מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סדרי הדין והמשמעת של ועדת המשמעת של משרד הבריאות

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התשע"ח (15.1.2018) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבים 3-1: עו"ד שרון אבירם; עו"ד יונתן ברמן בשם המשיבים 5-4: עו"ד דוד טובול פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט י' מרזל), שדחה את עתירת המערער נגד החלטת המשיבים 3-1 שלא לנקוט באמצעים משמעתיים כלפי המשיב 4 ולא להורות על הקמת ועדת בדיקה לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), בעקבות תלונתו של המערער כלפי המשיב 4.
צוין כי החלטת המשרד התבססה בין היתר על הטעמים הבאים: עמדת המשרד בדבר סמכותו של רופא להעניק טפול המתאים לתפיסתו המקצועית; עמדת המשרד שלפיה מסירת מידע רפואי שלם ונכון נידרשת לשם מתן טפול רפואי מתאים ומשפיעה על הצלחת הטיפול; וכן קביעותיו העובדתיות של בית המשפט בתובענה האזרחית, שדחה את טענות המערער להפלייתו.
אשר על כן החלטנו לדחות את העירעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
...
על יסוד הנימוקים האמורים, מצא בית המשפט כי אין עילה להתערבות בהפעלת סמכותה של הרשות במקרה דנא, ודחה את העתירה.
לאחר ששקלנו את טיעוניהם המפורטים של בעלי הדין, בכתב ובעל פה, מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, כי ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות, אשר אין לגלות בהן טעות שבחוק.
אשר על כן החלטנו לדחות את הערעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

דו"ח הועדה הובא בפני המשיב מס' 2, כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, אשר החליט לאמץ את דעת הרוב ולהטיל על המערער אמצעי משמעת של התליית רישיונו למשך חודשיים, בציינו שהן התופעה של טפולי שינים לקויים וחלקיים, והן זו של אי-הענות לפניות משרד הבריאות – הפכו נפוצות ביותר ולכן יש להחמיר בענישה בעבירות אלה.
לבסוף, עמד ב"כ המשיבים על כך, שמדובר בהחלטה מקצועית של משרד הבריאות שנועדה להגשים את מטרות הדין המשמעתי, לשמור על רמה מקצועית גבוהה, לחזק את אמון הציבור ברופאים, ולהוות גורם הרתעה לרופאים על מנת שיידעו שאם אין הם פועלים לפי הסטאנדרט הרפואי הראוי, צפויים הם לענישה משמעותית, ובמסגרת זו האנטרס הצבורי גובר על זה של הנקבל העומד לדין.
מכאן, שהשיקולים, לחומרה ולקולא, שפורטו על ידי הועדה בעמ' 13 של החלטתה, אכן עמדו לנגד עיניה בהחליטה לכבד את הסדר הטיעון, משמע, לא לחרוג ממנו אל מתחת לרף התחתון, ולא לחרוג מעבר לרף העליון, אלא לכבד את מסגרתו של ההסדר, הגם שהועדה, כמו גם כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב, מוסמכים היו לחרוג מהסדר הטיעון, שאין הם כבולים על פיו, אך כאמור לעיל, לאחר ששקלו את הטיעונים ואת מכלול השיקולים שהובאו בפניהם הגיעו הם למסקנה לפיה ראוי לכבד את הסדר הטיעון.
...
בסיכום הדברים: נתתי דעתי לכל הטענות שפירטו בפניי ב"כ שני הצדדים, בכתב ובעל-פה, ולפסיקה הרלוונטית, ולא שוכנעתי שנפל פגם כלשהו בהחלטתה של הוועדה או בהחלטתו של כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב.
אין כל עילה להתערבות ערכאות הערעור, לא בהחלטת הוועדה ולא בהחלטת כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב, ומשכך, אני מורה על דחיית הערעור.
לא ראיתי מקום לחייב את המערער בתשלום הוצאות המשפט למשיבה, ועתירתו זו של ב"כ המשיבה – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך, המבקש הודה במיוחס לו בפני ועדת המשמעת של משרד הבריאות (להלן: הועדה).
לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להדרש לתשובה.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים עש"א 29686-11-15 פינקלשטיין נ' המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בעז לב ואח' 22.5.17 בפני כב' השופט בן-ציון גרינברגר מערער/מבקש ד"ר יורם פינקלשטיין ע"י ב"כ עוה"ד א. אקסלרוד משיב שר הבריאות, על ידי כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, לו הואצלו סמכויות השר בעינייני משמעת לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז - 1976 החלטה
הכרעה הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין עליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).
יחד עם זאת אציין כי מדובר בבקשת רשות ערעור, על פסק דין שניתן בעירעור על החלטת שר הבריאות לפי המלצת ועדת משמעת, ולא בעירעור בזכות, כך שממילא מופחתים סכויי הפיכת קביעות בית משפט זה בפסק הדין נשוא הבקשה.
...
ברם, בהינתן כי ההליכים כולם בעניינו של המערער התנהלו בדלתיים סגורות, משך פרק זמן יחסית ארוך, נחה דעתי כי מאזן הנוחות, אם לא סיכויי הבר"ע עצמה, מטה את הכף לטובת עמדתו של המערער, המבקש לשמור נגד הנזק אשר עלול להיגרם למוניטין המקצועיים שצבר משך השנים, אשר לטענתו יישאר בלתי הפיך אף אם בסופו של יום תתקבל עמדתו בבר"ע. אשר על כן, אני נעתר לבקשת המערער ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין על כל מרכיביו, עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור שתוגש.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מהעדויות עלה כי עו"ד גולדנר, אשר שימשה כפרקליטה שנים ארוכות, משמשת החל משנת 12' כחברה בועדות המשמעת של משרד הבריאות למקצועות הרפואה השונים, כמו גם בועדות ערר נוספות.
לעדותו, פנה ביום 16.9.18 לעו"ד שרה שר לב אשר שימשה בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום כראש יחידת הדין המשמעתי של משרד הבריאות, ולמעשה כתובעת משרד הבריאות.
בהמשך עוגנה דוקטרינת ההגנה מן הצדק בסעיף 149(10) בחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982, אשר הכיר בטענה מקדמית במסגרתה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". הפסיקה עידנה את המבחן שנקבע בעיניין יפת, וכיום אין עוד צורך כי המצפון יזדעזע, ודי בכך, לענייננו, שבית המשפט יקבע כי קיום ההליך פוגע באופן ממשי בתחושות הצדק וההגינות (ר' ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 (להלן: "ענין בורוביץ'").
...
תוכן עניינים פתח דבר 3 כתב האישום 4 מעמד חוזר מנהל רפואה 10 אישום ראשון 18 אישום שני 43 אישום שלישי 68 אישום רביעי 82 אישום חמישי 91 האם בפעולותיו נתן הנאשם טיפול רפואי? 96 האם התרשל הנאשם במעשיו? 103 הפרת הצווים 125 שיבוש מהלכי המשפט 139 טענות ההגנה כנגד התנהלות המשטרה, משרד הבריאות והמאשימה 141 סוגיית לידות הבית 175 סוף דבר 182 פתח דבר עניינו של כתב אישום זה ברופא נשים, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר פתח מתחם ללידות בית בשטח ביתו.
כאמור, מסקנה זו מתיישבת גם עם עמדת משרד הבריאות, לפיה מוטב כי נשים שהריונן בסיכון ילדו בבית חולים ולא במקום אחר.
סוף דבר התיק הנדון עוסק במקרה ייחודי, במסגרתו ביצע הנאשם, רופא ומיילד, עבירות אגב מתן טיפול רפואי שבבסיסו לידות שבוצעו במתחם פרטי, לידות המוגדרות כ"לידות בית", בהן ילדו נשים שהלידה בעניינן הוגדרה בסיכון.
נוכח מכלול הנסיבות והעובדות שהוכחו, אין מנוס אלא להרשיע את הנאשם בעבירות אשר הוכחו, כפי שפורט במסגרת הכרעת הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו