מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סכסוך בין בעלי מניות בחברות על תנאי מימון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת לא ידעה כי החברה אינה נזילה ו/או כי פרץ סיכסוך בין בעלי המניות ו/או שמצבה של החברה אינו מאפשר לה לספק את הציוד או שהנתבעים יחד ולחוד מבצעים תרגיל עוקץ.
בעלי המניות לקחו במקרה זה מימון דק ו/או סיכון חסר תום לב או עצמו עיניהם למצב החברה.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפרעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי היתקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)".
...
מכל האמור, אני סבורה שלא הוכחו התנאים לחיוב הנתבע 2 בחבות אישית ומשכך, יש לדחות את התביעה נגדו.
סוף דבר התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.
התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 18,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

עקרי העובדות וההליכים הקודמים במוקד המחלוקת בהליך העקרי, כאמור, ארבע המרצות פתיחה שהוגשו בגין סיכסוך ממושך בין בעלי מניות ונושאי משרה בחברה, ובכלל זה לנוכח השלכות הסיכסוך על שותפות מוגבלת ציבורית שהחברה היא השותף הכללי בה – "גבעות עולם חפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)". בתמצית יתואר, כי בית המשפט המחוזי סקר בפסק דינו את מערכת היחסים וההתקשרויות בין הצדדים וטענותיהם, ולבסוף קיבל באופן חלקי את טענותיהם של הצדדים השונים והורה, בין היתר, על דחיית המרצות הפתיחה אשר הוגשו על ידי קבוצת לוסקין (ה"פ 53099-12-15 ו-ה"פ 68353-09-16) וכן על דחיית המרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי קבוצת בן דוד (ה"פ 32979-02-16), ככל שעניינה מתן סעד של הפרדות כפויה בין הצדדים.
לבסוף הוחלט, בהסתמך על פסיקת בית משפט זה, כי כאשר נבחן נתיב ההפרדות הרלוואנטי לצדדים בהליך המסוים, על בית המשפט ליתן דעתו למגוון שיקולים ונתונים, תוך ש"בבסיס או שורש" ההחלטה בדבר ההפרדות ואופייה, טמונה שאלת קיפוחו של בעל מניות, הקפו והטעמים לו. בית המשפט המחוזי, הורה איפוא על הפרדותם של הצדדים על דרך של היתמחרות במעטפות; כנגד רכישות זכויות אחד הצדדים את מישנהו, ישתפו הצדדים פעולה לצורך מימוש אותה העברת זכויות; כל אחד מהצדדים יהא רשאי לקבל מידע רלוואנטי לצורך קבלת החלטתו באשר לשווי השותף הכללי; כמו כן אין מניעה כי במסגרת הליך ההתמחרות ישתתף לצד בעל הזכויות המקורי גם צד שלישי, ולוּ כגורם מממן ובתנאי שיחולו עליו ההחלטות במסגרת פסק הדין.
תמצית טענות הצדדים בבקשה לטענת המבקשים, יש להורות על הפרדות הצדדים בדרך של רכישת מניותיהם בחברה על ידי המשיבים בהתאם להערכת שווי של מומחה, שימונה על ידי בית המשפט נכון למועד בו החל הסיכסוך בין הצדדים, קרי סוף שנת 2013; לשיטתם, סעד זה יהיה היחיד שימנע מהמשיבים לרכוש את חלקם בשותף הכללי "בנזיד עדשים", כלשונם, מאחר שאין להם יכולת לבצע את היתמחרות.
...
בענייננו, בהינתן האמור ובפרט אופיו המורכב של הסכסוך הממושך שבין הצדדים, שנמשך במשך למעלה מעשור ומלווה ביחסי אי-אמון הדדיים והליכים משפטיים, אני סבור כי יש להכריע בבקשה בהתאם ל"מאזן הנוחות" ושיקול זה מצדיק לטעמי את קבלת הבקשה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי היה ולא יינתן צו עיכוב הביצוע המבוקש – יתקיים הליך היפרדות בין הצדדים, שמשמעותו בסופו של התהליך היא רכישת כל זכויות הצד שכנגד, ושחרור מלא ומוחלט מכל התחייבות ו/או ערבות של אותו צד כלפי החברה, או כלפי צד שלישי עבור החברה, בהתאם לסעיף 68.1 לפסק הדין המשלים.
