סחר בסם מסוכן מסוג MDMA וקוקאין

נוכח כל האמור, אני קובע שמיתחם העונש ההולם בגין עבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין או מסוג MDMA, במשקל של כ-10 גרם, נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר.

...

לא מצאתי להיעתר לבקשות אלו משני טעמים.

סוף דבר אשר על כן, בשים לב לנימוקים עליהם עמדתי לעיל, כמו גם לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשיה, ופרק המן בו היה נתון במעצר באיזוק אלקטרוני, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 26 חודשים, בניכוי הימים בהם ישב במעצר בין תאריכים 10.10.2018-14.11.2018.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 37א(א2) לפקודה, אני קובע שהפסילה תיכנס לתוקף ביום גמר ריצוי עונש המאסר.

נגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום המייחס לו סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין ומסוג -MDMA, עבירה על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

...

לאחר בחינת הראיות שהוגשו לערכאות הקודמות, ושמיעת באי כוח הצדדים בפניי, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר המבססות תשתית ראייתית לכאורית לכתב האישום.

הערר נדחה.

אני מורה כי העורר יישאר במעצר עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

כתב האישום מייחס לעורר קשירת קשר לסחור בסמים מסוכנים (מסוג LSD, חשיש, קוקאין ו- MDMA), במספר הזדמנויות, אל מול "קונה" שהיה סוכן משטרתי (להלן - הסוכן).

...

בערר שבפני טוען העורר כי על אף שבית המשפט הורה למשיבה לערוך רשימה של החומר המבוקש, תוך שפירט כיצד על המשיבה לערוך רשימה זו, הרי שהרשימה שהגישה המשיבה בסופו של דבר אינה עונה על הנחיות בית המשפט.

עיינתי ברשימה שהוגשה לבית המשפט, ואני סבורה כי לפחות לגבי חלק מהפריטים ברשימה, יש ממש בטענת הסנגור כי היה על המשיבה לציין ברשימה פרטים נוספים באשר לתוכן המסמכים.

סיכומם של דברים, דין הערר להידחות, למעט ביחס לסעיף 4 של הטבלה שבכתב יד בפרק 7 ולמעט המסמכים המצויים בפרק 9 לתיק המנהלה (בהם קיבלתי ככלל את גישת בית המשפט, תוך שראיתי להתייחס באופן פרטני למסמכים), להוציא אותם מסמכים בפרק 9 שנקבע על ידי כי אינם מהווים "חומר חקירה" כמפורט בסעיף 8 (ה) להחלטתי.

יודגש, כי החלטתי מתייחסת אך ורק למסמכים הכלולים בתיק המנהלה של הסוכן ואין היא משליכה על סוגיית החיסיון.

ערעור המדינה שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה והוחלט שלא להתערב בפסק-דינו של בית-משפט השלום, בהיתחשב בהליך השיקומי שעבר הנאשם ומששוכנע בית-המשפט המחוזי כי הרשעת הנאשם תסכל את אפשרותו לחזור לעבודתו בנמל חיפה; כך גם בת"פ (מחוזי ת"א) 63255-11-16 מדינת ישראל נ' איילת טורג'מן [פורסם בנבו] (07.02.2018), הנאשמת הורשעה בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים, וסחר בסמים מסוכנים מסוג אקסטזי, קוקאין, MDMA וקנאבוס, ובהחזקת סמים מסוגים דומים ואחרים במשקלים לא מבוטלים.

...

הנה כי כן, עסקינן בנאשם, שהינו אזרח יצרני המשולב בשוק העבודה והתעסוקה כמתקין מערכות מדיה כשלהערכת מעסיקו הלה הינו אמין, ישר, אחראי ומסודר ובעל תודעת שירות גבוהה (נ/1), וכי מאז שביצע את העבירה שבגינה הוא נותן את הדין כעת, היטיב את דרכיו ונמנע מלשוב ולבצע עבירות נוספות תוך שבדיקת השתן שמסר נמצאה נקייה משרידי סם. יוצא אפוא, כי עסקינן בנאשם שעבר שינוי משמעותי בחייו, מאדם המוצא פתרונות למצוקותיו השונות בסמים – לאדם שאינו משתמש עוד בסמים, אדם שומר חוק המנהל את חייו באורח יצרני ומועיל.

עם זאת, בנסיבות המקרה המונח לפניי, ובהתחשב בעובדה כי עסקינן בנאשם צעיר, בעל עבר פלילי שאיננו מכביד, אשר לוקח אחריות על ביצוע העבירה, ולאור התסקיר החיובי אשר הוגש בעניינו והיותו נקי מסמים במשך תקופה ממושכת באופן יחסי– אני סבורה כי יש מקום בזו הפעם לתת לנאשם הזדמנות אמתית לחזור למוטב ולערוך שינוי בחייו לעבר שיקומו, וליתן לו כוח נוסף להמשיך בדרכו הנורמטיבית.

בשקלולם של כל אלה, יש כדי להביא את בית המשפט למסקנה, לפיה יש לחרוג לקולה ממתחם העונש שנקבע על ידי בעניינו משיקולי שיקום.

לאור כל האמור לעיל, הריני גוזרת עליו את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 270 שעות.

בכתב האישום שהוגש נגד המבקש, יוחסו לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19(א) לפקודה; וניסיון סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19(א) לפקודה, וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בכתב האישום תואר, בין היתר, כי ביום 12.06.2023, נעצר המבקש על-ידי שוטרים, בעודו משמש כבלדר סמים, כאשר ברכבו שקית שבה מצויים סמים מסוכנים מסוג MDMA, קוקאין, מתקאתינון ומתאמפטמין, וכן כסף מזומן.

...

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

יוצא אפוא, כי אין ללמוד מהסעיף הנ"ל מגבלה נוספת על סמכותו (הטבועה) של בית המשפט להשהות את החלטתו בדבר תנאי שחרור של נאשם אשר אינו נתון במעצר, לצורך הגשת ערר.

הבקשה נדחית אפוא.