סחר בנשק סעיף 144 ב2 וסעיף 29 לחוק העונשין

רקע בהכרעת דין מיום 17.4.2023 הורשע הנאשם בעבירה של סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), וזאת על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, לאחר שחזר בו מכפירתו, במסגרת הסדר טיעון.

...

המערער סיכם עם יתר המעורבים את מקום, מועד ודרך העברת האקדח במסגרת העסקה, אך בסופו של דבר המשטרה עצרה את רוכשי האקדח מיד לאחר העברתו לידיהם.

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין עונש של מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 62 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד ענישה נלוות.

אני מורה על חילוט או השמדת הנשק ואביזריו בהתאם להחלטת הרשם.

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן בבצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19 לפקודת הסמים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); שלוש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים; עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של הספקת סם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19 לפקודת הסמים בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של הספקת סם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19 לפקודת הסמים; שתי עבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; שתי עבירות של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין.

...

בסופו של דבר הסוכן סירב לרכוש את אמצעי הלחימה במחיר זה. בהמשך היום הנאשם והסוכן שוחחו לגבי העסקה והסוכן ביקש מהנאשם לדבר עם האחר על מנת שיוריד במחיר.

בכל הנוגע להשפעת העונש על משפחתו של הנאשם יצוין שלאור חומרת העבירות שביצע הנאשם אין מנוס מהטלת ענישה שתוביל לפגיעה במשפחתו כך או אחרת.

אני מורה על חילוט 7,900 ₪ לטובת קרן חילוט סמים, וזאת בעבור רכב המאזדה שנתפס ונמכר היות ושימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה.

בקשת המדינה (מח"ש) להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בגין מעורבות בבצוע עבירות של סחר בתחמושת שנגנבה ממשטרת ישראל רקע כנגד המשיב, ושניים אחרים הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב2) וסעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1997; ריבוי עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק וריבוי עבירות של החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) לחוק וקשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק, לצד בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

...

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים והנתונים שהוצגו בפניי מצאתי לקבוע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב משמעותית אך ניתנה יהיה לאיינה במידה הנדרשת באמצעות חלופת מעצר הדוקה הכוללת מעצר בתנאי איזוק, ופיקוח המפקחים המוצעים.

גם אם אצא מנקודת מוצא מחמירה שהמסוכנות הנשקפת מהמשיב משמעותית וגבוהה, אני סבורה שבהינתן נסיבותיו, נסיבות מעשיו וחלקו בפרשה בצירוף איכות הפיקוח האנושי ותוספת תנאי איזוק כדי להשיג כנדרש את מטרות המעצר.

אשר על כן, אני מורה על העברת המשיב למעצר בתנאי איזוק בתנאים הבאים: המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא באיזוק בביתו ובפיקוח רציף ולסירוגין של הוריו ודודותיו.

רקע הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

...

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי בשים לחלקו של כל אחד מהנאשמים בביצוע העבירה, יש לקבוע מתחם עונש הולם זהה לשניהם, הנע בין עונש של מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 62 חודשי מאסר בפועל, זאת בצד רכיבי ענישה נלווים.

אשר על כן, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים כדלהלן: נאשם 1 42 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על חילוט מכשירי הטלפון הניידים השייכים לנאשמים אשר שימשו לביצוע העבירות וכן מורה על חילוט או השמדת הנשק בהתאם להחלטת הרשם.

כתב האישום המתוקן מייחס למשיב ולנאשם נוסף (להלן: הנאשם 1) שני אישומים של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שני אישומים של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; ואישום אחד בניסיון להשמדת ראיה לפיה סעיף 242 בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין.

...

לאחר עיון בבקשה, ושמיעת טענות הצדדים בדיון בפניי שנערך ביום 19.12.2023, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה.

במסגרת בחינה זו יכול בית המשפט לקבוע כי חלוף הזמן מצדיק להורות על קיום דיון מחודש בבית המשפט קמא ועל קבלת תסקיר משירות המבחן (ראו, למשל: בש"פ 8133/23 מדינת ישראל נ' פלוני (20.11.2023)); אך יכול הוא גם לקבוע כי בנסיבות שלפניו המסוכנות הנשקפת מהנאשם היא כה גבוהה – עד שאין הוא נזקק לתסקיר שירות מבחן על מנת להחליט להיעתר לבקשה להארכת מעצרו (בש"פ 34/15 מדינת ישראל נ' חייא (22.1.2015); בש"פ 27/15 יונס נ' מדינת ישראל (15.1.2015); בש"פ 6767/22 ערב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (3.11.2022)).

משכך, הבקשה מתקבלת.