סחיטה באיומים כעבירה פלילית

ת.פ 57941-02-17 מדינת ישראל נ' חזות (6.6.2018) – הנאשם בעל עבר פלילי בעבירות סחיטה באיומים, החזקת שטרות מזויפים, הורשע על פי הודאתו בניסיון לקבלת דבר במירמה ושימוש במסמך מזויף.

...

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

טרם אפרט את הנסיבות שהובאו בחשבון, מצאתי לציין כי עובר לטיעון לעונש עלתה שאלה האם להידרש לתסקיר מטעם שירות מבחן ובסופו של דבר ההגנה מצאה שאין בכך הכרח.

תוצאה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת הממונה מיום 28.2.2022.

תחילה נציין סחיטה באיומים מהוה עבירה פלילית לפי חוק העונשין.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (28.10.2012) ועד לתשלום בפועל.

התביעות לתשלום פיצוי בגין הפרת הוראות חוק חיילים משוחררים ובגין סחיטה באיומים – נדחות.

מכל מקום, סחיטה באיומים מהוה עבירה פלילית לפי חוק העונשין.

...

הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 30,000 ₪.

התביעה שכנגד בסע"ש 29742-03-15 מתקבלת באופן חלקי.

התובע ישלם לנתבע פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך 15,000 ₪.

בכתב התביעה כאמור עתרה המשיבה לפיצויים בגין סחיטה באיומים בשל טענותיה כי נכפה עליה לחתום על בקשה לוולת"ם ובית הדין קמא דחה את התביעה בעיניין זה בקבעו כי אין מקום לפסוק פיצוי בגין עבירה פלילית במסגרת הליך אזרחי וממלא לא נפל פסול בבקשה לוולת"ם שהגישה המערערת.

...

התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.

] לאחר יישום העקרונות דלעיל בענייננו, אני סבור איפוא, כי סעיפים 18(א) וסעיפים 19-52 לערעור שכנגד אינם עוסקים "באותו עניין" בו עוסק הערעור הראשי.

סוף דבר נוכח האמור, הבקשה למחיקת סעיפים מהערעור שכנגד מתקבלת כך שסעיפים 18(א) ו-19-52 יימחקו מהודעת הערעור שכנגד.

הווה אומר: המחוקק ביקש לקבוע כי "סחיטה באיומים" ו"מעשים מגונים" יישארו – כפי שהיו מימים ימימה – עבירות לפי חוק העונשין בלבד (ראו: קמיר, משפט, חברה ותרבות, בעמ' 315-303), בעוד שהעבירות החדשות של "הטרדה מינית" נזקקו להסדר סטאטוטורי מיוחד שלא היה קיים לפני כן (ראו: קמיר, החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית, בעמ' 43; קמיר, משפט, חברה ותרבות, בעמ' 315; וכן הנחיית פרקליט המדינה מעשים מגונים, מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, או מעשי עבירה מתאימים אחרים – קוי התיחום שבין אכיפה פלילית לאכיפה משמעתית הנחייה מספר 2.39 (2.7.2020)).

...

סבורני כי בית משפט קמא נקלע לכלל טעות; ואסביר.

מסקנה ברורה זו נתמכת בדברי ההסבר להצעת החוק למניעת הטרדה מינית (ה"ח תשנ"ז 2641, 484).

סוף דבר מהטעמים שלעיל אציע לחבריי כי נדחה את הערעור שהניח לפתחנו המערער ונקבל את ערעור המדינה – כך שנבטל את הרשעת המערער בעבירה של הטרדה מינית ונרשיעהו – חלף זאת – בעבירה של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים ושלא בהסכמתה החופשית, כהגדרתה בסעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין.