מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סיוע משפטי לעובדים זרים באמצעות ארגון קו לעובד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הדיילים הקבועים מנו, נכון למועד התביעה, כ-140 עובדים מתוך כ-6,000 עובדי אל על. מעורבותה הארגונית של התובעת החלה, לפי עדותה, בשנת 2015 לאחר שלא עברה את המיונים לקורס מנהל שירות בטיסה ופעלה מול גורמים באל על לשנות את שיטת המיונים אותה ראתה כלא שיויונית, כדבריה בתצהירה: "גיליתי כי אופן עריכת המדרג... מבוסס על שיקולים זרים ולא על שיקולים מקצועיים... ועל כן התחלתי להאבק לשם תיקון שלו". במסגרת זו הקליטה התובעת שיחה עם ראש אגף שירות בטיסה, שהיה לעמדתה אחד האחראים לעיוות הנטען ובאותה שיחה נאמרו לה הדברים הבאים "תדליפי משהו שאת ואני דיברנו בארבע עיניים, הורג אותך, קובר אותך בתוך בטון". התובעת התלוננה בפני סמנכ"ל משאבי אנוש על הדברים, אך לא הוצגו בפנינו פרטי בירור שנערך בעיניין.
בנוסף, ההסתדרות אינה תומכת בתביעה דנן ומעדות התובעת בהליך הזמני עלה כי היא אף סירבה לבקשת התובעת לספק לה סיוע משפטי, כל זאת בהנתן שמדובר בחברה שהיא "ממעוזי העבודה המאורגנת בישראל". אשר לטענות התובעת לפגיעה בחופש הביטוי – היתנהלות התובעת, כפי שפורטה, לא מוגנת על ידי חופש הביטוי.
במסגרת ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים בהליך זה, נקבעו הדברים הבאים, אשר מצאנו כנכונים ביתר שאת גם בסיומו של ההליך העקרי ובמיוחד לאור עדותו של מר בנד: "51. ...הטענה לפגיעה במבקשת על רקע חברותה בנציגות העובדים נטענת על ידי המבקשת לבדה, מבלי שבשום שלב ארגון העובדים, אשר לו בודאי יש אינטרס תמידי לשמור על כוחו במקום העבודה, ודאי במשיבה, תמך בטענה זו.
למען האיזון נבהיר כי גם אם עשויים להתקיים מקרים בהם נידרש ארגון עובדים יציג "לצאת מהקווים" במסגרת מאבק אירגוני בו הוא נוקט, ממילא לא זה המקרה שהובא בפנינו, בו פעלה התובעת על דעת עצמה בלבד וללא גיבוי ארגון העובדים היציג.
...
סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, לא מצאנו עילה המצדיקה את התערבותנו בהחלטת הנתבעת להעביר את התובעת מתפקידה.
משכך, איננו מוצאים לנכון להיעתר לסעדים המבוקשים בכתב התביעה, ההצהרתיים והכספיים כאחד והתביעה בכללותה נדחית.
על יסוד זה אנו מחייבים את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ש"ח ובשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ג, (09 אפריל 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עותר 2 טוען כי הוא "מעניק סיוע פארא-משפטי ומשפטי למבקשי מקלט, מהגרים וקרבנות עבירות הסחר בבני אדם, יחידים ומשפחות הנמצאים במצבי משבר מתמשכים, הנובעים הן מתוך נסיבות חייהם הקשות כמבקשי מקלט ו/או קורבנות סחר בבני אדם, והן ממעמדם הארעי בישראל. הוא עושה זאת על ידי סיוע בשחרור ממשמורת וחזרה לקהילה; סיוע ולווי בחידוש אשרות שהייה תקפות, שיאפשרו עבודה ופרנסה". לטענתו נציגיו "מעניקים סיוע פרטני לפונים, מבקרים במתקני הכליאה למהגרים ופועלים לקידום מדיניות הגירה ראויה, הוגנת וצודקת בכלים משפטיים וציבוריים". בנוסף לכך נציגיו "מספקים ייצוג וסיוע פארא-משפטי מול בית הדין לבקורת משמורת הפועל בבתי הכלא, מול בית הדין לעררים וכן מול רשויות שונות כגון רשות האוכלוסין, משטרת ישראל ועוד". עותר 3 עוסק לטענתו ב"קידום נורמות של הוגנות במשק הישראלי.