משכך, מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור ולדרך הליך ההתמחרות הרצויה בין המבקשים למשיבים, הבקשה מתקבלת עד להכרעה בערעור.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב"כ התובעת הפנה, כאמור, לכך שבעלי השליטה חזרו בהם מהסכמתם הקודמת לנהל את ההליך, הסכמה שניתנה לאחר שמר תורג'מן הסכים לשאת לבדו במימון ההוצאה המשפטית, ועל כן לוותה ההסכמה גם בויתור מצידם על הזכויות נשוא התביעה.
מר עמיר טורג'מן הצהיר כדלהלן (שם, סעיף 12): "להשלמת התמונה אציין, כי אנחנו (המבקשים) לא הסתפקנו בהסכמתם של המשיבים 1 ו – 2 כפי שנמסרה לנו בע"פ, אלא, התעקשנו כי אלו אף יחתמו על המחאות זכות המפקיעות מידיהם את זכויות התביעה ואת הזכות לקבלת פירותיה". הצהרה זו של מר עמיר טורג'מן תומכת במסקנה שמדובר בסכסוך בין בעלי המניות שלא לטובת החברה, לפי שאילו דובר על זכויות של החברה, לא היו המבקשים נזקקים להמחאת זכות מהמשיבים אלא מהחברה.
זאת, מקום שלכאורה על פי סעיף 3.4 להסכם בין החברה לבין קבוצת נדם היה על החברה להעביר לקבוצת נדם בתוך 21 ימים מיום חתימת ההסכם סך של 2,500,000 ₪ כהלוואת בעלים כאשר 700,000 ₪ מתוך הסכום האמור היה על החברה לשלם לקבוצת נדם במעמד החתימה, ואין חולק, שהחברה העבירה לקבוצת נדם רק 570,000 ₪.
לציין, כי נוכח התנאים הקבועים בסעיף 198 לחוק החברות הנוגעים לבחינת טובת החברה, איני רואה צורך להדרש לחקירת המשיבים או ליחסים בין המבקשים לבין המשיבים, מעבר לאמור לעיל.
...
מר עמיר טורג'מן הצהיר כדלהלן (שם, סעיף 12): "להשלמת התמונה אציין, כי אנחנו (המבקשים) לא הסתפקנו בהסכמתם של המשיבים 1 ו – 2 כפי שנמסרה לנו בע"פ, אלא, התעקשנו כי אלו אף יחתמו על המחאות זכות המפקיעות מידיהם את זכויות התביעה ואת הזכות לקבלת פירותיה". הצהרה זו של מר עמיר טורג'מן תומכת במסקנה שמדובר בסכסוך בין בעלי המניות שלא לטובת החברה, לפי שאילו דובר על זכויות של החברה, לא היו המבקשים נזקקים להמחאת זכות מהמשיבים אלא מהחברה.
לכך, יש להוסיף, כי נכון להיום המשיבים שהם בעלי 72% מהון המניות המונפק של החברה, אינם מסכימים עם ניהול התביעה וגם בכך יש לתמוך במסקנה שסיכויי התביעה אינם טובים וניהול התביעה לא יהיה לטובת החברה ולא הוצגה תשתית כאילו יש פגם בשקול דעתם בעניין זה. בהתחשב בכל אלה, ספק אם המבקשים רואים את טובת החברה לעיניהם.
סוף דבר הבקשה לאישור תביעה נגזרת, נדחית.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה תפ"מ 27785-04-21 מוסך יחזקאל חגי בזק (1993) בע"מ נ' קליבר 5.56 ציוד לחייל בע"מ לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובעת מוסך יחזקאל חגי בזק (1993) בע"מ נתבעת קליבר 5.56 ציוד לחייל בע"מ ב"כ התובעת – עו"ד אביטן מימון ב"כ הנתבעת – עו"ד דודי שטרנפלד, עו"ד אבי ניסן כהן פסק דין
שינוי דעתה של התובעת נבע מסכסוך בין הנתבעת לבעל מניות נוסף בחברת שאקל, שבעקבותיו מונה לחברת שאקל מנהל זמני, עו"ד קריתי.
טענות הנתבעת הן גם בנגוד לסעיפים 20.3 ו- 20.5 להסכם השכירות, בהם נקבע כי הסכמה לסטות מתנאי ההסכם במקרה מסוים לא תהווה תקדים; המנעות מנקיטת פעולה כלשהיא או מהפעלת זכות כלשהיא לא ייחשבו כויתור או הסכם מכללא או הסכם חדש או כעובדות היוצרות השתק או מניעות; כל היתנהגות, לרבות קבלת כספים, לא יהיה בהם כדי לשנות מההסכם ולא יהיה להם תוקף משפטי אלא אם השינוי נעשה במפורש בכתב ונחתם על ידי הצדדים.
...
העובדה שהיא לא עשתה כן חותרת תחת טענת "ההשקעות". סיכומו של דבר, הנתבעת לא קיימה את התנאים בהם הייתה מחוייבת למימוש האופציה.
סוף דבר הנתבעת תפנה את המושכר נושא התביעה, מבנה בתל מונד, המצוי על חלקה 1 בגוש 7800, ותחזיר את החזקה בו לידי התובעת כשהנכס פנוי מכל אדם וחפץ השייך לנתבעת, וזאת עד ליום 19.8.2021.
הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת בית המשפט בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק הדין הכריע בארבע המרצות פתיחה שונות שהוגשו בגין סיכסוך ממושך בין בעלי מניות ונושאי משרה בחברת גבעות עולם נפט בע"מ (להלן: החברה), שהיא חברה פרטית, ובכלל זה בגין השלכות הסיכסוך על שותפות מוגבלת ציבורית שהחברה היא השותף הכללי בה – גבעות עולם חפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993) (להלן: השותפות).
הטלת חובה זו גם על חברות המהוות שותף כללי בשותפות מוגבלת ציבורית נגזרת מהשאיפה לעדכן את מנגנוני המימשל התאגידי ולהחילם גם על שותפויות, כדי להבטיח הגנה נאותה על בעלי יחידות ההישתתפות – בשים לב לבעיית הנציג שבין השותף הכללי לשותף המוגבל שהוסברה לעיל (ראו: דברי הסבר להצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5) (מימשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית), התשע"ד-2014, ה"ח הממשלה 834, 261 (להלן: דברי ההסבר)).
בפסיקה נקבע כי יש לבחון את קפוח בעלי המניות גם מהפריזמה של סיכול הציפיות הסבירות של הצדדים (ראו למשל: ע"א 275/89 דוידזון‎ ‎נ' אורנשטיין, פ''ד מו(1) 125, 131-130 (1991); ה"פ (ת"א) 2113/94‏ ‎‎צנה בע"מ‎ ‎נ' פולן בע"מ, פסקות 49-47 (25.6.1997); רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005) (להלן: עניין חסקי אלון); ע"א 7798/17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ נ' גני באר שבע בע"מ, פסקה 21 (18.4.2019); ע"א 4588/19 קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ, פסקה 16 (20.4.2021); ראו גם: גרוס, חוק החברות 370-369).
בהקשר לכך יש לתת משקל לקביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן קבוצת לוסקין לא עמדה בנטל להוכיח כי הקצאות המניות בוצעו בתנאים שאינם סבירים או כי ניתן היה לקבל את המימון הנידרש לשותפות בדרך אחרת או בתנאים טובים יותר.
...
בית המשפט המחוזי בחן את אפשרויות ההיפרדות השונות, ונותר איתן במסקנה כי היפרדות 'מוכתבת מלמעלה' – לא תסכון.
אף לדידי, בהתחשב במציאות הקשה שנוצרה בין הצדדים ובחוסר האמון העמוק ביניהם, התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי – חסרה; ואין מנוס מהחזרת הדיון לפתחו, על-מנת שייתן הוראות מתאימות להיפרדות, כפי שהציעה חברתי.
כמו כן, קבוצת לוסקין עתרה לכך ש"לחלופי חלופין – ככל שעל אף כל האמור לעיל יחליט בית המשפט הנכבד להורות על היפרדות בין הצדדים על דרך של רכישת זכויות (ולאור האמור לעיל אין טעם טוב שכך יקרה), יש להורות על רכישת חלקו של המבקש בחברה על ידי המשיבים בהתאם להערכת שווי שתיערך על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי" (שם, בפסקה 272; ההדגשה במקור).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו