סודיות מסמך שהוכן לצורך משפט

אין מדובר במסמך שהוכן לצרכי משפט, אין מדובר בסוד מסחרי.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) דומני, כי לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009, כלל לא ניתן להגיש בר"ע על ההחלטה שהאריכה מועד להגשת חוות דעת בעניין תמלילים שהוגשו על ידי המשיבה, וניתן היה לדחות את הבר"ע בעניין הארכת המועד על הסף כבר מטעם זה. ב) למותר לציין, כי גם טענות בנוגע למשוא פנים של שופט, אין מקומן במסגרת בר"ע על החלטת ביניים.

בתיק קמא נקבע עוד ביום 22/9/19 כי בית משפט קמא יידרש לנושא גילוי המסמך לאחר שיכריע בעניין התמלילים, כך שעניין זה בהחלטה נשוא הבר"ע לא הגיע "יש מאין". לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

עוד ראוי להפנות שהנתבעת בעניינינו פעלה על פי המומלץ במאמריו של כב' השופט יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי (תשס"ח), 247 (להלן: "המאמר"), בו מחדד כב' השופט עמית ומפנה לכך שהילכת סוויסה איננה מבוססת על טענת החיסיון, אלא עוסקת בשאלה של מועד העיון, וסמכות בית המשפט לדחותו.

אם, בסופו של יום, בנסיבות ענייננו, לא יתבקש מטעם הנתבעת "שימוש ראייתי", כאמור, אני מוצא כי התובע יהיה זכאי לכך שבית המשפט יעיין "במעמד צד אחד" במסמכים, על מנת לבחון האם כטענת התובע, בנגוד למוצהר מטעם הנתבעת ברשימת גילוי המסמכים מטעמה, דו"חות החקירות ותוצרי החקירות בעניינינו אינם עומדים במבחן "המטרה הדומינאנטית", ומכאן - אין מקום שייהנו מחיסיון מסמכים שהוכנו לצורך המשפט.

...

סוף דבר בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי את הדברים, כאמור, אינני רואה כי קיימת בענייננו עילה להורות לנתבעת - בשלב זה - על מתן עיון לתובע במסמכים שביקש בבקשה, היינו: "מסמכי תביעה", עותק מדו"חות חקירה "שנערכו למרשי", תמלילי שיחות, והעתק הקלטות של השיחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה במתכונתה זו – נדחית.

עם זאת, אני מורה לנתבעת להודיע לבית המשפט, בכל מקרה, באופן מפורט - איזה "שימוש ראייתי" היא מבקשת לעשות ובאיזה מהמסמכים המבוקשים לעיון מטעם התובע, וזאת – לא יאוחר ממועד הגשת הראיות מטעמה בנדון.

על מנת לאזן בין עקרון גילוי המסמכים לבין חריגיו, הפסיקה הטעימה כי תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה הדומיננטית שעמדה בעת הכנת המסמך הייתה הכנתו לצורך משפט צפוי בהסתברות ממשית או למען הליך משפטי תלוי ועומד (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2) 516, 523-522 (1995); רע"א 5806/06 עזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, בפיסקה 10 (נבו 13.6.2007); רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, בפיסקה 9 (נבו 28.7.2019)).

עוד נזכיר כי הנאמנים כפופים לחובת סודיות סטאטוטורית, לפיה בעל התפקיד לא יגלה מידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו (סעיף 52 לחוק חידלות פרעון).

...

סיכומו של דבר, פרסומו של דו"ח חקירה, שנועד להוות מסד עובדתי בטרם קבלת החלטה בדבר הגשת תביעות, עלול לפגוע קשות בפועלם של בעלי תפקיד, ויגרום ל"אפקט מצנן" בכל הנוגע להגשת דו"חות מסוג זה בעתיד בתיקים אחרים.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. שימוש בעיקרון "העיפרון הכחול" על מנת להפריד בין חלקיו השונים של הדו"ח אינו ניתן ליישום בנסיבות המקרה דנן, היות ומדובר בדו"ח המשתרע על פני לא פחות מ- 49 עמודים.

סיכומו של דבר – מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה להתרת פרסומו של דו"ח החקירה נדחית.

וכזו גם מצאנו בדבריו ש כב' הש' י. עמית בעיניין רעא 6171/17 - פלוני נ' קופת חולים מאוחדת,(2017) - "חיסיון עורך דין-לקוח נתפס כחיסיון מוחלט שלבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים ... עם זאת, הובעה בעבר דיעה התומכת בהפיכת חיסיון עורך דין-לקוח לחיסיון ש'אינו מוחלט' ... או לחסיון יחסי בהליכים אזרחיים ..." לצדו של חסיון עורך דין לקוח עומד חסיון נוסף – יציר הפסיקה – שעניינו במסמכים שהוכנו לצורך משפט או לצרכי יצוגו של לקוח בהליך משפטי, שגם אז עסקינן בחסיון חמור העומד בפני עצמו ויותר מכל הוא חסיון "חפצי" ולא חסיון "אישי" בלבד (ע"א 407/73 - יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בעמ, (1974)), וכפי שהבהיר המלומד י. קדמי, בספרו הנזכר בעמ' 1077 - "מקום שמדובר ב"מסמכים משפטיים" הבאים בגדר החסיון משום שנולדו לצורך היתדיינות משפטית קיימת או צפויה (בין שהוכנו על ידי בעל דין או על ידי עורכי הדין ובין שהוכנו על ידי גורם שלישי לבקשתם, ואפילו טרם הוחלפו בין עורך הדין ולקוחו כאמור בסע' 48 לפקודת הראיות (נ"ח) - יהיו מסמכים אלו חיסויים כשלעצמם.

