סיכוני זריקת אפידורל בלידה

לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הענין ואת טענות הצדדים, אני סבור כי החלטתו של משרד הבריאות שלא לאפשר פעילות מיילדוּתית במרכזי הלידה המופעלים על ידי העותרות 2-3 והמשיבה 5, לא חרגה ממיתחם הסבירות באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. עיון בחוזר משנת 2012, ובפרט ברישא שלו, כמצוטט לעיל, מעלה באופן ברור כי משרד הבריאות אינו ממליץ על לידה מחוץ לכתלי בית החולים, בשל הסיכונים הגלומים בכך לשלום היולדת והיילוד.

בהקשר לנדון שלפנינו, קובע חברי "שיש להבחין בין פעולת סיוע שאינה טפול רפואי, כגון מדידת לחץ דם, לבין טפול רפואי, כגון מתן זריקת אפידוראל או ביצוע ניתוח קיסרי. השרות אותו מעניקות המיילדות במרכזי לידה טבעית הוא בגדר פעולת סיוע, ואינו בגדר טפול רפואי" (פסקה 23 לחוות דעתו).

...

במחלוקת זו אני מצרף דעתי לדעתו של השופט י' אלרון, ולפיכך גם למסקנתו הסופית כי דין העתירות להידחות.

העניין שלפנינו ממוקד בדרישת הרישיון שעל-פי סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, ובמונח 'טיפול רפואי' המצוין בלשונו של סעיף זה. לטעמי, קריאת סעיף זה כמכלול אינה מותירה מנוס מן המסקנה שדרישת הרישיון הזו חלה גם על 'מרכזי הלידה' שבמוקד העתירות שלפנינו.

אשר על כן, ומשום שלדעתי אין להלום את הפרשנות שמציע חברי השופט ע' גרוסקופף לסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, אני מצטרף למסקנתו של חברי השופט י' אלרון, כי דין העתירות להידחות.

חברתי השופטת ברק-ארז סבורה כי "לידה ... היא במהותה הליך טבעי היכול להתבצע גם ללא כל מעורבות רפואית"; ועל כן על דרך הכלל, הטיפול הנילווה אליה אינו כולל "טפול רפואי", אלא אם חל סיבוך רפואי, ניתנת זריקת אפידוראל או תרופה לזרוז הלידה, או שהלידה מתרחשת בדרך של "ניתוח קיסרי". על כן, לשיטתה, אין בהוראות פקודת בריאות העם כדי ללמד כי הקמה והפעלת מרכז טבעי דורשת אישור להקמת בית חולים ואת רשומו ככזה.

בהקשר זה, יודגש כי מחוות דעתו של פרופ' אריה הרמן, ששמש בעברו בין היתר כיו"ר האגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, אשר צורפה לתגובת המשיבים לבקשה דנן, צוין כי בהשוואה ללידות המתקיימות בין כותלי בתי החולים, שיעור התמותה של ילודים בלידות בית בישראל "נחשב לשעור גבוה ביותר בהיתחשב בעובדה שמדובר בלידות בסיכון נמוך" (עמ' 12 לחוות הדעת).

...

למסקנה בדבר הפרשנות הראויה למושג "בית חולים" ניתן להגיע גם בדרך נוספת.

אולם, ההשלכה הישירה של סיווג מרכזי הלידה הטבעית כ"בתי חולים" היא צמצום יכולתן של נשים רבות להשפיע על תהליך הלידה, שכן החלופות שעליהן עמדתי אינן נגישות לכל הנשים באשר הן. נוכח משמעותה של חוויית הלידה, על הפגיעוּת, ההתרגשות והמטען הרגשי העצום הנלווה לה, ונוכח ההבדל המהותי בין הליך של לידה טבעית להליך לידה טיפוסי תחת השגחה רפואית בבית חולים, אני סבורה כי הגבלת פעילותם של מרכזי הלידה הטבעית – וכפועל היוצא מכך הגבלת גישתן של נשים להליך לידה מסוג זה – עולה כדי פגיעה שאיננה זניחה או אגבית בלבד בזכותן לאוטונומיה (ראו גם דבריה הנכוחים של השופטת ברק-ארז בפסקה 72 לחוות דעתה).

