סיווג הליך: ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור

משהובא ההליך בפניי לשם מתן צו סיכומי טענות הוריתי לצדדים להתייחס לשאלת אופן ההשגה הנכון על ההחלטה מושא ההליך – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור.

בהודעת העירעור טענו המערערות כי ככל שייקבע כי ההחלטה מושא ההליך אינה "פסק דין", אלא "החלטה אחרת", אזי יש לראות בהליך דנן משום בקשת רשות העירעור על ההחלטה "בשינויים המתחייבים". על רקע זה טענו המערערות בתשובתן לבקשה לדחיית העירעור, שאין מקום לסלק את ההליך על הסף, ותחת זאת יש לשנות את סיווגו ל"בקשת רשות ערעור".

...

ההליך שבכותרת מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.11.2019 (כבוד השופט א' פורג) שבמסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות והורה על מחיקת סעיפים שונים מכתב הגנה שהגישו המערערות.

מקובלת עליי טענת המשיבות כי אין זה ברור, בנסיבות אלה, הכיצד יכולה הייתה החלטתו של בית המשפט המחוזי לשלול מן המערערות סעד עצמאי כלשהו, העומד בפני עצמו, במובנו של "מבחן הסעד". צודקות אפוא המשיבות בטענתן כי לא מוקנית למערערות זכות ערעור על ההחלטה.

דין טענה זו להידחות ובהקשר זה יובהר, כפי שכבר נפסק בעבר, כי כאשר בעל דין בוחר להגיש הודעת ערעור בזכות, אף שקיים בליבו ספק בנוגע לסיווג ההליך (כפי שארע במקרה דנן), נוטל הוא על עצמו סיכון שלפיו הודעת הערעור תימחק ככל שייקבע כי הוגשה בניגוד לסדרי הדין (ראו לאחרונה, ע"א 1985/19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' פרויקט אורנים בע"מ, פיסקה 9 (28.1.2020)).

עם זאת, בענייננו, מצאתי לנכון לראות בבקשתן החלופית של המערערות – לראות בערעור כאילו היה בקשת רשות ערעור – משום בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ולהיעתר לבקשה זו. זאת, בשים לב למכלול הנסיבות לרבות העובדה שההליך הוגש בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור ולכך נפקות, בין היתר, בכל הנוגע לגיבוש אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד.

הובאה להכרעתי שאלת סיווגו הנכון של ההליך דנן המופנה כנגד פסק-דינו החלקי מיום 28.2.2021 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ר' כהן) בת"צ 13982-05-13 (ובהליכים קשורים נוספים): האם ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור.

...

לא נעלמה מעיניי הקביעה הנוספת שנכללה בפסק-הדין החלקי לפיה המערערות תשלמנה "הוצאות לתובעים הייצוגיים בסך של 105,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 140,000 ש"ח". אף שלעיתים ניתן לראות ברכיב מסוג זה כשלעצמו כמקנה זכות ערעור בהליכים של תובענות ייצוגיות (ראו למשל, רע"א 7333/17 גולן נ' ארומה הולדינגרס בע"מ (27.9.2017); ע"א 7874/17 קלאב הוטלס אינטרנשיונל בע"מ נ' דקל (8.11.2017); ע"א 4246/18 סי ג'יי קט בע"מ נ' סולמי-לביא, משרד עורכי דין, פיסקה 4 (21.10.2018)), איני סבור כי כך ראוי לקבוע בענייננו.

הטעם המרכזי לכך הוא שבענייננו הוסיף בית המשפט וקבע בשלהי פסק-הדין החלקי כי "גמול התובעים המייצגים ושכ"ט באי כוחם ייקבעו בפסק הדין הסופי". יוצא, אפוא, כי גם סוגיית הגמול ושכר הטרחה (על היבטיה השונים) לא הוכרעה עד תום במסגרת פסק-הדין החלקי.

בנסיבות אלה ובהיעדר התנגדות מפורשת מטעם המשיבים לבקשת המערערות בעניין זה, מורה אני על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור, וזאת בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטת כב' השופטת ברק-ארז מיום 23.6.2021 בתיק השופט.

][ בהחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 20.12.2020 נקבע כי "בהיאסף עמדות הצדדים, המתייחסות בין השאר לשאלה אם למבקשת עומדת זכות ערעור בקשר לטענות שהציגה בבקשת רשות העירעור דנן, התיק יועבר ללישכת הרשמים לשם סיווג ההליך – אם כבקשת רשות ערעור ואם כערעור בזכות". התיק הועבר איפוא לטיפולי לצורך הכרעה בשאלת סיווגו, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי סיווגו הנכון של ההליך הוא כערעור בזכות.

יוער בהקשר זה כי לעניין דרך ההשגה בפני ערכאת העירעור (ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור) לא כותרת ההחלטה היא הקובעת אלא מהותה.

...

][ בהחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 20.12.2020 נקבע כי "בהיאסף עמדות הצדדים, המתייחסות בין השאר לשאלה אם למבקשת עומדת זכות ערעור בקשר לטענות שהציגה בבקשת רשות הערעור דנן, התיק יועבר ללשכת הרשמים לשם סיווג ההליך – אם כבקשת רשות ערעור ואם כערעור בזכות". התיק הועבר אפוא לטיפולי לצורך הכרעה בשאלת סיווגו, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי סיווגו הנכון של ההליך הוא כערעור בזכות.

עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי וסבורני כי יש לראות בה משום החלטה אשר מכריעה באופן סופי בבקשה לפירוק שיתוף, ועל כן מדובר ב"פסק-דין", למצער ביחס למבקשת.

נוכח האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה הנכונה של המבקשת על ההחלטה היא באמצעות ערעור בזכות.

בנסיבות אלה ובהיעדר התנגדות מטעם הצדדים, מורה אני מכוח תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות.

החלטתי זו תצורף להודעת הערעור שתוגש כאמור, כנספח.

][ כיצד יש להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה מכוח סעיף 219(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) – באמצעות הגשת ערעור בזכות או שמא בקשת רשות ערעור? ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: חברת היי-ווד דבליו.פי.סי תעשיות (2013) בע"מ (להלן: החברה) הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור הסדר חוב בינה לבין נושיה שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (חדל"ת 44405-03-20).

שאלת סיווגו של ההליך, כערעור בזכות או ברשות, הועברה לטיפולי בהתאם להחלטתו של כבוד השופט ד' מינץ מיום 22.7.2020.

...

התוצאה היא כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות על כל המשתמע מכך.

המבקש ישלם את הפרש האגרה עד ליום 29.10.2020 ויגיש, עד למועד זה, דף פתיחה מתוקן לכתב הטענות הפותח כך שהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר היה צד להליך קמא, יתווסף כמשיב לערעור (וזאת בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

][ לפניי שאלת סיווגו של ההליך, כערעור בזכות או ערעור ברשות.

יצוין, כי המנהל המיוחד, כמו גם כונס הנכסים הרישמי, טענו כי ההחלטה טעונה רשות ערעור שכן אינה מהוה "צו בפשיטת רגל". אף אם יש ממש בטענה זו, הרי שבדיני פשיטת רגל, ככל שההחלטה אינה מהוה "צו בפשיטת רגל", יש לבחון את סיווגה בהתאם לדיני העירעור הרגילים, כלומר, כאשר מדובר בהחלטה המהוה "פסק דין" יהא העירעור בזכות, ואילו כאשר מדובר בהחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת", תהא ההשגה על דרך הגשת בקשת רשות ערעור (ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד ארז חבר (3.11.2008)).

...

לאחר שעיינתי בהחלטותיו של בית המשפט קמא ובטענות הצדדים, דעתי כדעת המבקש, היינו, כי למבקש זכות ערעור על ההחלטה, המהווה "פסק דין", למצער ביחס אליו.

בדומה, נפסק כי כאשר נדחית בקשה מטעם צד שלישי להצטרף להליך, הרי שהחלטה כאמור מהווה "פסק דין" מבחינתו של הצד השלישי, בהיותה מסיימת את המקטע הדיוני הנוגע אליו (ע"א 8481/14 אפרידר, החברה לפיתוח ישראל בע"מ נ' עו"ד אביב פריצקי (26.2.2016); ע"א 3937/19 חכם נ' מור נרדיה, מנהל מיוחד (29.6.2020)).

נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דרך ההשגה הנכונה על ההחלטה היא באמצעות ערעור בזכות.