בהפ (תל אביב) 41063-01-13 - דוד עמיקם נ' ירון כהן,(2013) פירט בית המשפט את המיתווה בו ילך בית המשפט לצורך בחינת טענת חסיון - "הדיון בטענת חיסיון נחלק לשלושה שלבים מרכזיים: בשלב הראשון על מבקש הגילוי להוכיח כי המסמך המבוקש הנו רלבאנטי לזירת המחלוקת. באם נמצא כי המסמך רלבאנטי כאמור, נקודת המוצא היא כי יש להורות על גילויו אלא אם יצביע הצד השני על קיומו של חיסיון או אינטרס הראוי לגבור. השלב השני מיתמקד, איפוא, בשאלת קיומו של חיסיון או ערך מרכזי נוגד אחר. אם הוכח שאמנם קיים חיסיון או ערך כאמור - יש לבחון האם החיסיון הנו יחסי או מוחלט. אם החיסיון מוחלט, תם המסע. אם החיסיון הוא יחסי, וככל שנימצא כי קיים ערך נוגד בנסיבות העניין, יידרש בית המשפט במסגרת השלב השלישי להכריע בשאלה האם יש להעדיף את הסתרת המסמך על פני גילויו (ראו רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 15 (ניתן ביום 6.3.13); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 266-267 (2008)" (הדגשה שלי - צ.ו)

...

עדויות שנוספו אחר מתן החלטתי מיום 17.2.22 ונשמעו במסגרת שמיעת הראיות בתיק, לא היה בהן לסתור באופן ברור את עדותו של פר' פולק.

וכזו גם מצאנו בדבריו ש כב' הש' י. עמית בעניין רעא 6171/17 - פלוני נ' קופת חולים מאוחדת,(2017) - "חיסיון עורך דין-לקוח נתפס כחיסיון מוחלט שלבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים ... עם זאת, הובעה בעבר דעה התומכת בהפיכת חיסיון עורך דין-לקוח לחיסיון ש'אינו מוחלט' ... או לחסיון יחסי בהליכים אזרחיים ..." לצידו של חסיון עורך דין לקוח עומד חסיון נוסף – יציר הפסיקה – שעניינו במסמכים שהוכנו לצורך משפט או לצרכי יצוגו של לקוח בהליך משפטי, שגם אז עסקינן בחסיון חמור העומד בפני עצמו ויותר מכל הוא חסיון "חפצי" ולא חסיון "אישי" בלבד (ע"א 407/73 - יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בעמ, (1974)), וכפי שהבהיר המלומד י. קדמי, בספרו הנזכר בעמ' 1077 - "מקום שמדובר ב"מסמכים משפטיים" הבאים בגדר החסיון משום שנולדו לצורך התדיינות משפטית קיימת או צפויה (בין שהוכנו על ידי בעל דין או על ידי עורכי הדין ובין שהוכנו על ידי גורם שלישי לבקשתם, ואפילו טרם הוחלפו בין עורך הדין ולקוחו כאמור בסע' 48 לפקודת הראיות (נ"ח) - יהיו מסמכים אלו חסויים כשלעצמם.

מכלל האמור הבקשה נדחית.

ביום 9.7.2023 הוגשה חוות דעת השמאי אריה סודית מיום 29.6.2023.

בתגובתם מיום 8.9.2023 הודיעו התובעים כי המכתב הומצא למומחה בטעות, שכן מדובר במסמך חסוי, שהוכן לצרכי המשפט.

...

אשר על כן, אני דוחה את טענת התובעים כי המכתב חסוי.

בנסיבות אלה, מנועה הנתבעת היום מהגשת המכתב ולו טעמי תום לב. ברי כי אין בכך שנוכח ממצאי המומחה מטעם בית המשפט הגיעה הנתבעת למסקנה כי המכתב עשוי להועיל לה בכדי לשנות ממסקנה זו. לזאת יש להוסיף כי משלא הוצגה חוות הדעת בפני המומחה ולא ניתנה התייחסותו לה (לדרישת הנתבעת), משמדובר בעניין שהוגשה בעניינו חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ומשלא מדובר בחוות דעת, ממילא משקל המכתב מועט.

אשר על כן, הבקשה נדחית.