ברם, נראה כי הנימוק הראשון, בגדריו מתייחסת הרשות לבקשת הגורם המממן, הוא סביר, ומציב את הארכה בגדר מיתחם שיקול הדעת הנתון לרשות המנהלית בהפעלת סמכותה.
כוכב מוסיפה וטוענת, כי לבד מן הנסיבות אשר הצדיקו את מתן הארכה הראשונה, העתירה הראשונה עיכבה גם היא את הסגירה הפינאנסית, בשל סרוב הגורמים המממנים לחתום על הסכמי מימון עם כוכב כל עוד נימנעה הרשות מלהחליט בבקשות הארכה לתקופת ההקמה, ובשל העידר נכונות מצד גורמים פינאנסיים להעמיד לרשות כוכב את ההון הדרוש לסגירה הפינאנסית במהלך ההליך המשפטי.
...
לעומתה, טוענים המשיבים כי החלטה זו הריהי סבירה ומוצדקת, וכי יש לדחות את העתירה.
נוסף על כך, טענת העותרת לסתירה בין החלטות הרשות מיום 6.2.2017 ומיום 20.2.2017 – גם זו דינה להידחות.
נוסף על כך, נדרשתי לטענות העותרת באשר לחילוט הערבות שהפקידה כוכב, וגם בעניין זה לא שוכנעתי בצדקת עמדת העותרת.
ראו לעניין זה את המכתבים ששלחה כוכב לרשות ביום 22.1.2017 וביום 25.1.2017, שבהם כוכב שבה ומציינת כי "יידרש לחברה זמן סביר נוסף לצורך הגשת כל המסמכים הנדרשים להוכחת סגירה פיננסית כמפורט ברישיון המותנה, לרבות זמן סביר לצורך בחינת המסמכים האמורים על ידי רשות החשמל ומתן אישורה".
סוף דבר, אציע לחברַי לדחות את העתירה.