סימני מסחר דומים: מראה וצליל

כך למשל, יש להבחין בין מוצרים שהצרכן רוכש באופן חופשי לבין מוצרים שיש צורך להעזר במוכר על מנת לקבל אותם – מוצר שיש צורך לגשת למוכר ולבקש את המוצר הנידרש, יושם דגש על הצליל בו משתמש הצרכן, כיוון ששני סימני מסחר דומים בצלילם עשויים לגרום לבלבול ולטעות.

התובע טען שאין חולק כי מדובר במראה וצליל כימעט זהים לחלוטין, שכן הנתבעת עושה חקוי מושלם של השם המסחרי של התובע "הקונטיינר מהיצרן לצרכן" בצרוף ציור גרפי של משאית עם קונטיינר.

...

סיכום לאור האמור, ולאחר שבחנתי את המבחן המשולש, הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הפרה את הסימן המסחרי של התובע.

אשר על כן התביעה נדחית, על כל חלקיה, ואיני נדרשת לדון בשאלת הנזק.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ג, 01 אוקטובר 2022, בהעדר.

דברים דומים נאמרו ברע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (12.1.2010): "המבחן לקיומו של דמיון מטעה בעילה של הפרת סימן מסחר זהה בעקרו לזה הנוהג לגבי יסוד ההטעיה בעוולת גניבת העין, לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (ראו, ע"א 5792/99 תיקשורת וחינוך דתי-יהודי מישפחה (1997) בע"מ – עתון "מישפחה" נ' אס.בי.סי פירסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עתון "מישפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 943 (2001); עניין טעם טבע, עמ' 450).

על פניו מיתקיים בעניינינו המבחן המשולש של מראה וצליל, סוג הסחורה/השרות וחוג הלקוחות.

...

עם זאת, ובהתחשב בכך שפי-כמה כבר חייבת כספים למבקשים, ושמא קיים חשש ליכולת הפרעון שלה, כפי שנטען על ידי המבקשים, אני סבור כי ראוי להבטיח את האינטרס הכספי של המבקשים לתקופה עד למתן פסק דין.

לסיכום: ברכיב הנוגע לקיומה של עילת תביעה, לכאורה ידם של המבקשים על העליונה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה ולאור האמור לעיל לגבי עילת התביעה, אין צו להוצאות.

בית משפט קמא דחה את טענת המערערת, בקבעו כי המילה "לענין" שונה באופן מהותי מהמילה "עינן", הן בצליל הן במראה, ועל כן אין לומר כי מדובר בשימוש המפר את סימן המסחר של המערערת.

עם זאת, על רקע ההיסטוריה החקיקתית המתוארת, דומה כי הרחבת הגנתו של סימן מסחר מוכר היטב גם לגבי סימנים המוכרים רק בשוק הישראלי, אינה נטולת קושי (ראו, למשל, עניין טוטו, שם ציינה השופטת ביניש כי דוקטרינת הדילול מתייחסת בעידן הסחר הבין-לאומי "לשמות בעלי פירסום עולמי שתפוצתם גלובאלית ושהם מוכרים היטב במדינות העולם", ונמנעה מלדון בשאלת תחולתה של הדוקטרינה לגבי הסימן "טוטו" (שם, בעמ' 900-899)).

...

טענות המערערת כי המשיבה הפרה את סימן המסחר שלה נדחו גם הן. לאחר השוואה בין הסימנים בכללותם, ובדומה למסקנתנו לגבי טענת המערערת לגניבת עין, מצאנו כי לא מתקיים דמיון מטעה בין הסימן "עינן" של המערערת לסימן "ברמן לענין" של המשיבה.

מבלי להידרש כלל לשאלה האם השם "עינן" מהווה סימן מסחר מוכר היטב, מצאנו כי סימנה של המשיבה אינו מפר אותו, אם בשל העדר דמיון מטעה, אם בשל כך שלא הוכח כי השימוש בו מצביע על קשר למערערת או כי הוא עלול לפגוע בה. אשר לטענת המערערת כי התבנית "מחיטה מלאה טרום נבוטה" מהווה סימן מסחר מוכר היטב – זו נדחתה לגופה.

טענה זו נדחתה, משלא בוססה טענת המערערת לקיומו של "יסוד נוסף", ותוך הבחנה בין נסיבות המקרה דנן לנסיבותיה של הלכת א.ש.י.ר. טענותיה של המערערת כי המשיבה עוולה כלפיה בעוולות של תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזל – נדחו גם הן. אשר על כן, דין הערעור להידחות על כל ראשיו וחלקיו.

