בהיתחשב, בין היתר, בדברים אלו, נדחתה, בהחלטה מיום 17.8.20, הבקשה לסילוק על הסף תוך שנקבע, כי חרף הקשיים בהם לוקה התביעה, "לא ניתן לשלול את האפשרות שהתובע יוכיח כי במעשיו הנטענים בכתב התביעה גרם הנתבע נזק לחברה, ובכך, באופן עקיף, גם לתובע עצמו, שהיה, עד לפני שנים אחדות, בעל מחצית ממניות החברה. במצב דברים זה, גם אם הנזק שניגרם לתובע עצמו לא פורט כדבעי בכתב התביעה, אין בכך כדי לשמוט מניה וביה את הקרקע תחת תביעתו, ולפיכך, אין מקום לסלקה על הסף ללא בירור" (סעיף 4 להחלטה מיום 17.8.20).
באחריות הנתבע לדאוג להתייצבות העדה מטעמו, וככל שהוא מבקש לזמנה באמצעות בית המשפט יגיש בקשה מתאימה עד לא יאוחר מ-60 יום לפני מועד הדיון.
...
אף שבהחלט ייתכן שיש ממש בחלק מטענות אלו, אני סבורה כי ההכרעה בהן עשויה להיות מושפעת מן העובדות שיתבררו במהלך ההליך, כך שאין בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת תביעתו של התובע ולהצדיק דחייתה כבר בשלב זה ובטרם שמיעת ראיות.
טענתו המרכזית של הנתבע, ממנה נובעות גם טענותיו האחרות, היא כי בהתחשב בעובדה שהתובע תובע השבה של הסכומים אשר נמשכו לפי הטענה מחשבון החברה הרי שעילת התביעה היא של החברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, והתובע אינו רשאי לתבוע במקומה ולזכות בסעד המגיע לכאורה לה. טענה זו היא טענה כבדת משקל וייתכן שאכן בסופו של יום ימצא בית המשפט לקבלה ולדחות את התביעה מטעם זה. ואולם, בהתחשב באופייה של החברה אשר הייתה אותה עת מעין שותפות, ובטרם התבררו העובדות לאשורן – לרבות באשר ליחסי הצדדים בתקופת השותפות ביניהם בחברה, ההסכמות שהיו מנת חלקם ביחס למשיכות כל אחד מן השותפים מחשבון החברה, וכיוצא באלו – לא ניתן לקבוע מראש ובוודאות כי תהיינה אשר תהיינה העובדות שתתבררנה במהלך הליך ההוכחות אין תקומה לטענות התובע כי יהיה בדברים כדי להקים לו זכות לסעד.
פועל יוצא של האמור, כי יש לקבוע את התיק להוכחות ולפיכך אני מורה כדלקמן:
התיק נקבע להוכחות ביום 28.4.22 בשעה 11:30.
