מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סחר בסמים מסוכנים מתוך חצר מגודרת

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הצוו ניתן עקב חשד לעבירות של סחר בסמים בנכס, שבחצרו, נתפסו האופנועים, המבוקשים להחזרה בבקשה זו. יש לציין כי הצוו הוצא כלפי אחיו של המבקש, מר יונס אלע****, המתגורר באותה הכתובת, אולם המבקש שבפניי הוא זה אשר טוען לבעלות על שני האופנועים אשר נתפסו בחיפוש.
ככל שההגדרה הרשמית לכתובת המדויקת ביותר שניתן להמציא, היא הכתובת שנדונה והיא רלוואנטית למיתחם מגודר ספציפי, הרי שקיימת סמכות למשטרת ישראל לבצע החיפוש בכל המיתחם הרלוואנטי לכתובת המופיעה בצו החיפוש.
לעניין זה ראו למשל ה"ת (שלום עפ') 17081-11-09 משה מלכה נ' מדינת ישראל (23.01.2010): "בשונה מצו המעצר אשר מוצא כנגד אדם ספיציפי וטעות בשם האדם אשר נגדו הוצא צו המעצר מהוה פגם מהותי בצו, טעות בשם הבעלים של המקום בו מתבקש החיפוש אינה מהוה פגם מהותי המביא לבטלות הצוו. החיפוש מופנה כנגד המקום ולא כנגד הבעלים, מתוך חשד כי במקום נוהלו משחקים אסורים. טעות בזהות האדם אשר שמו נרשם בצו כבעלים של המקום אינה מהוה פגם מהותי ואין בו כדי לאיין את חוקיות הצוו (ראו לעניין זה: ה"ת (עכו) 18744-12-08 מאיר אלגרבלי נ' משטרת תחנת מעונה (פורסם באתרים משפטיים, 19.03.09). אף בדו"ח החיפוש נרשם, כי "נשוא הצוו לא נכח במקום, הגיע מטעמו מלכה משה שנכח והיה עד וטען שהמקום שייך לו". סוגיה נוספת אליה היתייחס ב"כ המבקש נוגעת לכך כי צו החיפוש שניתן בתיק נוגע לחשד לעבירות של סחר בסמים מסוכנים, ואילו לאופנועים שנתפסו אין, ולא נטען כי יש, כל קשר לעבירות הקשורות בסמים מסוכנים.
...
שכן לשיטתו, הדיון אמור לעסוק בחוקיות צו החיפוש ועצם האופנועים שנתפסו, יחד עם זאת ומאחר שנציג רשות המיסים נכח בדיון וחיווה דעתו באשר לתפוסים אין מנוס אלא להביא את דבריו.
ויודגש אין בדברים אלו כדי לחוות דעה באשר להליך אותו מנהל המבקש אל מול רשות המיסים וכל זכויותיו שמורות לו בהקשר זה. סוף דבר הבקשה להחזרת התפוסים נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בסופו של דבר קבעתי, כי בהעדר הרשעות קודמות בעבירות סחר בסמים וחרף ההלכה המורה, כי במקרים דוגמאת המשיב הכלל הוא המעצר, אהיה נכונה לבחון חלופת מעצר אם תוצע חלופה ראויה המרוחקת באופן מספק מהעיר אשקלון ואם שירות המבחן ימליץ על כך ובשילוב תוכנית טיפולית מתאימה.
ההסתמכות על החצר הצמודה לצימר, אף שהיא מגדרת, מגבירה עוד יותר את גורמי הסיכון ואת החשש מפני חוסר היכולת למנוע עבירות סמים, בהנתן הקרבה הרבה לעיר אשקלון.
במכלול הנסיבות ולאחר שכאמור לא שוכנעתי כי מתקיימות במקרה זה הוראות החוק המאפשרות מעצר באיזוק אלקטרוני אף לא שוכנעתי כי יש בחלופה המוצעת כדי לתת מענה למסוכנות המשיב בתחום הסמים ובכלל, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.
1 מתוך 5
...
ביום 19.4.17 ניתנה החלטתי המפורטת בטענות המשיב לתשתית הראייתית הלכאורית בעניינו ולבקשתו לשחרר בתנאים.
לאחר שבחנתי, ושבתי ובחנתי את פרטי המקרה, טיעוני הצדדים ותסקירי שירות המבחן אני סבורה וניסיתי להניח לזכות המשיב כל שניתן שניתן, איני יכולה לקבוע כי שוכנעתי שמתקיימות במקרה זה הוראות סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, ולפיו "בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין, ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני". לא בכדי, הכליל המחוקק את העבירות בהן מואשם המשיב ברשימת החריגים.
על כל אלה אוסיף כי לא נחה דעתי גם מהסידור המוצע במקום הפיקוח עצמו הכולל חלל קטנטן שלא נועד למגורים לטווח ארוך ושכולל חלל אחד, המיועד גם להכנת מזון, בו אמורים להתגורר שני גברים לפחות לאורך זמן.
במכלול הנסיבות ולאחר שכאמור לא שוכנעתי כי מתקיימות במקרה זה הוראות החוק המאפשרות מעצר באיזוק אלקטרוני אף לא שוכנעתי כי יש בחלופה המוצעת כדי לתת מענה למסוכנות המשיב בתחום הסמים ובכלל, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ששה מתוך שבעת האישומים (אישומים מס' 2-7) עוסקים במקום שהופעל לצורך ביצוע מכירת סמים מסוכנים שמכונה בכתב האישום "הכספומט". דרך השמוש במקום זה הייתה לפי המתואר בכתב האישום באופן הבא: בקיר הגובל בין שטח של מחסן או חדר בתוך הבית המצוי בראס אל עמוד – ניפתח חור בגודל של כ- 10 ס"מ. הקונה שמגיע למקום, ניכנס בפתח גדר פח, ירד במדריגות עץ ישנות ואז הגיע לקיר שבתחתיתו החור.
העבירה המיוחסת לאברהים היא החזקת חצרים ולמחמד סחר בסם מסוכן.
ההלכה לעניין מעצרם של מי שעוסקים בסחר בסמים הוא ברורה וידועה: "הכלל הנוהג בעבירות של סחר בסמים הוא כי כלל חלופת מעצר אינה מספקת להפגת המסוכנות הנשקפת ממי שנאשם בעבירה זו. בבסיס תפיסה זו מצויה פגיעתם הרעה של הסמים בחברה, בבחינת חולי המאכל את יסודותיה, העובדה שמאבק יעיל בסמים מחייב את גדיעת שרשרת הפצת הסם ובעיקר העובדה שהסחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר וגם כאשר חופש התנועה שלו הוגבל... שיחרור לחלופת מעצר ייתכן איפוא במקרים אלה רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן." (בש"פ 8800/10 עלי אלטלאקה נ' מדינת ישראל, (14.12.10).
...
ראיות לכאורה טענתם המרכזית של שני העוררים היא כלפי קביעת בית משפט קמא לעניין הראיות לכאורה והם מצביעים, כפי שאפרט להלן, על קשיים בחומר הראיות המחייבים מסקנה כי זה אין מתקיימת הדרישה לקיום ראיות לכאורה ולמצער הראיות הקיימות אינן בעוצמה מספקת גם אם 'טכנית' ניתן לומר שהם מקיימות את הנדרש.
על רקע האמור לעיל לעניין עוצמת הראיות השונה בכל הנוגע לאישומים השונים ולכל אחד מהעוררים נבחן את הקווים המנחים לשחרור לחלופת מעצר.
בכך שונה מצב הדברים בענייננו מזה שנדון בבש"פ 2587/13 יוני שבתייב נ' מדינת ישראל (21.4.2013) בו הונחה תשתית לקבוע כי "השיהוי במעצר העורר היה בגדר נטילת סיכון מחושב, הכרח בל יגונה ואין בכך כדי להקהות מהמסקנה שלפיה העורר מסוכן לציבור". אשר לאברהים – מיוחסת לו עבירה של החזקת חצרים בששה אישומים שמתוכם רק בחלק עוצמת הראיות היא במידה הדרושה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

ארבעה מהם אישומים של סחר בסמים כאשר בכל אישום מספר חוזר ונשנה של עיסקאות בסם מסוכן מסוג קוקאין שנמכרו על ידי המשיב לאחרים.
בש"פ 6724/20 לאון חנוכייב נ' מ"י. לפיכך, בעבירות אלה, על המשיב להראות כי עניינו נופל לגדר אותם מקרים יוצאי דופן המצדיקים שיחרור נאשם בעבירות סמים לחלופת מעצר)בש"פ 1567/12 כהן נ' מ"י , [פורסם בנבו 7.3.2012]; וכן, בש"פ 8585/15 בן לולו נ' מ"י [פורסם בנבו 23.12.2015].
ראו בש"פ 4457/18 פאתחי אל סייד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] – שעניינו גידול סמים בחצר הסמוכה לבית המגורים, נפסק: "פעמים רבות מדובר בנאשמים צעירים שזוהי להם המעורבות הראשונה בפלילים. בזהירות המתבקשת, עדים אנו לתופעה כי העידר עבר פלילי הנו מאפיין שיגרתי של רבים מאלו העוברים עבירות מסוג זה. על כן, בנסיבות האמורות, לא קיימת הצדקה לחרוג מהכלל המורה על מעצר מאחורי סורג ובריח".   (כמו כן ראו: עמ"ת 51045-05-22 מ"י אלקריני , החלטה מיום 25/5/22.
ואולם, בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (להלן: "הילכת סוויסה") נקבע כי יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים מתוך שלושה על מנת לאפשר חריג קרי, אפשרות שליחת המשיב לטפול בשלב הדיון בבקשת המעצר ואלה התנאים: כאשר הנאשם החל בהליך טפולי עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר; ב. כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הטיפול הוא גבוה; ג. כאשר יש בהליך הטיפולי כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם.
...
כמו כן, מפנה עמ"ת 49953-12-21 ולבש"פ 158/22 אמסלם, החלטה מיום 10/1/22 אשר דוחה את הערר על העמ"ת הנ"ל;) לפיכך, לא שוכנעתי כי עניינו של משיב זה נמנה על החריגים.
מן המקובץ הגעתי לכלל מסקנה כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנובעת מן המשיב.
סוף דבר, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשל עבירות של סחר בסמים מסוכנים ושל החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
הסחר בסמים התבצע, על-פי כתב האישום, מתוך חצר מגודרת שבתוכה מתגורר העורר ומתגוררים אחרים.
...
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצר העורר ומקצת מן הנאשמים האחרים.
הערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו