]השופט י' עמית:
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות) מיום 28.12.2010, בגדריו חויבו המערערים והמשיבים שכנגד (להלן: המערערים) בפצוי המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המשיבה) בגין נזק שניגרם לה בעקבות ניתוח לייזר בעיניה להסרת משקפיים.
למען הקורא נסביר, כי ניתוח lasik מבוצע בשיטה הבאה: מבוצע חיתוך בקרנית, המתלה מורם על מנת לחשוף את עומק הקרנית (מיטת הקרנית), מבוצע ליטוש של הקרנית ולאחר מכן המתלה מוחזר למקומו.
בטופס ההסכמה מופיע פרק שכותרתו "תוצאות ותופעות לוואי", המונה 18 סעיפים, אך לא נימנה בטופס סיכון של הופעת קרטוקונוס או אקטזיה ונכתב בו כי "ההסתברות לסיבוכים מאוחרים היא מזערית". אף נכתב בטופס ההסכמה, כי ה-FDA בארצות הברית, שהיא "הרשות המחמירה ביותר", אישרה את ביצוע ניתוח ה-lasik.
...
על דרך העקרון, אני סבור כי אין לפסוק כל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, מקום בו נפסק לניזוק פיצוי בעילה של התרשלות בטיפול או בשל היעדר הסכמה מדעת.
סוף דבר
דין הערעור להתקבל במובן זה שמסכום הפיצוי יופחתו תגמולי המל"ל. דין הערעור שכנגד להתקבל במובן זה שהפיצוי הכולל יגדל בסכום של 100,000 ₪ נכון ליום פסק דינו של בית משפט קמא.
אשר על כן, במקום סעיף 19 לפסק הדין ייכתב כלהלן (שינויים ותוספות הודגשו – י"ע):
סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 1,069,795 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, בניכוי תגמולי המל"ל בסך של 456,119 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 30.6.2008, ובתוספת הוצאות אגרה, בתוספת שכ"ט מומחים וכן בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק מסכום הפיצוי לאחר ניכוי המל"ל.
לאור התוצאה אליה הגענו, אין צו להוצאות.