סחיטה באיומים לפי סעיפים 428 ו-31 לחוק העונשין

המערער בעפ"ג 6341-07-12, יליד 1976, הורשע לפי הודאתו בהסדר טיעון בשש עבירות של סיוע לסחיטה באיומים, לפי סעיפים 428 רישא ו- 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שש עבירות של קשר לפשע, לפי סעיף 499 (א)(1), לחוק העונשין; ושש עבירות של מתן סעד למסתנן, לפי סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954.

...

בדקנו את תיק בית משפט השלום ומצאנו כי המערער עצמו לא גרם להימשכות ההליכים.

כאמור, סברנו כי יש להחמיר בעונשו של המערער, אולם נוכח תקופת מעצר הבית הכה ארוכה ותנאיה הקשים, שאינם שונים מתא מעצר ואולי אף גרועים מהם, ולמרות שמעשי המערער ראויים ברגיל לעונש מאסר ארוך יותר, לא מצאנו לנכון להתערב בגזר דינו של בית משפט השלום.

לפיכך, אנו דוחים את שני הערעורים.

על-פי הכרעת הדין מיום 1.5.2023, הנאשם, יליד 1995 (כבן 28) הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת סיוע לסחיטה באיומים, לפי סעיפים 428 סיפה ו-31 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ובעבירת סיוע לניסיון סחיטה באיומים לפי סעיפים 428 סיפה, 25 ו-31 בחוק העונשין.

...

הערעור נדחה.

בעתירה נטען כי אילו ביצע העורר בישראל את המעשים המיוחסים לו בארה"ב, ניתן היה להעמידו לדין בישראל בגין עבירה במסגרת ארגון פשיעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003; קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיפים 428 ו-31 לחוק העונשין; עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; עבירה של סיוע להלבנת הון, לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); ועבירה של סיוע לפעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

...

לאור זאת, אין מנוס מפני הקביעה לפיה עניינו של העורר, אשר קיימת תשתית ראייתית לכך שהיה שותף לפעילות עבריינית חובקת עולם כחלק מפעילותו בארגון פשיעה, מקים כנגדו עילת מעצר בשל החשש הכבד להימלטותו מן הדין.

אף התסקירים שהוגשו בעניינו לא הגיעו לכלל מסקנה לפיה ניתן לאיין חשש זה באמצעות מעצר.

סוף דבר, הערר נדחה.

]השופט י' דנציגר: ערעורים על גזר דין של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי) בת"פ 18264-10-13 מיום 2.4.2014 בו נגזרו על המערער בע"פ 2580/14 (להלן: אבו ליל), בשל הרשעתו על פי הודאתו בשתי עבירות של סיוע לסחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין) וקשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בנכוי ימי המעצר; תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעברות בהן הורשע וכן קנס בסך 10,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו שישולם בתוך 6 חודשים מיום השיחרור מהמאסר.

...

לפיכך, סבורני כי עקרון אחידות הענישה, אשר חולש על כלל מרכיביה של הענישה, חל גם על ההחלטה האם לצבור או לחפוף עונשים המתאימים לאירועים שונים.

על כן, סבורני כי אין מקום להורות על חפיפה "עמוקה" בין העונשים המתאימים לשתי העבירות שבביצוען הורשע אבו ליל, ודי בחפיפה מסוימת אשר תוביל להקלה בת מספר חודשים בעונשו.

סוף דבר – אציע לחברי לדחות את ערעורו של שאני ולקבל את ערעורו של אבו ליל באופן בו עונש המאסר בפועל אשר הושת עליו יופחת בשישה חודשים ויועמד על 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

הוסכם כי ככל שיוגש תסקיר חיובי, כתב האישום יתוקן פעם נוספת כך שעבירת הסחיטה באיומים תומר בעבירת סיוע לסחיטה באיומים לפי סעיפים 428 ו-31 לחוק העונשין.

...

יוצא אפוא, כי אילו היה נגזר דינו של המערער סמוך להודאתו, רישום הרשעתו היה מתיישן בעוד כשנה בלבד.

כפי שהדגשתי בעניין פלוני: "חרף החשיבות שבשיקום קטינים העומדים לדין, שעשויה לעיתים לגרור התמשכות הליכים בשל הגשות תסקירי שירות המבחן ובקשות דחייה חוזרות ונשנות לצורך כך, נכון יהא תמיד לסיים את ההליכים בעניינם של קטינים בהקדם ככל שניתן [...] כאשר חומרת המעשים המיוחסת לנאשם הקטין מקשה, כשלעצמה, על הימנעות מהרשעתו בעבירות שביצע – ספק אם יש מקום להיעתר לבקשותיו החוזרות ונשנות של שירות המבחן לדחיית מועד הדיון בטיעונים לעונש במטרה לבחון אם לנקוט דרכי טיפול בתור חלופה להרשעה. במקרים אלו מוטב להביא לסיומו המהיר של ההליך וליישום ההמלצות הטיפוליות בעניינו של הנאשם הקטין כחלק מעונשו" (עניין פלוני, פסקה 20).

סוף דבר, לו דעתי הייתה נשמעת, היינו מורים על דחיית הערעור ומותירים על כנה את הרשעת המערער בעבירות בהן הורשע.