כך למשל בה.פ. (ת"א) 1600/02 מלון "הנסיכה" נתניה בע"מ נ' לקסן ישראל בע"מ, דינים מחוזי כו(2) 852, 857 קבע הנשיא א' גורן: "לנוכח השוני בעיסוקיהן ובחוגי לקוחותיהן של בעלות הדין, אינני מוצא כי יש חשש להטעיה של הציבור כתוצאה משימוש המשיבה בשם, אפילו הוא דומה בצליל ובמראה לשמה של המבקשת" בעניינינו, כפי שקבע הרשם, אין ספק כי יש זהות ויזואלית ואודיטורית מוחלטת בין הסימן המבוקש לבין סימנה של המערערת.

כך גם בת"א 79/84 (נהריה) A/S (Kirkby A/S Loge) נ' ו. שמיל מפעלי מתכות ומסגרות בנין בע"מ ואח', פ"מ תשנ"ג 194, שהוזכר אף הוא בפרשת בקרדי, שם נקבע כי "אין להתיר ניצול של מוניטין על ידי נטילת סימן מסחרי של יצרן אחר, בעל סימן מסחר מפורסם המעלה אסוציאציה מידית אצל הצרכן וזאת גם לגבי מוצרים אחרים". בכל אותם פסקי הדין התמודדו בתי המשפט עם השאלה האם להכיר במוניטין בין-לאומי גם לגבי מוצרים שאינם משווקים בישראל (וסוגיות דומות).

...

בניגוד לטענת המערערת - בחן הרשם את סעיף 11(6) והגיע למסקנה כי אין מקום למנוע את הרישום בהסתמך על האמור בו. לקיומה של הטעיה (שהיא העומדת כאמור במרכזו של סעיף זה)- נקבעו מבחנים ואלה נבחנו על ידי הרשם.

גם אם ניתן למצוא תחומי רלוונטיות נוספים- נראה לי כי בנסיבות התיק הנוכחי אין להוראות החוק השלכה אופרטיבית כלשהי ואין מקום לעסוק בדיון בו. סיכום הדברים באשר לסעיף 11(11): משמעותו הגיאוגרפית של השם דרג'לינג אינה מהווה מכשול בפני רישום הסימן מכוח סעיף 11(11).

כיוון שהגעתי למסקנה זו- אין מקום לדון בהכשרת הרישום, מכוח סעיף 11(11) סיפא קרי היותו (או אי היותו) של הסימן בעל אופי מבחין.

סוף דבר: בפרשת אבסולוט שוז אמר השופט א' רובינשטיין בעמ' 876-877 כדלקמן: "דיני הקניין הרוחני עניינם הגנה על פרי רוחו של האדם, העשוי להיות בעל ערך כלכלי ולכן ייכלל בגדרי הקניין המוגן חוקתית בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואולם, הגנה זו מטבעה פוגעת בחופש העיסוק, המעוגן חוקתית בחוק יסוד: חופש העיסוק, ועל כן שתי זכויות יסוד מתעמתות ביניהן. "על הדין לאזן בין שתי זכויות אלו ... במסגרת איזון זה יש לקחת בחשבון כי אחד הטעמים החשובים להגנת הקניינים הרוחניים הוא השאיפה לעודד את יוצרי התוצרים הרוחניים לפתח תוצרים חדשים לתועלת החברה כולה, באמצעות תיגמול מתאים. על כן, ההגנה החוקתית על הקניין הרוחני מוגבלת בהכרח ומלכתחילה בהגבלות הנעוצות באינטרס הציבורי". (מיגל דויטש, עוולות מסחריות וסודות מסחר, ע' 37-36; ראו גם אהרן ברק, פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית, 219, 582 להתנגשויות בין זכויות חוקתיות).

המבקשים עותרים למתן צו זמני האוסר על המשיבים לעשות כל שימוש בסימן המסחרי הרשום APEX או כל סימן הדומה לו, לרבות הסימן ATEX, שכן לטענתם מדובר בשימוש מפר ומטעה בשם ובסימן הדומה במראה, בצליל ובצבע לשמה של המבקשת ו/או ללוגו שלה ובכך יש פגיעה במוניטין שרכשו המבקשים במהלך 30 שנה.

לגבי הפרת סימן מסחרי מצינו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר כי: " 'הפרה' – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך – (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר.

...

על רקע האמור נפנה לבחינת טענות הצדדים כסדרן.

בחינת נסיבות המקרה לאור כל אמות המידה האמורות מוליך למסקנה כי אכן ראויים המבקשים לסעד המבוקש.

סוף דבר – יש הצדקה לקבלת הבקשה הממלאה אחר הקריטריונים הנדרשים להענקת צו מניעה זמני.