סכסוך בין נושים על זכויות במטוסים של חברה בפירוק

" על דיני העכבון חלות שתי מערכות דינים: האחת, הנה ההסדר הכללי המצוי בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, הקובע באופן כללי את דרך הפעלת הזכות, מהותה והיקפה, ואשר אינו מהוה מקור להיווצרותה; והשניה מצויה בהוראות ספציפיות בחוקים שונים המקנות לנושים זכויות עכבון ייחודיות, כדוגמת סעיף 31 לחוק המכר, סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, סעיף 12 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, סעיף 8(ג) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, וסעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, הקובעים מתי קמה הזכות לעכב נכסים במקרים ספציפיים, ומהוות מקור שבדין לזכות העכבון (ע"א 79/89 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ (בפרוק), פ"ד מו(3) 58 (1992); ע"א 6492/00 שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' מאזן אמין שחיבר, פ"ד נו(5), 925 ,עמ' 931-932; מ' דויטש קניין (כרך ב', תשנ"ט), 204; נ' זלצמן עכבון (הוצאת רמות), 36 (להלן: "זלצמן")).

בפסיקה הוטעם כי סעיף 11 לחוק המיטלטלין אינו מקנה כשלעצמו זכות עכבון, אלא אך קובע מהם הכללים החלים על הפעלתה של זכות זו משקמה (ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' ד"ר י' גרוס, עו"ד, כונס נכסים, פ"ד מד 185 (3) (1990), 208-207; בר"מ 7856/06 איגוד ערים אילון (ביוב,ביעור יתושים וסלוק אשפה) נ' מועצה אזורית חבל מודיעין (פורסם בנבו) (16.03.2008), בסע' 31).

לזכות העכבון שלושה רכיבים: האחד, מערכת יחסים קיימת בין נושה וחייב, המבוססת על חיובים הדדיים שהם מושא הזכות - החיוב הנערב בזכות וחיוב מסירת הנכס; השני, מושא הזכות - חיוב מסוים שתוכנו הוגדר בדין או בהסכם שבין הצדדים כחיוב הנערב בזכות; והשלישי, הנכס המסוים המשמש אובייקט למימוש הזכות לפי הדין או ההסכם עד לסילוק החיוב (זלצמן, עמ' 23).

מבלי לקבוע קביעות או מסמרות בעיניין, מדובר, כך נראה, בדווח שנעשה על ידי המבקש באופן עצמאי לאחר פרוץ הסיכסוך, ולא באמצעות עורכת הדין שייצגה את הצדדים בעיסקה, כשבטופס ההצהרה המקוון שהוגש לרשויות המס סמוך לאחר חתימת הסכם המכר, עליו חתום המבקש (נספח יא לכתב התביעה), צוין כי שווי המכירה הנו 2,525,000 ₪, כפי הנקוב בהסכם המכר.

ראו בעיניין זה: ת"א (מחוזי י-ם) 58376-06-13 עדיאלי בע"מ נ' בנייני בר-אמנה חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו) (25.02.2014), בו צוין כי "יינתן משקל מיוחד למידת תום הלב בשימוש בזכות העכבון, כיון שזהו סעד עצמי שעלול לגרום נזק לחייב, תוך שצוטטו דבריו של המלומד דויטש, בעמ' 279 לספרו, לפיהם: "עמידה קנטרנית על עיכוב השבתו של נכס, במצב של דיספרופורציוניות חריפה בין גובה החיוב לבין שווי הנכס, תוך גרימת נזק כבד לחייב, עלולה להפוך את העכבון לבלתי-חוקי מלכתחילה, תוך הטלת סנקציות על הנושה בגין עיכוב שלא כדין של ההחזקה" (שם, בפיסקה 35 לפסה"ד).

...

עוד טען, כי מעדות המבקש עולה שהמבקש שולט בעברית באופן מוגבל; כי סוכם על מחיר מסוים ובסופו של דבר נרשם בהסכם המכר סכום אחר; וכי יש לבחון התנהלות עורכת הדין שייצגה את הצדדים בעסקה, ויש להתיר למבקש להתגונן לשם בירור כלל הטענות.

