דיון והכרעה
הטענה המרכזית שבבסיס ההודעה כנגד הצד השלישי הנה, כי הערייה לא היתה רשאית לגבות את החובות בגין הדירה, משום שחובות אלו התיישנו "אזרחית" ו- "מנהלית".
מהמסמכים השונים שהוגשו לתיק עולה, כי בגין הדירה נצברו חובות ארנונה, מים וביוב (וכן הוצאות אכיפה בגין פעולות שננקטו לגביית החובות כאמור), ע"ש מר יובל רחמיאן ז"ל וזאת בין השנים 1995-2008, לאחר ששולמו רק באופן חלקי החובות החודשיים על הדירה משך שנים.
סרוב הרשות להעניק את האישור הנידרש עשויה להביא את החייב לפרוע את חובו (ראו, עע"מ 8329/14 עריית קרית אתא נ' נילי קורן (ניתן ביום 31.5.2016) (להלן: "עניין נילי קורן").
בטרם סיום ולמען הסדר הטוב, אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות הנתבע, כי הנכס במהלך השנים 2004-2008 הוחזק על ידי שוכרים (בעיניין זה, אין אלא להפנות לסעיף 9 לתצהיר הגב' שדו, לפיו החובות נשוא התביעה אינם מתייחסים לתקופות בהם הדירה הושכרה), כי הכונס שמונה לדירה בשנת 2004 הוא שחב בארנונה בגין הדירה (בפרט, בשל העדר הודעה בכתב לעירייה בדבר שינוי החזקה בנכס), או כי הנתבע לא החזיק בדירה עד ליום 18.10.2009, מועד רישום הזכויות על שמו בטבו (בפרט, נוכח העובדה כי חבותו של הנתבע הינה מכוח היותו יורשו של בנו המנוח).
...
אני מחייב את הצד השלישי, עיריית עפולה, בהחזר חלקי של התשלום שגבתה מהתובע בסך של 84,081.6 ₪ (לפי החישוב הבא: 92,763.5 ₪ (הסכום ששולם על ידי התובע) – יתרות החוב לשנים 2006, 2008, ו- הוצאות הגביה (בסכום של 8,681.9 ₪).
כמו כן, אני מחייב את עיריית עפולה לשלם לנתבע את סכום האגרה ששולמה על ידו במסגרת ההודעה כנגד צדדים שלישיים (בסך 3,996 ₪), בצירוף הצמדה כדין מיום תשלום האגרה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, אני מחייב את עיריית עפולה לשלם לנתבע הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,500 ₪.