ההגנה, אשר טענה כי מיתחם העונש ההולם את המקרה הנידון נע בין 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל-36 חודשי מאסר, וביקשה לסטות ממנו ולאמץ את עמדת שירות המבחן, הפניתה לשני פסקי דין בעבירות של קשירת קשר וייבוא סם מסוכן וסיוע לייבוא סם מסוכן, כדלהלן:
בת"פ (מרכז) 37176-11-17 מדינת ישראל נ' חמו (29/3/20), מפי כב' הש' מיכל ברק נבו, הורשע נאשם על יסוד הודייתו בעבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן.
בע"פ (ב"ש) 7318/06 שריקי נ' מדינת ישראל (11/7/17), מפי כב' הרכב השופטים פלפל, הנדל ויפה-כץ, דחה בית המשפט את עירעורו של נאשם אשר הורשע על יסוד הודייתו בשלוש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, כאשר פעם אחת החזיק ב-18 טבליות מסוג MDMA, פעם אחרת החזיק בסם מסוג קנביס במשקל שני גרם, ופעם נוספת החזיק בסם מסוג קאנבוס במשקל של 504.6 גרם.
...
בית המשפט העליון קבע:
"רמת הענישה שנקבעה בפסקי הדין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין אחרים, כשמדובר בהחזקת סמים מסוכנים, שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נעה בין 3 ל-5 שנות מאסר, לצד הטלת קנס כספי. בנסיבות אלה, אין בעונש שהושת על המערער חריגה מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות, ולפיכך אין בסיס להתערבותנו בעונש כערכאת ערעור".
ב. בע"פ 8731/12 לוגסי נ' מדינת ישראל (11/4/13), מפי כב' הש' ברק-ארז, נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על יסוד הודייתו בכתב אישום מתוקן (המייחס לו שני אישומים) בעבירות של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
.
אכן, סעיף 40ד(ב) לחוק העונשין קובע כי ככלל לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם במקרים שבהם "מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה", אך אף במקרים אלו האפשרות של חריגה מהמתחם אינה נשללת כליל, וניתן להיזקק אליה מקום בו בית המשפט מצא כי קיימות "נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן" המצדיקות זאת.
נוכח כל המקובץ לעיל, ונוכח הסכמתה העקרונית של המאשימה לאמץ את המלצת שירות המבחן, באתי לכלל מסקנה כי עניינו של הנאשם הוא מסוג המקרים המצדיקים חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם, מטעמי שיקום.
סוף דבר
לסיכום, הריני להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן:
מאסר למשך תשעה חודשים (9), אשר אותו יישא הנאשם בעבודות שירות החל מיום 21/9/22, על פי המפורט בחוות דעתו של הממונה.