היא טענה שהנאשם פירק את משפחתה, כי נדרשה לעבוד במספר עבודות בשל החובות הכספיים וכי אינה מצליחה לפרוע אותם וחייה קורסים.
"מטבע הדברים, חוששים קורבנותיהם של מעשי סחיטה לחשוף את שאירע להם בפני רשויות החוק מחמת האיומים שהופנו אליהם. לפיכך, משנתגלו עבירות אלו, על רמת הענישה לכלול מסר שיהיה בו להרתיע הן את העבריין והן את הציבור בכללותו. עליה לשקף את מורת הרוח מעצם ביצועה של העבירה והפגיעה באנטרס המוגן הגלום בה, וכן לעודד קורבנות נוספים לדיווח על אשר עוללו להם" (ע"פ 11541/05 פלוני נ' מדינת ישראל (21.08.2006)).
...
בכלל זה יצוין שהנאשם הורשע בעבירות לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, העוסק במקרים בהם הסחיטה צלחה והעונש המרבי הנלווה לו גבוה מן העונש בגין העבירה שברישא לסעיף זה.
במכלול השיקולים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשים מושא האישום הראשון כולל מאסר לתקופה שבין 20-40 חודשים, לצד מאסר מותנה שנועד להתמודד עם החשש להישנות מקרים דומים, קנס שיבטא את המניע הכלכלי למעשים ואת הרווח הניכר מגניבת רכב ששוויו מאות אלפי שקלים, ופיצוי.
אני סבור שגם בעניינו של הנאשם יש לאמץ מתחם זה.
קביעת העונש
בהתאם לסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, מצאתי לגזור עונש כולל לכל העבירות, שביצע הנאשם.
לא הוצגו בפניי נתונים מדויקים בדבר תקופות המעצר בהליך זה. על כן, אני קובע כי מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בגין הליך זה, לפי רישומי שב"ס.
שנת מאסר, אותה ירצה הנאשם אם ישוב ויעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר על אחד מסעיפי העבירות, בביצוען הורשע בהליך זה. זאת, למעט עבירות של ניסיון לשידול לידיעות כוזבות בעבירת פשע ושל הפרת הוראה חוקית.