לתמיכה בטיעוניהם מפנים העותרים לדברי ההסבר שבהצעת החוק, שמהם עולה לטענתם כי אין כוונת החוק לחולל שינויים מהותיים באופיו של השרות הלאומי בהשוואה להסדר שחל ערב חקיקתו, או בתנאים לקבלת "אישור גוף מפעיל". העותרים מוסיפים וטוענים כי שיקולים זרים הם המניעים את המשיב בהחלטתו לדחות את בקשותיהם.
לטענתם המשיב, כקודמיו בתחום השרות הלאומי, פועל מטעמים אידאולוגיים בניסיון לדחוק את רגליהם של אירגוני זכויות אדם מהשרות הלאומי, תוך "תיוג... פעולתם של קו לעובד והמוקד כמי שפוגעים במדינה". טיעוני המשיב המשיב טוען כי כתוצאה מחשיבה מחודשת החליטה המדינה לשנות את מדיניותה בתחום השרות הלאומי, בדרך של צימצום הקפם של הגופים הזוכים ל"אישור מפעיל" ולייחד את פעולתם למטרות מוגדרות שנקבעו על ידו.
...
התוצאה העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2293/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא העותרים: 1. אסתר צגיי גרסגהר 2. צגה קיברום מהרטב 3. סלומון קאסה 4. סמסון מספן 5. אבראהים יוסף מוחמד אחמד 6. יוהאנס פרסניי 7. יאקוב ג'מאל 8. קו לעובד 9. א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים 10. המוקד לפליטים ולמהגרים 11. האגודה לזכויות האזרח בישראל 12. ARDC – מרכז לקידום פליטים אפריקאים 13. רופאים לזכויות אדם – ישראל 14. איגוד המסעדות בישראל נ ג ד המשיבים: 1. כנסת 2. שר הפנים 3. שר האוצר 4. שר הרווחה והשירותים החברתיים 5. בנק מזרחי טפחות 6. איתן – מדיניות הגירה ישראלית 42-7. סינוני אילה ועוד 35 אחרים המבקשים להצטרף כידידי בית המשפט: 1. שדולת הנשים בישראל 2. איתך – מעכי משפטניות למען צדק חברתי 3. תנועת אחותי – למען נשים בישראל 4. המרכז לנשים אריתראיות בישראל 5. יוניטף – UNITAF 6. רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות 7. מרכז אדוה 8. העמותה להעצמה כלכלית לנשים 9. המכללה: בית ספר חברתי למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה 10. עמותת "ערוס אלבחר (כלת הים) לאשה ביפו" 11. נע"ם – נשים ערביות במרכז היתנגדות לעשיית הצוו על-תנאי לצוו מוחלט תאריכי הישיבות: ג' באב התשע"ז (26.7.2017) י"ז בכסלו התשע"ח (5.12.2017) י"ב באב התשע"ח (24.7.2018) ב' באייר התשע"ט (7.5.2019) בשם העותרים 13-1: עו"ד אלעד כהנא; עו"ד מיכל תג'ר בשם העותר 14: עו"ד רני שורץ; עו"ד אושר הרוש; עו"ד הלית שמחוני בשם המשיבה 1: עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם המשיבים 4-2: עו"ד שוש שמואלי; עו"ד רן רוזנברג בשם המשיב 5: עו"ד דורית המברג; עו"ד רן פלדמן בשם המשיבים 42-6: עו"ד דורון טאובמן; עו"ד יאנה לורייה בשם המבקשים להצטרף: עו"ד שרה לואיס; עו"ד נמרוד אביגאל; עו"ד גיתית שריקי ][]פסק-דין
בעקבות הדיונים שהתקיימו בפני ועדת הפנים, ובשים לב לחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת לפיה החלק בהצעת החוק הנוגע לכלל העובדים הזרים "חורג מהטיפול בסוגיית המסתננים ומעלה שורה של קשיים", הוחלט על שינוי נוסחו של פרק זה, כך שהוא יחול רק על עובדים מסתננים – כלומר על מי שאינו תושב ישראל שניכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול (ראו: סעיף 1 לחוק למניעת הסתננות).
משמעות הדבר היא כי ככל שגם בעתיד תנהג הרשות באופן דומה – וחזקה עליה כי כך תעשה – יהיה בידי העובד המסתנן פרק זמן של שלושה חודשים בטרם יחל מנגנון הנכוי המנהלי את פעולתו (60 ימי התארגנות ועוד חודש אשר בו שיעור הנכוי עומד על 0% על פי התוספת השנייה לחוק עובדים זרים).
כך, כאשר עמדה על הפרק האפשרות כי ייחתם הסכם עם נציבות האו"ם, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי איגוד בתי האבות והדיור המוגן, ובית המשפט התבקש להורות למדינה להסדיר באופן מיידי את העסקתם של 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד.
נתון חשוב נוסף בהקשר זה עולה ממכתב אשר צרפו איתן והתושבים לכתב התשובה מטעמם, ואשר נשלח מטעם העותרות 11-10 (העותרת 10 בשמה דאז – "מוקד סיוע לעובדים זרים" והאגודה לזכויות אזרח בישראל) לחברי הכנסת, עובר לאישורו של חוק איסור הוצאת כספי מסתננים.
...
לאחר שעיינתי בכתבי יתר חבריי – אני אף מסכים להערותיו של חברי, השופט ע' פוגלמן.
עמדה זו של הצדדים – ביחס לפגיעה שיש במרכיב העובד בהסדר הפיקדון – מקובלת גם על כל שופטי ההרכב, ואפילו דעת המיעוט מפי חברי, השופט נ' סולברג צידדה במסקנה כי: "הפגיעה בקניינם של המסתננים מעיקה". יתר על כן – פגיעה זו נוגסת גם בכבוד האדם, שהרי היא: מביאה את מרבית העובדים המשתייכים לקטגוריה זו אל מתחת לשכר המינימום, מקשה ביותר על קיומם הכלכלי ומסכלת את אפשרויות שיקומם כדי כך שהם נצרכים לידי מתנת בשר ודם על מנת לשרוד.
בהתחשב במבואר לעיל – נשאלת עדיין השאלה האם החוק המתקן הולם את ערכיה של מדינת ישראל במשמעות סעיף 8 הנ"ל. קושיה דומה העליתי בשעתו בחוות דעתי ב-בג"ץ 8665/15 דסטה נ' הכנסת (11.08.2015) (להלן: עניין דסטה), ועתה חברי, השופט י' עמית דן בכך כאן – בראי ההסדר המדובר – ומגיע למסקנה שהתשובה בספק.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך נציג את הסדרי הפשרה שנחתמו בין הצדדים, ואת ההתנגדויות להן, שהוגשו הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה והן על ידי קו לעובד, ושבהן אנו נדרשים להכריע במסגרת החלטה זו. השתלשלות ההליכים בתביעה נגד מנפאואר הנתבעת, חברת מנפאואר קר בע"מ, הנה חברת סיעוד המספקת שירותי סיעוד באמצעות השמת מטפלות אצל מטופלים סיעודיים.
שיקולים אלה נודו לסייע לבית משפט להיתחקות אחר רצונם של חברי הקבוצה המיוצגת, ולנסות לחזות כיצד אלו היו נוהגים כפרטים אילו האנטרס שלהם בתביעה היה גדול דיו.
בעילת החופשה נקבע כך (הציטוט הנו מתוך הסדר הפשרה בעיניין מנפאואר, אך הסדר כימעט זהה נכלל בהסדר הפשרה בעיניין דנאל): " על יסוד המלצת בית הדין הארצי... ונוכח המאפיינים המיוחדים של ענף העובדים הזרים בסיעוד במסגרתו מזה שנים משולמים לעובדים הזרים תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף בתלושי השכר החודשיים והפסקת תשלומים אלה תיפגע בעובדים הזרים כמו גם נוכח מתכונת עבודתם הייחודית של העובדים הזרים המועסקים במקביל ע"י הקשישים עצמם ומטפלים בהם בבתיהם אשר אינה מאפשרת לנתבעת לתאם עם העובדים הזרים את חופשותיהם ו/או לבצע פקוח ואכיפה אפקטיביים בנושא זה, הרי שלמניעת פגיעה בעובדים הזרים ובקשישים המטופלים, הנתבעת תהא רשאית להמשיך ולשלם לעובדים הזרים המועסקים אצלה במועד אישור הסכם זה תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף בתלושי השכר החודשיים עד לתום העסקתם אצלה ואילו ביחס לעובדים זרים חדשים תנתן לנתבעת תקופת התארגנות בת 6 חודשים כך שלעובדים זרים חדשים שיקלטו אצל הנתבעת מתום 6 חודשים ממועד אישור הסכם זה ואילך לא ישולמו תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף כאמור". נחזור ונזכיר בקשר לאמור, כי לאחר הדיון בהתנגדויות, הגיעו הצדדים להבנות על כך שההסדר החדש יחול על כלל העובדים (ולא רק על עובדים חדשים) והוא ייכנס לתוקף בתוך חודש ימים ממועד אישור ההסכם (ולא בתוך שישה חודשים כפי שנקבע מלכתחילה); שלישית הצדדים הסכימו כי פסק הדין שיאשר את הסדרי הפשרה יהווה מעשה בית הדין בכל הנוגע להגשת תובעה ייצוגית בעילות הבקשה לאישור, אך יחד עם זאת לא יהיה מעשה בית דין בתביעות אישיות הן בעילת החופשה והן בעילת הפנסיה (כמו גם בעילות אישיות של חברי הקבוצה שאינן כלולות בעילות הבקשה לאישור); ורביעית הצדדים המליצו כי ייפסק שכר טירחה לבא כוח הקבוצה יעמוד על 300,000 ₪ בתוספת מע"מ בעיניין דנאל, ועל סך 55,000 ₪ בתוספת מע"מ בעיניין מנפאואר, וזאת בנוסף לשכר הטירחה בסך 15,000 ₪ ו- 40,000 ₪ שנפסקו במסגרת ההחלטות לאשר את התובענות כייצוגית בעיניין מנפאואר ודנאל (בהתאמה) ושכבר שולמו, ובנוסף כי ייפסק גמול לתובעת המייצגת בסך 15,000 ₪ בעיניין דנאל ובסך 6,000 ₪ בעיניין מנפאואר.
דומה שדי במחדלים אלה על מנת להוביל למסקנה כי דין הבקשות לאישור הסדרי הפשרה להדחות; שלישית מעיון בבקשות לאישור הסדרי הפשרה, עולה כי הן מבוססות במידת רבה על התיזה המשפטית, לפיה פסק דינו של בית-הדין הארצי בעיניין פרבר (ע"ע 17760-07-17 פרבר נ' סופר מרקו (20.9.19)) התיר את הפרקטיקה הנוגת אצלן מזה שנים של תשלום דמי חופשה באופן שוטף לכל העובדים הזרים בתחום הסיעוד, להבדיל מהוצאת העובדים לחופשה בפועל בתשלום, ולכל הפחות צמצם מאד את הסבירות שהתביעות הייצוגיות נגדן בעילה זו יתקבלו.
...
אך חמור מכך, הצדדים מסכימים (ראו בסעיף 16 להסדר הפשרה) שככל שהנתבעות לא יתקנו הפרות שבוצעו "יבוטל הסכם הפשרה והצדדים יחדשו את הדיון בתיק מאותה נקודה שנפסקה". הסכמות שכאלה בוודאי שלא ניתן לאשר, כי משמעותן האחת והיחידה הינה שככל שלא תוטל כל סנקציה על הנתבעות בגין הפרת חלק או כל הסדר הפשרה, שיבוטל ההסדר והצדדים יחזרו להתדיין בפני בית-דין זה. לא ברורה משמעות ביטול ההסדרים במקרה שכזה: האם המשמעות של הסכמה זו היא שגם ההתחייבויות שהנתבעות נטלו על עצמן בשני ההסדרים יבוטלו? האם עובדים שקיבלו כספים כאלה ואחרים לפי ההסדרים שבוטלו יידרשו להחזירם? האם הגמול שישולם לתובעות ושכר הטרחה שישולם לבאי-כוחם יוחזר? כך או כך, מקובלת עלינו עמדת קו לעובד, כי לא ניתן לאשר הסדרי פשרה בייצוגית המותנים באופן הזה, להבדיל מקביעת סנקציה מובנית – או סנקציה הנתונה לשיקול דעת בית-הדין – במקרה שיימצאו הפרות.
לסיכום נוכח כל האמור, דין שתי הבקשות לאישור הסדרי פשרה, הן בתביעה נגד מנפאואר, והן בתביעה נגד דנאל, להידחות.
אשר להמשך ההליכים בשתי התביעות – לנוכח הסבירות הגבוהה שהנתבעות יגישו לבית-הדין הארצי הליכים ערעוריים על החלטה זו ו/או יחדשו את ההליכים הערעוריים על ההחלטות שאישרו את הבקשות לניהול התובענות כייצוגיות, בשלב זה לא מצאנו מקום ליתן הוראות להמשך ההתדיינות בשתי התביעות הייצוגיות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13586-09-22 הגוס ואח' נ' משרד הפנים ואח' עת"מ 2057-10-22 ארגון חברות הניקיון בישראל נ' שרת הפנים ואח' בפני כבוד השופט עידו דרויאן-גמליאל עותרים 1. דוויט הגוס 2. סינית מוסיה טוולדה 3. מוחמד אבראהים מוחמד בלולה 4. הדרה זיראיי 5. מולו זוודה 6. סלאח מחמוד 7. בנדיטה פקואן 8. יאסיר סולימאן 9. קו לעובד (ע"ר) 10. המוקד לפליטים ולמהגרים (ע"ר) 11. האגודה לזכויות האזרח בישראל 12. רופאים לזכויות אדם - ישראל 13. היאס בישראל 14. א.ס.ף. - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר) 15. מרכז לקידום פליטים אפריקאים (ע"ר) ע"י עוה"ד אלעד כהנא ו/או ענת בן-דור ו/או נמרוד אביגאל ואח' 16. אחותי- למען הנשים בישראל ע"י עוה"ד אורן יאראק ו/או עופר הרמלך ואח' ממשרד מ. פירון ושות', עורכי דין 17. ארגון חברת הניקיון בישראל ע"י עוה"ד אלון גלרט ו/או ינקי פפר ו/או דפנה שלו קורנבליט ואח' ממשרד מיתר | עורכי דין משיבים 1. משרד הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה – רמלה 3. משרד הכלכלה והתעשייה 4. היועץ המשפטי לממשלה ע"י עוה"ד אורי קידר, דוד גוטמן, **** הורנשטין מפרקליטות מרכז (אזרחי), וע"י עו"ד לירון גבאי מרשות האוכלוסין וההגירה – הלישכה המשפטית 5. מרכז השילטון המקומי בישראל ע"י עו"ד מירה סולומון פסק דין
אכן, אין מעמדם של מסתננים ומבקשי מקלט זהה לזה של עובדים זרים – אלו ניכנסו לארץ ללא הזמנה, אינם עובדים מקצועיים, שהותם בארץ נסבלת מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ונשלטת על-ידי מדיניות ונהלים של אי-אכיפה; ואלו הגיעו לארץ באופן מסודר, לצורך עבודה בענף מוגדר ואצל מעסיק מסוים, כשזכויותיהם וחובותיהם מוגדרים בחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.
...
מכאן המסקנה, שלא ניתן להצדיק את אפלייתם של המבקשים שהם עובדי ענף הניקיון המוסדי, ביחס למבקשים שהם עובדי ענף המסעדנות, וגם לא את אפלייתם של המעסיקים והלקוחות בענף זה ביחס, לאלו שבענף המסעדנות.
סוף-דבר: הנוהל אינו מתייחס כלל ליסוד הזמן ולכוחו האדיר לשנות נסיבות ולפוגג טעמם של נהלים והסדרים מכל סוג.
בהתחשב בהתחייבות המשיבים לאפשר את הגשתן של בקשות מסוג זה מראש, ייעשה הדבר תוך 30 יום; עוד מתבקשים משיבים 1 ו-2 לתרגם את האתר המיועד להגשה מקוונת של בקשות, לערבית ולתיגרנית (טיגרית), תוך 60 יום; בהתאם להתחייבותם-מרצון, מתבקשים משיבים 1 ו-2 לנהל רישום ומאגר של מספר הבקשות, סיווגן, החלטות שניתנו ונימוקיהן, כך שניתן יהיה לעקוב אחר פעילותו של מנגנון הפניות; הוראות משלימות: משיב 3, משרד הכלכלה והתעשייה ו/או שרת הכלכלה והתעשייה, י/תימחק מהעתירה כמבוקשם; עתירותיהם של עותרים 1-15 ושל עותרת 16 נגד משיבים 1 ,2, 4 ו-5 נדחות בעיקרן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו