סילוק על הסף של תביעה לביטול רישום בלשכת רישום המקרקעין

התובע שטוען כי אחיו ואחיותיו לא ידעו על הסכם חלוקת העזבון ואף לא חתמו עליו, וחתימתם זויפה, הגיש ביום 22.2.18 את התביעה שלפניי בה עתר לביטול הרישום בלישכת רישום המקרקעין מיום 3.8.10 ולביטול רישום הערת האזהרה מיום 28.6.17.

בהחלטתי מיום 24.4.18 דחיתי את הבקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת העידר סמכות עניינית, בקובעי כי "די בכך שהנתבעים 2 ו- 3 אינם 'בני מישפחה' כהגדרת מונח זה בחוק בתי המשפט לעינייני מישפחה כדי לשכנעני כי הסמכות לידון בתובענה נתונה לבית משפט זה ולא לבית המשפט לעינייני מישפחה". לאור החלטה זו שסיימה את הדיון בסוגיית הסמכות העניינית, ומשב"כ הנתבעים 4-1 אישר בסעיף 7 לסיכומיו כי זנח טענתו בעיניין סוגיה זו במהלך הדיונים, ובקש הכרעה בגופן של טענות הצדדים, לא אדרש בפסק דין זה לטענות/הערות הצדדים בסיכומיהם בסוגיית הסמכות העניינית.

...

אשר על כן, טען התובע בסיכומיו כי יש לקבל את תביעתו ולהצהיר כי מגיע לו שטח של 3,607 מ"ר מהחלקה; להורות ללשכת רישום המקרקעין לבטל רישום על פי צו ירושה מיום 3.8.2010 על פי שטר 20516/2010/2; להורות ללשכת רישום המקרקעין לבטל רישום הערת אזהרה מיום 28.6.17 על פי שטר 19119/2017/1; לבטל רישום הערת אזהרה מיום 28.4.2010 על פי שטר 11123/2010/1; לבטל הערת אזהרה מיום 19.2.2018 על פי שטר 7329/2018/1; לבטל הערת אזהרה מיום 22.2.2018 על פי שטר 8020/2018/1; לבטל הערת אזהרה מיום 22.2.2018 על פי שטר 8020/2018/2; וכן לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד ומע"מ. טענות הנתבעים 4-1: הנתבעים 4-1 טענו בסיכומיהם את הטענות הבאות: בתביעה זו באה לידי ביטוי "תסמונת האח הבכור" במגזר הערבי: התובע הוא האח הבכור אשר כל חלוקה של העיזבון לא תהא מקובלת עליו, ותמיד ישאף להגדיל את חלקו חרף קיומו של הסכם חלוקת עיזבון, תוך ניסיון לנשל את אחותו זהרה מחלקה בעיזבון.

סיכומה של נקודה: שוכנעתי כי החתימה של שלושת האחים על הסכם חלוקת העיזבון משנת 2010 היא חתימה אותנטית שלא זויפה.

סוף דבר, מששוכנעתי כי מטרת הסכם חלוקת העיזבון משנת 2010 הייתה להעניק לזהרה את זכויותיה מכוח אותה חלוקה מוסכמת והמתנה שהעניק לה אביה, המנוח חסן, בחייו, מחלקו (הדיר/סירי), אני מורה על מינויו של המודד עזמי אבו חנא (טל': 04-6569782; טל' נייד: 052-8391335; פקס: 04-6465295), וזאת לשם עריכת תשריט חלוקה שבו יסומנו זכויותיו של המנוח חסן וזכויותיו של המנוח מוחמד בהתאם לחלוקה המוסכמת במקרקעין.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ולמודד אשר מתבקש להודיעני עלות שכרו תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטתי זו לידיו.

בקשת הנתבעים לסילוק על הסף של תובענה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה, במסגרת תביעה קודמת בת.א. 70434-02-19.

אסולין טען בתביעתו, כי הערת האזהרה בוטלה שלא כדין (להלן: "התביעה הקודמת") וכי בלוך ביצעו מעשה רמאות והגישו ללישכת רישום המקרקעין בקשה מזויפת לביטול הערת האזהרה, במטרה לנשל אותו מזכותו כבעל ההערה שנרשמה כדין.

...

תמצית טענות המשיב (התובע) בתגובה לבקשה לדחייה על הסף יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: ב"כ אסולין הגיש בקשות לביטול פסק הדין עובר לביצוע בדיקת הפוליגרף והראה, כי טענותיו אינן נוגעות לכדאיות העסקה וטען, כי תוצאות הבדיקה של לימור בלבד, לא יובילו לתוצאה נכונה ואמינה.

דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, אני סבור כי בשלב מקדמי זה של הדיון בתובענה, דין הבקשה להידחות, כל זאת מהטעמים שיפורטו להלן.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ושמעתי את השלמת טיעוניהם לפני בע"פ ביום 26.4.21, אני סבור כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש ולפיכך, בשלב זה של ההליך, אין לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר עילה.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, נדחית הבקשה.

בקשת הנתבעים (יורשי המנוח ח' ג' ז"ל) לסילוק התביעה על הסף, תביעה אשר הוגשה על-ידי יורשי עיזבון המנוח ח' ע' ג' ז"ל, לפסק דין הצהרתי/ביטול רישום צוי קיום צוואה.

ברם, המשיבים, מסיבות בלתי ברורות, לא טרחו לבדוק את צו קיום הצוואה ו/או את ההליך שקדם לו. לדידם, אין כל שהוי בהגשת הבקשה, שעה שדבר זיוף חתימתו של האב המנוח נודע להם רק בעת שפנו ללישכת רישום המקרקעין לבירור מצב רישום הזכויות, והדבר היה בחודש 3/18, בסמוך להגשת התובענה.

עילת התביעה של התובעים היא גילוי צוואה מזויפת.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשת הנתבעים ולסלק את התובענה על הסף.

לא שוכנעתי כי מדובר בהסכמי מתנה אשר לא היו ידועים לתובעים כבר בעת פסק הדין הראשון משנת 2018, או בעת שהצדדים הגיעו לכדי הסכם פשרה בבית המשפט המחוזי.

סוף דבר, הבקשה לסילוק התביעה על הסף מתקבלת מכוח מעשה בית דין, תוך חיוב התובעים בהוצאות בגובה 10,000 ₪, אשר ישולמו לידי הנתבעים 3-7, באמצעות בא כוחם, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

רקע לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה אשר הוגשה נגד רשם המקרקעין.

במסגרתה עתרו התובעים, כי בית המשפט יורה על ביטול רישום בלישכת רישום המקרקעין וקבלת מסמכים.

במסגרת התביעה עותרים התובעים לביטול רישום קרקע הרשומה על שמו של הנתבע ורישומה על שם אביהם ובהמשך בהתאם לצוואתו.

...

לאחר שקילת טענות הצדדים והחומר המונח לפני מצאתי להיעתר לבקשה, מהנימוקים שיפורטו.

ראשית אציין, כי אינני מקבלת את טענת התובעים לפיה רשם המקרקעין הוא הנתבע העיקרי בתובענה מושא הבקשה שלפני.

בנסיבות אלו, אני נעתרת לבקשה ומורה על סילוק התביעה שהוגשה נגד רשם המקרקעין על הסף.

הדירה ברחוב XX בXX, הידועה כגוש XX חלקה XX, תת חלקה XX, הרשומה בחלקים שוים על שם הצדדים, ניתן צו המורה ללישכת רישום המקרקעין להעביר את כל זכויות הנתבע XX ת.ז. XX על שם התובעת XX ת.ז. XX אגב גירושין בהתאם לסעיף 5.2 להסכם הממון מיום 00.00.16.

בקשת המבקשת לסילוק על הסף של תביעת ביטול ההסכם 4.1 המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף בנימוקים הבאים: 4.1.1 התביעה לביטול ההסכם הנה תביעה טורדנית וקנטרנית אשר שהוגשה בחוסר תום לב כשכל מטרתה להתיש את המבקשת לאחר שביום 00.00.2016 הגיעו הצדדים לידי הסכמות, לאחר היתדיינות ממושכת שנגרמה עקב מערכת יחסים שניהל המשיב עם אשה אחרת, כשהמבקשת הסכימה לשוב לשלום בית, תוך שהמשיב התחייב לשמור נאמנות כלפי אישתו אך בהמשך התברר לה שהמשיב חידש את מערכת יחסיו האינטימית עם אותה אשה, עזב את הבית ועבר להתגורר עם אותה אשה.

6.12 לא זו בלבד אלא שבמועד הגשת התביעה לביטול היו הצדדים כבר באמצע הליך כנוס הנכסים, לאחר שמונה שמאי, ניתנו הערכות של שווי הנכסים, ניתן צו לרישום הנכס ב XX על שם המבקשת ולאחר שבא כוחו החדש של המשיב ביקש לשמש ככונס נכסים יחד עם ב"כ המבקשת, במקום באת כוחו הקודמת של המשיב.

...

6.15 התנהלות זו אף עומדת בסתירה גמורה לאמור בתקנה 4 לתקנות החדשות הקובעת: "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו". טענת העושק והכפייה 7.1 למעלה מן הצורך ובלי לפגוע בכל האמור לעיל, טענת המשיב, שההסכם נעשה תחת עושק וכפייה, כשהינו מנסה לבסס טענה זו על גובה דמי המזונות שנקבעו בהסכם ועל העובדה שהעביר בהסכם שלושה נכסים למבקשת, נסתרת כבר בהחלטתו של כב' הש' מוטי לוי מיום 14.6.16 בקביעת המזונות הזמניים שנקבעו על סך של 30,000 ₪ לחודש, כשבהסכם הסכימה המבקשת על תשלום מזונות בסך 15,000 ₪ ותומך בטענת המבקשת ששווי מחצית מהרכוש המשותף עלה בשעור ניכר על שווי שלושת הנכסים שהועברו להעלותה.

סיכום 7.1 לאור כל האמור לעיל התביעה לביטול ההסכם תימחק על הסף.

7.3 המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.