סיווג הליך: בקשה למתן הוראות, רשות ערעור או ערעור בזכות

בהחלטתי מיום 9.7.2023 הוריתי לצדדים להתייחס לשאלת סיווג ההליך – אם כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות.

אופן ההשגה על החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי הוא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, וזאת לנוכח הוראתו המפורשת של סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי השגה על החלטה של בית משפט מחוזי בעירעור על החלטת רשם בית משפט מחוזי – ניתנת לערעור לפני בית משפט זה ברשות.

...

לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסווג את ההליך כבקשת רשות ערעור, כמפורט להלן.

משכך, הורה כבוד השופט גרוסקופף בהחלטתו מיום 26.4.2021 כי ההכרעה בשאלת סיווג ההליך – כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות – תועבר ללישכת הרשמים.

המבקש סבור כי ניתן להשיג על ההחלטה באמצעות בקשת רשות ערעור ואילו לשיטת הנאמן יש לסווג את ההליך כערעור בזכות.

בעניינינו, החלטתו של בית המשפט המחוזי הורתה כאמור על שינוי מהותי של תנאי ההפטר שניתנו למבקש במובן זה שנקבע כי עליו להוסיף לקופת הכנוס סכומי כסף לא מבוטלים.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי מדובר בהחלטה אשר נוגעת לגוף החיוב עצמו ועל כן יש לראות בה משום "פסק דין משלים" המקים אף הוא זכות ערעור (ראו: ע"א 4194/16 לוי נ' שפירא, פיסקה 5 (17.1.2017); עניין פלג, בפיסקה 10; והשוו: רע"א 5754/14 חודרה נ' בובליל (31.5.2015); ע"א 1269/16 מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ, פיסקה 5 (6.3.2016)).

כך או אחרת, המסקנה היא שהחלטה נתונה לערעור בזכות.

לא למותר לציין כי המסקנה אליה הגעתי מתיישבת אף עם הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אף שזה אינו חל על ההליך מושא ענייננו בשל מועד פתיחתו).

התוצאה היא כי סיווגו של הליך זה ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות.

על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, כמו גם על שתי החלטות נוספות שניתנו בימים 29.8.2002 ו-1.9.2022, הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה. במסגרת ערעורם טענו המבקשים כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות להורות על מתן צו הקפאת הליכים זמני, משלא קיימת כיום בחוק כל הוראה המקנה לשר המשפטים סמכות להחיל את הוראות חוק החברות על תאגיד שהתאגד כעמותה, והיעדר סמכות לבית המשפט עד להחלטה כאמור של שר המשפטים.

יומיים לאחר שהוגשה הבקשה מיום 20.9.2022 לבית המשפט המחוזי, הוגשה בקשה הזהה בטענותיה לבית משפט זה. ביום 28.9.2022 דחה השופט ע' גרוסקופף את הבקשה האמורה, תוך שציין כי: "בקשה לעיכוב ביצוע במסגרת העירעור האמור כבר נדחתה על ידי בית משפט זה בהחלטה שלא נס ליחה. זאת ועוד, טענות המבקשים ביחס להשלכות השינוי בבסיס הנורמאטיבי על פיו מבוצעת הפנייה לשר המשפטים נבחנות בשלב זה על ידי בית המשפט המחוזי, ואינני רואה מקום לדיון מקביל בסוגיה זו על ידי ערכאת העירעור, בטרם אמרה הערכאה הדיונית את דברה". בהחלטתו האמורה הוסיף וקבע השופט גרוסקופף כי התיק יועבר ללישכת הרשמות לצורך סיווג ההליך העקרי – אם כערעור בזכות (כפי שהוגש) או כבקשת רשות ערעור (שלא הוגשה).

יחד עם זאת, יוזכר כי השאלה האם מדובר בעירעור בזכות (כפי שהוגש) או כערעור הטעון רשות, עודנה עומדת להכרעת רשמת בית משפט זה, ודומה כי גם זו משוכה העומדת בפני המבקשים.

...

באותו היום נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה האמורה, והנאמן פנה לשר המשפטים לקבלת הצו האמור.

על רקע האמור לעיל עותרים המבקשים כי אורה שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.10.2022 מבוטלת; וכן כי אורה: "על קבלת הערעור ועל סגירת התיק קמא". דין הבקשה דנן להידחות.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 6731/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המבקש: יצחק פיליבה נ ג ד המשיבים: 1. מרים ביסטרי 2. משה ביסטרי 3. יהושע ביסטרי 4. ניסים ג'רסי עמדת המערער מיום 10.11.2022 בשאלת סיווג ההליך; עמדת המשיבים מיום 10.11.2022 בשאלת סיווג ההליך ][]החלטה

יצוין כי המערער הגיש שני הליכים ערעוריים זהים, האחד ערעור בזכות והשני ערעור ברשות, וזאת, כלשונו, "מתוך זהירות". הרקע להחלטות נושא ההליכים הערעוריים הוא מחלוקת משפטית בנוגע לזכויות במקרקעין שעליהם מבנה דו-קומתי ובו חנויות ודירות מגורים (להלן: הנכס או המקרקעין).

כאמור, ההליכים הערעוריים שהוגשו כעת מתייחסים לשלוש החלטות שניתנו בבקשות הצדדים למתן הוראות לשמאים ביחס לחוות הדעת (להלן: שלוש ההחלטות).

תמיכה למסקנה זו באה גם מסעיף 10 לבקשת המערער אשר בנספח 23 לבקשת רשות העירעור, שם נכתב כי: "...ביום 2.11.2015 הגיעו הצדדים להסכמות שמטרתן הייתה לסיים את ההליך שבכותרת ואת יתר המחלוקות שביניהם ביחס למקרקעין". בדומה, בפסק הדין בת"א 5438-10-18, שבו התבקש סעד הצהרתי לפיו הסכם הפשרה בטל או אין לאכפו, נכתב במפורש כי: "ביום 2.11.15, הגיעו הצדדים להסכמות במסגרת ההליך הקודם, אשר קיבלו תוקף של החלטה שהביאה לסיום ההיתדיינות בהליך הקודם" (פסקה 6 לפסק הדין; ההדגשה הוּספה).

...

מסקנה דומה מתבקשת גם אם ייקבע כי ההחלטה שנתנה תוקף להסכם הפשרה אינה פסק דין אלא החלטה בלבד.

משכך, אני מורה על מחיקת ע"א 6716/22 והמזכירות מתבקשת לסגור את התיק.

המערער ישלם למשיבים הוצאות בסך של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, ‏י"ד באדר התשפ"ג (‏7.3.2023).

לפניי סוגיית סיווגו של ההליך: אם כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות.

נוכח מסקנה זו אינני נידרשת להכריע בסוגיית סכום הפדיון, מפני שלא ברור שהמבקשים ביקשו סעדים בנושא זה ומשום שאם קיימת זכות ערעור על רכיבים מסוימים בהחלטה, ניתן לערער על כולה (רע"א 7965/21 פיינזילבר נ' ס.ע.מ.ר. נכסים ואחזקות בע"מ (13.12.2021)).

טענותיה שמורות לה, והיא תוכל להעלותן בכפוף להוראות הדיוניות שיינתנו בניהול ההליך העקרי.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש למבקשים זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא.

נוכח מסקנה זו אינני נדרשת להכריע בסוגיית סכום הפדיון, מפני שלא ברור שהמבקשים ביקשו סעדים בנושא זה ומשום שאם קיימת זכות ערעור על רכיבים מסוימים בהחלטה, ניתן לערער על כולה (רע"א 7965/21 פיינזילבר נ' ס.ע.מ.ר. נכסים ואחזקות בע"מ (13.12.2021)).