סילוק החוזה וקישור שטרות משכנתא

ביום 22.4.15 ניתנה החלטה מפורטת בעיניין, שבה נקבע בין השאר: "עיון בכתבי הטענות, לרבות כתבי ההגנה המתוקנים, שהגשתם אושרה, מלמדת כי המחלוקת לפיהם הינה בהקשר של שפוץ הבניין, ועבודות השימור שנטען לגביהם שלא הסתיימו במועד, וכנגזר, נידרש פיצוי מוסכם, גם אם קיימת אי בהירות בעיניין, הדבר הובהר היטב ע"י התובעים בהקשר בקשה זו, וזכותם לגדר ולצמצם נשוא המחלוקת. מובן שמדובר בשטר ושובר בצדו, שעה שגדר המחלוקת מצומצמת, לא יכולים התובעים להעלות טענות לעניין שפוץ הדירות עצמן, להבדיל משיפוץ הבניין ושימורו, כבסיס לפצוי הנידרש.

בישיבת ההוכחות שבפניי, נחקר בחקירה נגדית המצהיר העקרי מטעם התובעים, שהנם אחים, אביהם, מר יעקב טולדנו, וכן נחקר קצרות התובע 1 לעניין קישור הנתבעת 2 לתיק.

לא נסתר שחרף ההפרה הנטענת, וכן עיכוב בקיום תנאי מתלה לעניין סילוק משכנתא לטובת צד ג', התובעים לא ביקשו לבטל את ההסכם, הדירות נשוא התביעה היו מושכרות כל העת, ולמעט במועד השפוץ בהן, ללא קשר לשאלת הסכמת התובעים בעיניין, ככל הנראה יתרת כספי התמורה שהיו בנאמנות, ולהבטחת בין השאר ביצוע עבודות השימור, שוחררו לידי הנתבעת, והתובעים אף התקשרו בהסכם לשפוץ פנימי בעלות די ניכרת, עם חברה שאמנם אינה הנתבעת 1, אך המנוח, בעל השליטה בנתבעת 1, היה שותף בה. לא ראיתי לקבוע שהתובעים בהגישם את התביעה פועלים בחוסר תום לב, באשר עמידה על זכות חוזית לא יכולה להחשב ככלל כחוסר תום לב, אלא בנסיבות חריגות שלא ראיתי כאן.

...

נושא עבודות השימור, הגם שנקבע לגביו פיצוי מוסכם ספציפי, לא יכול בנסיבות כאן להיות מנותק מכלל הוראות הסכם המכר שעניינן בסופו של דבר רכישת דירות שנמסרו כאמור במועד ובחינת סבירות הפיצוי שנקבע, צריכה להיעשות על רקע זה. בהתחשב באמור אני סבור שבנסיבות כאן יש להעמיד את הפיצוי המוסכם על סך של 50,000 ₪, ובקשר לכל אחת מן הדירות נשוא התביעה, ומשכך יש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מן התובעים סכום של 50,000 ₪, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעות (ובכפוף לסייג לעיל לגבי הנתבעת 2) לשלם, ביחד ולחוד, לכל אחד מן התובעים סכום של 50,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מן התובעים הוצאות דיון בסכום של 10,000 ₪, שיישא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הם לא קיבלו ממשפחת ולרי סכום של 10,000 דולר ארה"ב במזומן, כנטען ע"י התובעים, במטרה שיחתמו על החוזה ושטרי המשכנתא כקונים ולווים פקטביים.

יחד עם זאת, וכמצוין בסעיף 33 לעיל, שתי הלוואות מתוך שלוש הלוואות המשכנתא ניפרעו ביום 30.4.2003, וההלוואה השלישית סולקה ביום 1.1.2012.

...

לסיכום התביעה שכנגד יש לומר כי הנתבעת/התובעת שכנגד זכאית לקבל מהתובעים/הנתבעים שכנגד, יחד ולחוד, דמי שימוש בשיעור של 1833 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 31.3.2018 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל יש לומר כי דין התביעה העיקרית להידחות (כפי שנקבע בסעיף 83 לעיל) ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה (כפי שקבענו בסעיף 100 לעיל).

לכן אני מורה כי התובעים/הנתבעים שכנגד, יחד ולחוד, ישלמו לנתבעת/התובעת שכנגד, הגב' ז'אנה רזייב, את סכום עלות חוות דעתו של השמאי חצרוני (כפוף להצגת חשבונית מס/קבלה כדין) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתו ועד ליום התשלום המלא בפועל.

עוד עולה מהתצהיר, שהמבקשים פנו לבנק במהלך חודש פברואר 2017 והודיעו, שקבלו לידיהם את שטרי סילוק המשכנתה.

התוספת היחידה שהבנק נטל על עצמו מעבר לחובתו להמשיך ולפעול על פי הנחיות המפקח, היא יידוע לקוחותיו בדבר הוראת הרגולטור בעיניין מחיקת שעבודים באמצעות קישור באתר המרשתת של הבנק למשך 6 חודשים, כאמור בהסכם הפשרה שחל על יתר הבנקים.

...

"הסיבה היחידה", שהבנק לא שילם גמול ושכר טרחה היא, משום שלא היה צד להסדר הפשרה בעניין ארן ואין לאפשר לו "לחמוק מלשלם גמול ושכר טרחה ראוי". תמצית טענות המשיבים בקשת האישור והסדר ההסתלקות לא הביאו לשינוי המצב הקיים.

לאור כל האמור, אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה.

עוד להבטחת הפירעון נתנה המבקשת בטוחות נוספות כגון שטר חוב בחתימת המבקשת ע"ס סכום ההלוואה, וכן שטר חוב חתום על החלק בגין חיובי הצמדה, הריבית וריבית פיגורים, וכן התחייבה לרישום מישכון והערת אזהרה על דירת מגורים נוספת המצויה ברח' ישראל שחר 4/13 ברחובות הידועה כגוש 3702 חלקה 78 תת חלקה 13, בתוך 30 יום ממועד החתימה על הסכם ההלוואה.

עוד טוענת כי הוכנה טיוטת הסכם מכר הדירה ברחובות- שלא יצא לפועל , המשיב לא גילה כל רצינות כלפי עסקת המכר שבגינה הוכנה הטיוטה, עוד טוענת שבדירה לא היו רשומות זכויות למעט הערת אזהרה לטובת המנוחה אמיליה חכמון ז"ל, כן רבצו על הדירה עיקולים ומשכנתא לטובת בנק.

אין בפי המבקשת הסבר מדוע הסכם השותפות אינו מוזכר בהסכם ההלוואה, המאוחר לו. הדעת נותנת, שלו אכן הייתה הסכמה כי ההסכמים כרוכים זה בזה, כטענת המבקשת , היה ניתן להסדיר את ההסכמות בין הצדדים בהסכם אחד, או לפחות ליצור קישור הסכמי ביניהם, ושעה שהמבקשת מיוצגת ע"י עו"ד מטעמה.

הקשר של כספי ההלוואה לבן, אכן קיים בהסכם ההלוואה, ואין חולק שבכספים אלו סולק חוב של הבן, הטענה לפיה ההחזר קשור ליחסי השותפות של הבן והמשיב ולא יחול על המבקשת היא טענה בהיבט של אופן ההחזר, וציפיות לגביו, עניין שאין בינו למראית עין דבר, ומצוי לכל היותר במישור של התחייבות הנתנת לביטול מחמת פגם בכריתתה, כמו טעות, הטעה וכיו"ב, ומהוה טענה חילופית שעניינה, להבדיל מבטלות נטענת, התחייבות תקפה, שאין לקיימה, ולרבות בגין היותה מותנית בתנאי, תשלום מכספי המיזם/ השותפות ,שלא היתקיים, ובשל המשיב/ חברה שבשליטתו.

...

מעבר לכך , לעניין כריכת החבות עפ"י הסכם ההלוואה, בטענות כספיות שיש למבקשת ולבן כלפי המשיב ובגדר טענת קיזוז, סיכול או הפרה וחוב נגדי, אני סבור עפ"י כלל החומר, וכאשר אין חולק כי מדובר בהסכמים שונים , בין צדדים שונים, ובקשר למסגרות עסקיות שונות (הלוואה מול מיזם) וכאשר לזכות המשיב עומד חוב מגובש בגין הלוואה שניתנה, ולא שולמה כסדרה, ועל כך אין חולק, בשלב זה, ומנגד קיימות טענות להפרת הסכם שתוצאתו חוב כספי בעניין ובעילה אחרת, שאינו מגובש וקצוב, אלא טעון בירור, שאין בזכות לברר העניין בהליך מתאים ונפרד, וככל שיינקט ע"י המבקשת או בנה, בכדי להוות הגנה, הדורשת בירור במסגרת החבות שקיימת בתביעה שבפני.

לאור האמור לעיל, ומשלא ראיתי שבפני הגנה אפשרית, ולו לכאורית, וכנדרש בשלב זה, אני מחליט לדחות את הבקשה.

סוף דבר, ולעניין התביעה שבפני, התובע/המשיב זכאי לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 4,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק.

בהסכם המכר התחייבו התובעים לשלם בעבור הנכס את התמורה בסך 2,550,000 ₪ בתשלומים באופן הבא: התשלום הראשון- סך של 255,000 ₪ במעמד החתימה על הסכם; התשלום השני- סך של 500,000 ₪ עד ליום 2.9.19; והתשלום השלישי- סך של 1,540,000 ₪ עד ליום 1.10.19, ובילבד שעד 7 ימים ממועד זה ימציא המוכר אסמכתא על סילוק המשכנתא על הנכס.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת י' טויסטר ישראלי ביום 29.1.20 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לסילוק התביעה והתביעה שכנגד ; הוסכם כי הקונים יחתמו על תצהיר העידר חריגות בניה וטופס בקשה להעברת זכויות במינהל מקרקעי ישראל, ויפקידו בקופת בית המשפט את יתרת התמורה בסך 255,000 ₪ בהמחאה בנקאית לפקודת המוכרים, והמוכרים יהיו זכאים לקבל את ההמחאה הבנקאית לאחר שיחתמו שטרי העברת הזכויות על ידי המינהל.

...

לאחר בחינת כלל הראיות בפני בראי הדין והפסיקה, סבורני כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת הגישה תלונת שווא במשטרה מבלי שהאמינה באמיתות תלונתה.

יצוין כי גם באם לא היה מקום להחיל את סעיף 16(א) הקובע את חזקת תום הלב, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה, שכן בחינת מכלול הראיות, נסיבות העניין והגיונם של דברים, מובילות למסקנה כי גרסתה של הנתבעת עדיפה על פני גרסת התובעים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.