מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיכומים לדוגמא: נזקי גוף בתאונת דרכים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לסיכום חלק זה: אשם תורם מכוח סעיף 68 לפקודה, הוא אשם עצמי של הניזוק כלפי עצמו, אשר מקים אחריות מסוימת לניזקו-שלו, אך לא אחריות לעוולה.
אדגים במספר דוגמאות מהפסיקה: במקרה של ניזקי גוף עקב תאונת דרכים שאירעה לאחר שאחד הנהגים לא ציית לתמרור עצור בצומת, הטיל בית המשפט אשם תורם בשיעור של 20% על הצד השני באומרו: "על הנהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור 'עצור' המצוי ברחוב החוצה את דרכו, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חופשית לפניו ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן" (ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט (2) 341, 343 (1975) (להלן: עניין חנחן)).
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא א' אברהם) בע"א 56109-11-17 מיום 5.4.2018, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשמת הבכירה ש' צור גינור) מיום 5.11.2017 בתא"מ 45860-01-17.
לטענת המבקשת, יש לקבל את בקשתה למתן רשות ערעור, שכן שאלת היחס שבין אשם יוצר-אחריות לאשם תורם בהקשרים אלה, היא שאלה עקרונית ורחבת היקף, אשר בכוחה להשפיע על אלפי תיקים המתנהלים בערכאות השונות.
המסקנה המתבקשת היא, שעל בית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה המתייחסת לתאונה, להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני.
משהגענו למסקנה כי הקביעה בדבר קיומו של אשם תורם, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע אשם יוצר אחריות, וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו – לא מצאנו להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא במקרה דנן, אשר בחן את האירוע הנזיקי על רכיביו השונים, וקבע כי לא קמה למשיב אחריות כלפי המבקשת.
סוף דבר שהערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 7.5.18 (להלן- התאונה).
בודאי שכך הם פני הדברים עת מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)), וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לבקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת העירעור לא תמהר להתערב בהחלטה להעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (א. ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).
לדוגמא- בסיכום ביקור מיום 8.5.18 אצל רופא אורתופד צוין כי בבדיקה גופנית- "כתף שמאל- רגישות דיפוזית עם תנועות כואבות ומעט מוגבלות". ובהמשך- "קרסול ימין- נפיחות לטראלית עם תנועות כואבות ומוגבלות" .
...
בוודאי שכך הם פני הדברים עת מוצא בית המשפט למנות מומחה ולא לדחות את בקשת המינוי (ראו, כדוגמה - רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (14.12.20)), וכך נפסק לעניין זה ברע"א 7135/11 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' מלכי מירב (12.1.12): " כידוע, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הנפגע ושלא למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לסגור בפניו את המסלול הדיוני האחד הפתוח בפניו להוכחת טענותיו, ובכך לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נכותו בתחום זה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)). לאור האמור,  החלטה כזו – שלא למנות מומחה רפואי – עומדת לביקורת קפדנית של בית המשפט של ערעור. לעומת זאת, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהחלטה להיעתר לבקשת תובע ולמנות מומחה רפואי (א. ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 651)." (הדגשה שלי – צ.ו).
בנדון, ולאחר בחינת המסמכים הרפואיים אשר צורפו לכתב התביעה והבקשה למינוי מומחה, ואשר הוצגו בפני בית משפט קמא, וביישום ההלכות לעיל, סבורני כי יש במסמכים אלה כדי להוות ראשית ראיה מספקת לצורך המינוי המבוקש.
נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מכך: בהליך דוגמאת זה שלפנינו, שעניינו ניזקי גוף בתאונת דרכים, הרי שאין בהכרח חיוניות כלל בקביעתה בפסק הדין של מידת הפגיעה התפקודית – זו הכללית, במנותק מן הניזוק המסוים – שכן אין היא אלא כלי עזר בדרך לקביעת העיקר, הוא הגריעה מכושר ההישתכרות (שם, בעמ' 801).
טרם שנפנה לבחינת ראשי הנזק ובראשם אובדן השכר לעתיד, הרי שסיכום הביניים הוא זה: בהמשך למימצא שלפיו אין להתערב בקביעת המומחה באשר לנכות הרפואית של 10%, גם אם מדברי המומחה ומכלול הנתונים עולה כי ניתן היה לקבוע נכות נמוכה יותר; ובהמשך למימצא שלפיו הפגיעה התפקודית אינה מצריכה קביעה מדויקת אך אינה שונה מהותית מן הנכות הרפואית; באים אנו למסקנה כי אפילו טורדים אותו כאביו של התובע מעת לעת, אין לתאונה השפעה מוחשית על הישתכרותו בפועל.
...
מצבו של התובע, כך נלמד מדברי המומחה, עלול עוד להחמיר (עמ' 9, ש' 35), ועל רקע האמור ודאי שאין להפחית מקביעת הנכות הצמיתה של 10%, כך תמצית טענות התובע.
ולסיכום אלה: לפנינו תובע שהתאונה, דומה, באופן משמח לא גרעה מהותית מיכולתו להתחיל ואף להמשיך בנמרצות בעבודתו, או מיכולתו ליהנות ממנעמי פעילויות נופש פיזיות עד מאד.
טרם שנפנה לבחינת ראשי הנזק ובראשם אובדן השכר לעתיד, הרי שסיכום הביניים הוא זה: בהמשך לממצא שלפיו אין להתערב בקביעת המומחה באשר לנכות הרפואית של 10%, גם אם מדברי המומחה ומכלול הנתונים עולה כי ניתן היה לקבוע נכות נמוכה יותר; ובהמשך לממצא שלפיו הפגיעה התפקודית אינה מצריכה קביעה מדויקת אך אינה שונה מהותית מן הנכות הרפואית; באים אנו למסקנה כי אפילו טורדים אותו כאביו של התובע מעת לעת, אין לתאונה השפעה מוחשית על השתכרותו בפועל.
סיכום לפי ראשי הנזק ואלו סכומי הפיצוי, המחושבים כולם למועד פסק הדין: - הפסדי שכר לעבר 3,000 ש"ח - הפסדי השתכרות לעתיד 210,000 ש"ח - הפסדי פנסיה 26,250 ש"ח - עזרת הזולת, לעבר ולעתיד 5,000 ש"ח - הוצאות, לעבר ולעתיד 5,000 ש"ח - נזק לא ממוני 19,105 ש"ח סך הכל (במעוגל) 270,000 ש"ח סוף דבר נוכח כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע סך של 270,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, אגרה, והוצאות זימון העדים שבהן נשא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ומעל לכל, השאלה הנורמאטיבית הנשאלת היא - האם בכלל ראוי לעשות שימוש באומדן בסוגיה זו? בהקשר זה, אפנה לפסיקה עדכנית של בית משפט המחוזי בענין ת"א (י-ם) 58449-02-18 פלונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) (פורסם; 30.6.22) שרואה בדברים הבאים – את ההלכה הנוהגת: "ראו דברי כב' השופט ריבלין וכב' השופט שני במאמרים הנ"ל, לאמור: 'במקום שבו בית המשפט נידרש להביא בחשבון הפצוי נתון דוגמאת תוחלת החיים, הוא מתבסס לצורך כך על טבלאות סטטיסטיות. ברור שהנתון הסטטיסטי הכללי שבית המשפט נידרש לו ברגיל לצורך חישוב ניזקי העתיד מיתעלם מן השינוי התמידי בגיל התמותה הממוצע...'". אשלים, כי הציטוט הוא מתוך מאמר שכתבו כב' סגן הנשיאה השופט אליעזר ריבלין וכב' השופט גיא שני, "תפיסה עשירה של עיקרון השבת המצב לקדמותו בתורת הפיצויים הנזיקיים", משפט ועסקים י 499, 514 (התשס"ט).
כדברי כב' השופטת וילנר (אמנם באותו ענין נדון מקרה של ניזקי גוף בתאונת דרכים, אך מעיון בפסיקה נוספת – יש לדברים אלה הדהוד משמעותי ביישום בפועל של דיני הנזיקין בכללם): "ברבות השנים חלו תמורות בגישה האינדיווידואלית. בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה ברורה של האחדת סכומי הפיצויים והפשטתם, על ידי מעבר מגישה אינדיוידואלית מסורתית ליצירת חזקות והנחות עבודה. נראה כי הגישה האינדיווידואלית ששלטה בכיפה בדיני הפיצויים, נסוגה מפני הרצון והשאיפה להאחדה ולהפשטת מלאכת עריכת הפיצויים, תוך יישום עקרונות המונעים משקולי מדיניות משפטית, ערכים ושיקולים מתחום המשפט החוקתי - כבוד האדם, וזכותו של הנפגע לכתוב את סיפור חייו (למהותן של החזקות והטעמים ליצירתן ראו גם גיא שני חזקות רשלנות - העברת נטל ההוכחה בדיני נזיקין 37 (2011))" [בענין ת"א (מחוזי חי') 966/06 אולגה פינקלשטיין נ' הפול-המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסם; 3.12.2013)].
בגיליון סיכום מלר"ד/השהיה של בית החולים נרשם בשעה 9:11: "בשעה 8:09 החולה נמצא באגף ללא דופק וללא נשימה. הוא הוכנס מיידית לחדר הלם, הותחל בפעולות החיאה... לאחר כ-17 דקות של החיאה ניצפתה חזרה של הדופק". לא ראיתי רשומי ביניים נוספים, אך נחזה, כי מאז אשפוזו (בשעה 00:16) ועד למודעות למצבו כשמונה שעות לאחר מכן - כשהוא בסכנת מוות, כעולה מחוות דעת המומחה – נפלו כשלים במעקב ובניטור שסופקו על ידי צוות בית החולים.
...
סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.
עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו