היה עליה להתקין תשתית חדשה תת קרקעית באותו איזור בעיר סכנין, פעולה מורכבת אשר כללה תשתית וסלילת כביש מחדש תוך ביצוע תאומים מול הרשות.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו ולפיה, הואיל ועל פי הנתונים שבידי המשיבה הגדרת קבוצת הזכאים להטבה מונה 99 מנויי בזק בעיר סכנין אשר נימנע מהם שירותי טלפון ואינטרנט בחודשים הרלוונטים ספטמבר עד נובמבר, ואילו ההטבה, על פי הסכם הפשרה, תנתן רק לחברי הקבוצה כל עוד הם מנויי המשיבה, הרי שכל מי אשר היה מנוי באותה תקופה ואיננו מנוי עוד צריך שיהיה זכאי לפצוי בגין כך שלא קיבל שירותים בתקופה הנדונה.
הצדדים הסכימו להערות היועמ"ש והגישו הודעה על הסכמתם זו. המשיבה בדקה ומצאה כי 16 חברים מבין חברי הקבוצה הזכאים אינם מנוייה נכון למועד חתימת הסדר הפשרה, להם תשלח הודעה לאחר אישור בית המשפט את הסדר הפשרה (על פי מענם האחרון הרשום במערכת המשיבה).
סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:
"בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסכם ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסכם הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט משותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה, וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".
סעיף 19(ג) קובע כי החלטות בית המשפט באשר לאישור הסכם פשרה תהא החלטה מנומקת ותכלול גם את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עקרי הסכם הפשרה.
...
באתי לכלל מסקנה, כי ההסכם הינו הסכם הוגן סביר וראוי, בנסיבות המקרה.
עוד שוכנעתי, כי דרך זו היא הדרך היעילה ביותר וההוגנת להכריע במחלוקות שבין הצדדים בשים לב לטיעוני שני הצדדים.
הסכם הפשרה כולל המלצה לפיה המשיבה תשלם שכר טרחה לב"כ התובע המייצג בסך של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ וכגמול למבקש סך כולל של 5,000 ₪, בנוסף להטבות שהמשיבה התחייבה לשלם לחברי הקבוצה הזכאית.
מינוי בודק:
שוכנעתי כי בנסיבות תובענה זו אין מקום למינוי בודק.
