עוד טענו הנתבעות כי בהסכם התחייבה המסעדה לפצות את נתבעת 1 בגין אירועים או נזקים דוגמאת הארוע נושא התביעה, ולבטח את עצמה ואת נתבעת 1 בביטוח מתאים כנגד סיכונים מסוג זה.
המסעדה טענה מנגד כי יש לסלק את ההודעה נגדה על הסף, כיוון שאינה ישות משפטית ואינה כשירה להיתבע.
התובעת צרפה לכתב התביעה רשומות רפואיות ואישור מהמוסד לביטוח לאומי (ת/2): בטופס למתן טפול רפואי לנפגע עבודה נכתב בחלק של תאור התאונה כי "במיתחם ממילא בדרכה לעבודה החליקה במדריגות", וכי האיבר שניפגע הוא הגב; בדווח חולה/נפגע באמבולנס מספר 559052 מיום 20.9.12 שעה 9:04, נכתב בחלק של האנמנזה כי "הגענו לפצועה כבת 22.1 במצב קל הסובלת מפגיעות עמ"ש. לדבריה החליקה כעשר מדרגות במקום עבודתה. בהגעת הצוות חצי יושבת על כסא באחד המשרדים. לדבריה הגיעה לשם בעזרת חבריה לעבודה. מתלוננת על כאבים עזים בגב תחתון המתפשטים כלפי מעלה, ללא חבלות או דימום הנראים לעין, מניעה אצבעות הרגלים. שוללת פגיעות בראש ובצואר במהלך הנסיעה התלוננה על סחרחורות. עברה לאחרונה ניתוח לייזר בעניים. בבדיקת פצועה נמצא כי הפצועה בהכרה מלאה A , נושמת 18 נשימות בדקה, דופק סדיר 96 פעימות בדקה, לחץ דם 110/70."; בגיליון הקבלה לחדר מיון בביה"ח הדסה הר הצופים מיום התאונה נכתב כי סיבת הפנייה היא כאבי גב תחתון לאחר נפילה במדריגות; בגיליון השיחרור מחדר מיון, באותו היום כשעתיים לאחר הקבלה, נכתב כי ניחבלה בגב התחתון בעקבות נפילה במדריגות וכי היא משוחררת במצב כללי טוב עם המלצות למשככי כאבים, חימום מקומי, ביקורת במרפאה אורתופדית בעוד שבוע, חופשת מחלה 3 ימים; צורפו גם תעודות רפואיות לנפגע בעבודה שבהן אובחנה כסובלת מcontusion back and buttocks ונמצאת באי כושר מיום 20.9.12 עד ליום 28.9.12, ומיום 29.9.12 עד ליום 10.10.12; התובעת צרפה גם הפנייה לפיזיותרפיה וסיכום ביקור אצל ד"ר מחמוד איבראהים מיום 21.11.12.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את הראיות וטיעוני הצדדים, מצאתי שיש לקבל את התביעה.
סוף דבר
אשר על כן אני מקבלת את התביעה וקובעת שעל הנתבעות לשלם לתובעת סכום של 16,000 ₪ בצירוף הוצאות בסכום של 1,500 ₪.
כמו כן אני מקבלת את ההודעה לצד ג' וקובעת שעל המסעדה לשלם לנתבעות 90% מסכום הפיצוי, בתוספת הוצאות בסכום של 3,000 ₪ (1,500 ₪ בשל ההוצאות אשר שולמו לתובעת, ו- 1,500 ₪ בשל הוצאותיהן של הנתבעות).