המבקש הפנה בעניין זה להודעת דוא"ל שצורפה לתשובתו לתגובת התובעים לבקשת הרשות להתגונן, בה כתב ב"כ המשיבים כי מרשו אינו מתכחש לפריטים שנותרו בדירה ומוכן לשלם עבורם, אך לא את הסכום שסוכם מלכתחילה לאור הנזקים שנגרמו למשיבים כתוצאה מפירוק פריטים שונים מהדירה ללא הסכמה ובניגוד לסיכום בין הצדדים.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת הרשות להתגונן נדחית.

רקע קצר וגדר המחלוקת מאז שנות השבעים של המאה הקודמת מנוהלות זכויותיהם של אלפי בעלי זכויות במקרקעין, הידועים בכינוי "הגוש הגדול", שטח של מאות דונמים דונם בשווי עצום בצפון תל - אביב, על ידי חמישה מנהלים, שמונו על ידי בית משפט במסגרת ההליך דנא, תביעה לפירוק שתוף.

זו אף החזיקה עד לאחרונה בחלק גדול מהמקרקעין, בשטח הידוע כ"שדה דב", בו הופעל שדה תעופה, לשיטת המנהלים, ללא כל זכות שבדין.

אכן נפסק, כי ככלל אין הליך של בקשה למתן הוראות מיועד לפיתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לצדדים שלישיים, אך במקרים מסוימים ידון בית המשפט ויכריע במחלוקות מסוג זה. בע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385 פירט בית משפט זה שורה של תנאים בהם יתברר סיכסוך שבין בעל תפקיד לבין צד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות: בירור הסוגיה שבמחלוקת נידרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; ואין בניהול ההליך בדרך מקוצרת כדי לגרום עוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל דין.

בית המשפט העליון פירט בעיניין שרידב, לדוגמא, מספר מקרים שיכול ויידונו במסגרת בקשה למתן הוראות: "נוסיף לכך כי יש מחלוקות שאף אם מעורבים בהן צדדים שלישיים, ראויות הן על פי טיבן וטבען להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות או בהליך דומה, הכל בפני בית המשפט השולט והמפקח על התיק העקרי בגדריו פועל בעל התפקיד. נקודת המוצא בכל הנוגע לעניינים אלו היא כי המסגרת הדיונית הראויה להם הנה בקשה למתן הוראות. כך הוא למשל, כאשר בגדריו של תיק פירוק מוגשת בקשה למתן הוראות בעילה שהנה ייחודית לדיני הפרוק (או דיני פשיטת הרגל), כגון העדפת מירמה. בקשה כזו הנה מטבע הדברים בקשה המופנית נגד מי שאינו החייב או החייבת. למרות זאת, אין מקום שהליך כזה, המבוסס על עילה ייחודית לדיני חידלות פרעון, יתברר בפני בית משפט שאינו בית משפט של חידלות הפרעון... יש לזכור, כי לשופטים הדנים בתיקי חידלות פרעון עומדת מומחיות מיוחדת בנושא, ולפיכך ראוי שהם ידונו בעילות המיוחדות לתחום משפטי זה. סוג אחר של מקרים נוגע לבקשות למתן הוראות בהן עולה שאלה בדבר הקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה בהליך פירוק או בהליך פשיטת רגל. שאלות כאלה אופייניות להליכי חידלות פרעון, אך אין מדובר בעילה ייחודית להליכים כאלה. במקרים אלה יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדריו של תיק חידלות הפרעון...הסיבה שראוי לברר שאלות כאמור בגדר בקשה למתן הוראות הנה זו: לעיתים קרובות, העניין נוגע למספר לא קטן של גורמים, למשל נושים, המצפים בכיליון עיניים לקידום הליך חידלות הפרעון על מנת שיוכלו לקבל דיבידנד. הפניית הבירור להליך אזרחי רגיל, אפשר לפני בית משפט אחר, עלולה להביא לכך שיחלוף זמן רב מאוד עד שהנושים יזכו לקבל את מבוקשם. כלומר, משקולי יעילות רצוי, על כן, לפעול בגדר תיק חידלות הפרעון ולא בתביעה נפרדת..." (ההדגשה אינה במקור).

...

בית המשפט העליון קבע בעניין שרידב כי המחלוקת כמתואר לעיל מתאימה לדיון בבקשה למתן הוראות, תוך עמידה על מהות בקשה מעין זו: "הליך של בקשה למתן הוראות משמש את בית המשפט כמסגרת יעילה ומהירה לפיקוח על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שונים שמונו על ידי בית המשפט, כגון מפרקים, נאמנים בפשיטת רגל, כונסי נכסים, מנהלי עיזבון ועוד. כן משמש הליך זה להנחיית בעלי התפקידים כיצד לפעול במקרים מסוימים, כאשר הפעולה מצריכה את אישורו של בית המשפט. לפיכך, בקשות למתן הוראות עשויות להתייחס למחלוקות רבות ושונות, ולסוגי סכסוכים רבים ושונים. המבקשת כאמור טוענת כי הבקשה למתן הוראות דנא אינה מתאימה לבירור במסגרת הליך זה, שכן אין בה בקשה מצד המשיב לקבלת הוראה או הנחייה כלשהי מבית המשפט...טענה זו אינה מקובלת עליי. אמנם המסגרת של בקשה למתן הוראות נועדה בראש ובראשונה למחלוקות בין בעלי הדין "הטבעיים" בהליכים בהם מוגשת בקשה מסוג זה, כמו למשל, סכסוך במסגרת תיק פשיטת רגל בין הנאמן לבין החייב.

סופו של דבר, באתי לכלל מסקנה כי קיימת בידי הסמכות לדון במחלוקת, וראוי בנסיבות העניין, כי אעשה כן במסגרת בקשה למתן הוראות.

פסק דין (הנתבעת 1) התובעות, שתי חברות שבהליכי פירוק, הגישו באמצעות המנהלים המיוחדים שלהן, תביעה זו נגד הנתבעת 1, שהיא שותפות בלתי רשומה, ונגד הנתבע 2, שהוא אחד משני שותפים בשותפות ואשר ערב אישית לפירעון התחייבויות השותפות.

ראו פסק דינו של כבוד הנשיא מ' שמגר שניתן פה אחד ב-ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ - נתניה, פס' מה(5) 670, 683-684 (1991) (להלן: ענין ברנע); עיינו גם פסק דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן ב-בג"ץ 194/84 מוניות השחר נתניה בע"מ נ' אגף המכס והבלו תחנת מכס ומע"מ, פ"ד לט(1) 522, 525 (1985) בו נקבע כי לא נידרש באותה פרשה להכריע בשאלה; ראו גם הערתו בדעת יחיד של כבוד השופט ש' אלוני ב-ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי אבו חמוד, פ"ד מד(2) 771, 780 (1990).

כי אם לא תרצה לאמר כן, תגיע למסקנה מוזרה שהשותפות תחשב לאישיות משפטית רק לצורך ברור סכסוכים בינה ובין שותפיה, ותוכל לתבוע ולהתבע רק במקרים המפורטים בסעיף משנה (2).

אולם, כפי שכתב אפילו פרוקצ'יה (לגבי סעיפים 17-12 לפקודה), אשר דוקא מצדד בעמדה לפיה לשותפות בלתי רשומה אישיות משפטית נפרדת), "...בכל זאת, נשארת פתוחה השאלה אם המחוקק התכוון, בכל הסעיפים האלה, לשותפות כאישיות נפרדת או בתור סימן לאנשים שהתקשרו ביניהם בשותפות, דהיינו, לשותפות בתור נושאת זכויות וחובות, או לשותפות בתור שם כולל של האנשים מהם היא מורכבת" (פרוקצ'יה, בע' 188-187).

שלישית, הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי מסוג מיוחד, שעניינו חלוקת נכסים בין נושים במצב של חידלות פירעון, וניהול הליך פשיטת רגל לגבי הנכסים שנצברו בפעילות משותפת של שותפים במסגרת שותפות בלתי רשימה, יכול להתיישב עם האמור לעיל בענין היתייחסות ל"שותפות" "בתור שם כולל של האנשים מהם היא מורכבת" – בנוגע לאותם נכסים שנצברו בפעילות המשותפת – להבדיל מאישיות משפטית נפרדת הרשאית לתבוע ולהיתבע.

במאמר זה הבחין חנס בין אישיות משפטית נפרדת, אשר מגינה על נושי העסק מפני נושי בעלי העסק; לעיקרון האחריות המוגבלת, אשר מגן על נושי בעלי העסק מפני נושי העסק.

...

ומכאן, לטענתו, נוכח תחולת הוראות הפקודה גם על שותפות בלתי רשומה (כשותפות ""required to be registered), המסקנה היא שסעיף 62(1) (כיום, סעיף 67 לנוסח החדש) חל אף הוא על שותפות רשומה ובלתי רשומה כאחת (שם, ע' 177). כבוד השופט לנדוי העיר הערה כזו ב-ע"א 96/60 "היוגב" ארגון פועלים להתישבות שיתופית בע"מ נ' גרינברג, פ"ד י"ד 1555, 1561 (1960): "יש להעיר כאן, שאם יתברר שהיתה קיימת שותפות עסקית בין התובעים, יחול עליה הסעיף 62(1) [כיום, סעיף 67(א) הנזכר לעיל] של פקודת השותפויות גם אם השותפות לא נרשמה כחוק...". ראשית, בנוסח החדש, סעיף 69(1) לפקודה הומר לסעיף 80 בנוסח החדש; אולם סעיף 80 לנוסח החדש אינו קובע כי כל הוראות הפקודה יחולו על שותפות רשומה ושותפות בלתי רשומה, אלא הוא קובע: "לגבי כל שותפות שנרשמה או הטעונה רישום לפי פקודה זו הוראותיה עדיפות על הוראות המג'לה". על כן ממילא אין כיום הוראה בפקודה לפיה כל הוראותיה יחולו על שותפות בלתי רשומה.

אתייחס כעת לנקודות נוספות שהועלו בספרות: יוסף כהן טען כי פרשנות לפיה שותפות בלתי רשומה אינה אישיות משפטית תוביל לקושי פרשני, לפיו צירופם של סעיף 66 וסעיף 20 לפקודה יוביל למסקנה שבהעדר רישום יהיו השותפים בשותפות בלתי רשומה חסינים מפני ירידה לנכסים בגין חובות השותפות (שם, פס' 46-45).

דא עקא, הגעתי כאמור למסקנה כי שותפות בלתי רשומה אינה, לפי הדין המצוי לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], כשירה לתבוע או להיתבע.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 5679-06-10 רשימה נ' א. מ. י. ת. יועצי תעופה בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:117 בעיניין: סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ובעניין: א.מ.י.ת יועצי תעופה בע"מ (בהסדר נושים) ובעניין: עו"ד שאול קוטלר –נאמן להסדר הנושים ע"י עו"ד נמרוד לאופר שקד; ועו"ד דיקלה פרץ ובעניין: אפרים מנשה ע"י ב"כ עו"ד אוריאל זעירא ובעניין: עו"ד שלמה ורטהיים בעצמו ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברברג פסק דין

אפרים הגיש תשובה בכתב לתגובת עורך דין ורטהיים ובגדרה טען כי מקור הצבעתם של עורכי הדין הוא בסכסוך בינם לבין אפרים ומכאן המניעים הפסולים העומדים מאחורי היתנגדותם להצעת ההסדר הנוכחית.

