גרסת המעסיק לעניין המעילה היא כלהלן:
בכל יום חול שבו העובד עבד במשמרת ערב, בשעה 22:30 לערך, נפגש המעסיק או מי מטעמו עם העובד בפיצרייה הסמוכה לתחנה אשר בבעלות המעסיק ואחיו, וזאת על מנת לבצע סגירת קופה.
כאשר סרב העובד להודות כי גנב כספים מהקופה איימו עליו יוסי ותומר באמצעות שוקר חשמלי עד שנאלץ להודות ללא עוול בכפיו כי גנב כספים, זאת רק על מנת שיוכל לצאת מהרכב.
...
לאחר שעיינו בכתב התביעה שכנגד ובפרוטוקול עולה שתביעת העובד ברכיבים אלה מתייחסת להיקף משרה של 100% בעוד שכאמור היקף משרת העובד עמד על 82% בלבד ומכאן שאנו מקבלים את חישובי המעסיק ברכיבים אלה.
סוף דבר:
התביעה העיקרית מתקבלת חלקית באופן כשזה שאנו קובעים כי חובו של העובד למעסיק בגין המעילה עומד על סך של 61,230 ₪, כאשר מסכום זה יש לקזז סך של 10,828 ₪ להם זכאי העובד במסגרת התביעה שכנגד בגין הרכיבים דמי הבראה (2,338 ₪), פדיון ימי חופשה (3,600 ₪) ופנסיה (4,890 ₪).
תביעת העובד בגין רכיבים –פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (אי עריכת שימוע), פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה, נדחית הכל כמפורט לעיל.
