אין זה סוד כי לא אחת מסתובבים אנשים עם בלטי דיסק או מצבים נווניים שדרתיים שאין הם מודעים לקיומם, עד שאלה הופכים לסמפטומטיים, בין כתולדת תאונה או תנועה לא טובה, ובין כתוצאה של התפתחות המצב התחלואתי בלי שום קשר לתאונה, אף אם אירעה.
ב-21.3.16 ניתן דוח סיכום ביקור של המכון לפזיותרפיה, שם עבר התובע 12 טיפולים עד אז. צוין שהמטופל מדווח על ירידה ברמת הכאב וקיבל סדרת תרגילים להמשך תרגול בבית.
ברור לי כי התובע יכול לבחור מיוזמתו להפחית בהקף עבודתו מכל סיבה, ולאו דוקא בשל מיגבלה אובייקטיבית, אך הגיונית, נכותו בהחלט יכולה לבאר הפחתה זו. כאמור, לא התרשמתי שמדובר במי שמבקש להפריז, ועדותו הותירה רושם כן. כך למשל אף לא התיימר לטעון לעזרת צד ג' נמשכת של רעייתו לעת חקירתו, למעט בתקופה הסמוכה לתאונה (הוא אף ציין כי אישתו פתחה לאחרונה חנות והיא עובדת כעצמאית).
12,950 ₪ = 0.45 * 137.04 * 50 * 4.2
הוצאות רפואיות ונסיעות עבר לא ראיתי לפסוק, בשים לב לכך שמדובר בנפגע עבודה שההוצאות הרפואיות והנסיעות לקבלתן הקשורות לתאונה , אמורות להיות מכוסות על ידי המל"ל וקופ"ח (כידו הארוכה של מל"ל לענין נפגעי עבודה).
...
אני קובע אפוא כי את מלוא הנכות בשיעור 19% שקבע המומחה יש לייחס לתאונה נשוא תיק זה, מ-12.2.16.
אמנם, עובדה זו של תעסוקה ברצף לא מופרע מאז התאונה ועד היום, באותה עבודה, משך שנים, תומכת במסקנה כי הנכות התעסוקתית והתפקודית נמוכה מזו הרפואית.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר:
476,659 ₪.