הנה כי כן, ההגדרה העמומה של המונח "בית חולים" בפקודת בריאות העם, בצירוף העיקרון הנקוט עמנו שלפיו יש להעדיף פרשנות של חיקוק אשר אינה כרוכה בפגיעה בזכויות אדם – מובילים למסקנה שיש להעדיף את הפרשנות לפיה המונח "בית חולים" אינו כולל מרכזי לידה טבעית, ולפיכך ככל שמשרד הבריאות מבקש להסדיר את פעילותם של המרכזים הללו, עליו להסתמך על מקור נורמטיבי אחר מלבד סעיף 24(ב) לפקודה.

במשך כל זמן ההריון היתה האם במעקב רפואי, הואיל וסבלה מסוכרת סמויה ומיתר לחץ דם. עם זאת, מוסכם על בעלי הדין, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי עד לשלב בו קבלה האם זריקה אפידוראלית ביום הלידה, 29.4.80, היו כל הבדיקות, הן של האם והן של העובר, תקינות.

זריקה אפידוראלית, המכונה בעברית זריקת אל-חוש (להלן: הזריקה), היא זריקה הנתנת לתוך עמוד השידרה וגורמת להרדמה מהטבור ומטה.

לגבי רשלנות רופאים ואחריותם לנזק, מוסיפים המערערים וטוענים כי היה על הרופאים לקיים מעקב אחרי לחץ דמה של האם, ולתקן כל ירידה בלחץ הדם, בשל הסיכון שבכך לעובר.

...

אין ב"עיגול" כזה כל הגיון, ואין לקבלו, בעיקר כשאף אחד מהמומחים לא העיד על נוהג מוזר זה. לסיכום, ייתכן והזריקה ניתנה במועד כלשהו בין השעה 21:30 לשעת הלידה 22:15.

התרשלות רופאי המשיבה הגענו למסקנה, שהוכח הקשר הסיבתי בין ירידת לחץ הדם אצל האם בעקבות הזריקה לבין הופעת הסבל העוברי הקשה אצל העובר, והנזק המוחי שנגרם לו עקב כך. האם הוכחה התרשלות מצד רופאי בית החולים אשר גרמה לנזק זה? נראה לי, שיש להשיב על שאלה זו בחיוב.

התוצאה לסיכום, הוכח כי עקב רשלנות רופאי בית החולים נגרם נזק מוחי לתובעת, ולכן אנו קובעים כי המשיבים אחראים לפצות את המערערים על מלוא נזקיהם עקב כך. התוצאה היא, שהערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, והדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שיפסוק את שיעור הפיצויים המגיע למערערים.

· בשעה 06:10 קיבלה זריקת הרדמה אפידוראלית (עמ' 72 לנספח 12 בתיק המוצגים של הנתבעים).

נתבע 2, הרופא המרדים, הצהיר כי עם הגיעו לחדר לידה הסביר לתובעת על פעולת ההרדמה האפידורלית לרבות הסכויים והסיכונים הכרוכים בבצוע הפעולה והתובעת חתמה על טופס הסכמה (סעיף 13 לתצהיר).

...

סוף דבר אני מקבלת את התביעה נגד נתבעים 1- 2.

אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 3.

התובעת תשלם לנתבעת 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

שהרי, אם ידעה על כל הסיכונים, יכול להיות שהייתה מחליטה לעבור את הלידה ללא זריקת האפידורל.

...

מקובלת עליי טענת התובעת, כי הזיכרון האנושי אינו יכול לזכור את כל הפרטים גם אחרי 9 או 10 שנים מיום האירוע.

לסיכום, לא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של רשלנות מטעם מי מהצוות הרפואי שפעל מטעם הנתבעים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.