הסעיף קובע את שיעור המניין החוקי לאישור הצעה בעיניינה של החברה בקרב נושיה ובעלי מניותיה כדלקמן: "(ט) אם בכל אספת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפרוק - את המפרק וכל מישתתף". במילים אחרות, הצעה לפשרה או להסדר בחברה שנקלעה לקשיים כלכליים תהא בעלת תוקף מחייב כלפי החברה והנושים מסוג מסוים אם באספת אותו סוג הסכימו רוב המשתתפים להצעה, ואם בידי אותו רוב לפחות 75% מהערך המיוצג בהצבעה, קרי מתוך סך החובות או הון המניות, בהתאם לאסיפה.

עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר הצעה לפשרה או להסדר בחברה, אף אם זו לא אושרה בקרב כל אסיפות הנושים או בעלי המניות, בתנאים מצטברים שעיקר מטרתם היא שמירה על זכויות הנושים כולם.

כל נושה המצביע באספה, מצוי בסכסוך עם החברה החייבת, ובית המשפט אינו אמור לקבל החלטות עסקיות במקום הנושים, אף אם הם בוחרים לאשר הסדר גרוע או לדחות הסדר טוב, בהתאם לשיקול דעתם (ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004); ע"א 3782/09 לגין ריזוט מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.14)).

...

אינני מקבל כי התנגדותם של עורכי הדין מונעת משיקולים לא ענייניים שמקורם בסכסוך בין עורך דין ללקוח.

המסקנה היא, כי לאפרים זכויות בדירת המגורים אותן הוא הסתיר מנושיו ומהנאמן.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי אין לאשר את הצעת ההסדר.

עניינן של התובענות המונחות לפניי נוגע לסכסוך בקשר עם זכויות הבעלות בדירה הנמצאת ברח' .

( 25.11.2018 (ר' החלטה מיום 23.11.2018 בבקשה מס' ביום 26.11.2018 היתקיים דיון קדם משפט בתביעה הכספית, במהלכו טענה ב"כ התובעת, כי אין צורך לקיים דיון הוכחות ויש ליתן פסק דין בהעדר הגנה בין היתר מהטעם שהטענה על זכויות בדירה היא טענת חרב.

נטל השיכנוע רלוואנטית ככלל רק מקום בו בעלי הדין לא הציגו ראיות, או מקום בו לאחר הערכת מכלול הראיות שהונח בפני בית המשפט, נקבע כי כפות נ' .Aerocon C.C 7905/98 המאזניים מעויינות, דהיינו שקיים "ספק שקול" ]ע"א 2001 ); אליהו הרנון "כיצד על שופט ) 400-399 ,387 ( הוק תעופה בע"מ, פ"ד נה(

התנאים להשתכללות חוזה סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973- קובע, כי שני רכיבים דרושים כדי לכרות חוזה: גמירות דעת ומסוימות ]ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ 1979 ); ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, ) 283 ( (בפרוק), פ"ד לג( 1988 ); ע"א 2821/90 שומרוני נ' רוזנבלום, פ"ד ) 278 ( קבלני ביניין, פ"ד מב( .

למשתמש אין גישה למסד הנתונים של החברה, ולכן גם אם מחק הודעה אחת או יותר דרך ממשק הדפדפן, שיחזור הנתונים מתוך מערכת הגיבוי ישיב את האבידה.

...

סוף דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: התביעה למתן פסק דין הצהרתי בתמ"ש 57385-01-19 – מתקבלת, אני נעתרת לסעד ההצהרתי המבוקש ומצהירה כי התובעת, גב' מ.פ, זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה תחת המנוח.

הנתבעת תשלם לידי התובעים מחצית מתקבולי שכ"ד שהתקבלו בידיה בתקופה ממועד פטירת 10.1.2016 (ר' – המנוח ועד להגשת התביעה, למעט בגין התקופה 15.12.2015 .

( סעיפים 130-129 התובעים ישלמו לידי הנתבעת הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪.