בבית המשפט העליון
ע"א 8039/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערערות:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - איגוד עובדי התחבורה
2. נציגת העובדים בחברת אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל - משרד האוצר
2. אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ
בקשת המשיבה 2 מיום 13.1.2020 לדחיית העירעור; היתייחסות המערערות מיום 20.1.2020 לסיווג ההליך ותשובתן לבקשה לדחיית העירעור; היתייחסות המשיבה 1 לסיווג ההליך מיום 20.1.2020; תגובת המשיבה 2 מיום 3.2.2020 לתשובת המערערות
][]החלטה
המערערות צורפו להליכים כנתבעות פורמאליות, וזאת בהמשך לדיון מקדמי אשר במסגרתו הציע בית המשפט המחוזי לצרף את המערערות להליך מבלי שתעמוד להן האפשרות לבקש הכרעה בסוגיות מסוימות הנוגעות למערכת היחסים בינן לבין אל על. הצעה זו נתקבלה על ידי הצדדים.
...
ההליך שבכותרת מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.11.2019 (כבוד השופט א' פורג) שבמסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות והורה על מחיקת סעיפים שונים מכתב הגנה שהגישו המערערות.
מקובלת עליי טענת המשיבות כי אין זה ברור, בנסיבות אלה, הכיצד יכולה הייתה החלטתו של בית המשפט המחוזי לשלול מן המערערות סעד עצמאי כלשהו, העומד בפני עצמו, במובנו של "מבחן הסעד".
צודקות אפוא המשיבות בטענתן כי לא מוקנית למערערות זכות ערעור על ההחלטה.
דין טענה זו להידחות ובהקשר זה יובהר, כפי שכבר נפסק בעבר, כי כאשר בעל דין בוחר להגיש הודעת ערעור בזכות, אף שקיים בליבו ספק בנוגע לסיווג ההליך (כפי שארע במקרה דנן), נוטל הוא על עצמו סיכון שלפיו הודעת הערעור תימחק ככל שייקבע כי הוגשה בניגוד לסדרי הדין (ראו לאחרונה, ע"א 1985/19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' פרויקט אורנים בע"מ, פיסקה 9 (28.1.2020)).
עם זאת, בענייננו, מצאתי לנכון לראות בבקשתן החלופית של המערערות – לראות בערעור כאילו היה בקשת רשות ערעור – משום בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ולהיעתר לבקשה זו. זאת, בשים לב למכלול הנסיבות לרבות העובדה שההליך הוגש בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור ולכך נפקות, בין היתר, בכל הנוגע לגיבוש אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד.