסך של 1,654 ₪, ביטוח מבנה + אינסטלאציה + חשמל בסך של 1,380 ₪, עו"ד (תביעת חברת מעליות) 2,650 ₪, מהנדס ביקורת מעלית בסך של 765 ₪, חימום סולארי בסך של 1,350 ₪, צבע בסך של 290 ₪, איתור נזילות בסך של 630 ₪, גיזום גדר אחורית בסך של 500 ₪, החלפת ברז כיבוי בסך של 470 ₪, תרבות דיור בסך של 580 ₪ ושונות בסך של 450 ₪.

התובע הפנה לכך שהתלונה הוגשה כשנתיים לאחר אספת הדיירים מיום 15/1/19 ובסמוך לפרוץ הסיכסוך בין הצדדים בקשר לעציצים ולאדניות שהוצבו במרפסת דירת התובעים (ס' 10-9 לתצהיר התובע; עמ' 24, ש' 23-22).

...

התביעה שכנגד בהקשר זה נדחית.

הנתבע לא הוכיח לפניי את החשדות בתלונה, אשר ייחסו לתובעים מעילה בכספי ועד הבית, ומכאן שטענתו להגנת "אמת הפרסום" מכוח סעיף 14 לחוק נדחית.

התביעה שכנגד הוגשה ללא בסיס של ממש והיא נדחית.