סיכוני הסרת משקפיים בשיטת LASIK

מחוות דעתו עולה כי ההסברים לפני הניתוח וגם עצם ביצוע שני הניתוחים, לעין שמאל ולעין ימין, היו לפי השיטות המקובלות ובידע שהיה קיים באותה עת. שני סוגי הטבעות, היו והנם כעת, מוּכָּרים ורלבנטיים להשתלה מעין זו, ולצורך שלמטרתו בוצעו.

פרופ' ברקת העידה כי בניתוח טבעות, להבדיל מניתוח לייזר להסרת משקפיים, אין דרישה להסיר את העדשות: "אין צורך בהשתלה של טבעות אינדיקאציה ברורה לכך וזאת משתי סיבות: לצורך אבחנת קרטוקונוס ואין ספק שזה כבר אובחן והשנייה שעובי הקרנית לא משתנה בגלל ההרכבה של העדשות" (ראו עמ' 20 לפר' ש' 3-5).

אני ראיתי שלאחר ניתוחים של לסיק בטווחים של חודשי ושנים התפתח זהום בשולי החתך הניתוחי אבל אני מסכים שזה מצב נדיר שמצדיק פירסום, כך שהתשובה שלי שאני לא שולל את הנקודה הזאת אבל הסיכוי נמוך מאוד" (ראו עמ' לפר' 29 ש' 24-31).

הפסיקה קבעה כי במסגרת חובת הגילוי, ההסבר הנידרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי שאינו דחוף או הכרחי מבחינה רפואית בריאותית למניעת סכנה מידית, מחייב חובת גילוי רחבה יותר וחייב לכלול הסבר מפורט לגבי הסיבוכים האפשריים, גם אם הם נדירים ואופציות טפול חלופיות.

...

ע"פ החלטתי מאותו יום ניתנה ארכה עד 27/10/14.

אשר על כן דין התביעה נגד הנתבע להידחות.

אני מקבלת את התביעה נגד נתבעת 2 ומחייבת אותה לשלם לתובעת סך 40,000 ₪.

]השופט י' עמית: ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות) מיום 28.12.2010, בגדריו חויבו המערערים והמשיבים שכנגד (להלן: המערערים) בפצוי המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המשיבה) בגין נזק שניגרם לה בעקבות ניתוח לייזר בעיניה להסרת משקפיים.

למען הקורא נסביר, כי ניתוח lasik מבוצע בשיטה הבאה: מבוצע חיתוך בקרנית, המתלה מורם על מנת לחשוף את עומק הקרנית (מיטת הקרנית), מבוצע ליטוש של הקרנית ולאחר מכן המתלה מוחזר למקומו.

בטופס ההסכמה מופיע פרק שכותרתו "תוצאות ותופעות לוואי", המונה 18 סעיפים, אך לא נימנה בטופס סיכון של הופעת קרטוקונוס או אקטזיה ונכתב בו כי "ההסתברות לסיבוכים מאוחרים היא מזערית". אף נכתב בטופס ההסכמה, כי ה-FDA בארצות הברית, שהיא "הרשות המחמירה ביותר", אישרה את ביצוע ניתוח ה-lasik.

...

על דרך העקרון, אני סבור כי אין לפסוק כל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, מקום בו נפסק לניזוק פיצוי בעילה של התרשלות בטיפול או בשל היעדר הסכמה מדעת.

סוף דבר דין הערעור להתקבל במובן זה שמסכום הפיצוי יופחתו תגמולי המל"ל. דין הערעור שכנגד להתקבל במובן זה שהפיצוי הכולל יגדל בסכום של 100,000 ₪ נכון ליום פסק דינו של בית משפט קמא.

אשר על כן, במקום סעיף 19 לפסק הדין ייכתב כלהלן (שינויים ותוספות הודגשו – י"ע): סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 1,069,795 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, בניכוי תגמולי המל"ל בסך של 456,119 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 30.6.2008, ובתוספת הוצאות אגרה, בתוספת שכ"ט מומחים וכן בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק מסכום הפיצוי לאחר ניכוי המל"ל. לאור התוצאה אליה הגענו, אין צו להוצאות.

בדיקת מפוי קרנית (קרטומטריה) – מכשיר הקרטומטר מודד רק חלק זעיר במרכז הקרנית, בשטח של שלושה מ"מ, המהוה פחות מאחוז אחד משטחה לפיכך נהוג לבצע מדידות במספר חלקים של הקרנית, בשיטות ידניות או אוטומאטיות.

לגבי ההיסטוריה של ניתוח הלסיק מסר פרופ' פיקל כי בשנות התשעים היו מנתחים גם מטופלים בעלי ערך צילינדר של 4.5-4, אך בשנת 2000 כבר ידעו בקהילה הרפואית שיש סיכון לאקטזיות ושצילינדר גבוה ומיטת קרנית דקה (250 או 300) מהוים יחד ולחוד גורם סיכון לאותן אקטזיות.

משהודה כך גם מומחה התובעת, הרי שגם דיווחים בספרות הרפואית של פרשיות חולים (case reports) על הופעת אקטזיה פוסט־לסיק, לא היה בהן כדי לעקור את הערכים המקובלים ממקומם, בפרט נוכח המספרים הגדולים של ניתוחי הסרת משקפיים באוכלוסייה הכללית אל מול המספרים הבודדים של מקרי אקטזיה פוסט לסיק.

...

התביעה נדחית.

הודעה לצד ג' נדחית בהעדר חבות ביטוחית.

משכך מצא בית־המשפט כי יש לחשב את שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט על־פי הכללים הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס–2000, לתביעה כספית, כאשר סכום התביעה מחושב על־פי סיכומי התובעת, כעולה על 1,052,500 ש"ח. אשר על כן, תשלם התובעת לנתבעים את הסכומים הבאים: לנתבע 1 – שכר טרחת עו"ד בסך 26,251 ש"ח וכן שכר מומחים ועדים ששילם על פי הוכחות תשלום.

המערער פנה לד"ר ריחני לבצוע ניתוח לתיקון קוצר ראיה (ניתוח הידוע בכינויו כ"ניתוח להסרת משקפיים").

מדובר במימצא עובדתי וקביעה בדבר מהימנות עדים שאין מקום להתערב בה. למעלה מן הדרוש נציין כי טופס ההסכמה עליו חתם המערער מכיל פירוט של הסיכונים הכרוכים בניתוחים לשפור חדות ראיה ובכללם ניתוח המבוצע בשיטת לסיק ונאמר בו כי "... ניתוחים לשפור חדות הראיה הנם חדשים באופן יחסי והשפעתם ארוכת הטווח עדיין לא ידועה בודאות ... במקרים נדירים עלולים להתעורר תקלות וסיבוכים בתהליך חיתוך הקרנית בסכין האוטומטית ... יתכן גם שאצטרך לעבור ניתוח נוסף לתיקון תוצאות התשבורת או לתיקון סיבוכים שונים ... הוסברו לי כל הסיכונים והסיבוכים האפשריים המידיים ומאוחרים בכל אחד מהניתוחים לשפור חדות ראיה לרבות כאב, אי נוחות, סנוור, ירידה בראיה ... עוות צורת הקרנית ויצירת ארטיגמציה ובמקרים נדירים ביותר אף לאבדן הראיה" (ההדגשות שלנו).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות המערער, סבורים אנו כי קביעות בית משפט קמא מעוגנות בתשתית הראייתית שהונחה בפניו ובחוות הדעת הרפואיות ואין להתערב בהן.

לא מצאנו יסוד בדין לטענת ב"כ המערער כי מקום בו מתקיים נזק ראייתי התוצאה היא כי בכל מקרה יש להניח שהעובדות לגביהן מתייחס אותו נזק הן כטענת התובע.

סוף דבר הערעור נדחה.