דו"ח הועדה הובא בפני המשיב מס' 2, כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, אשר החליט לאמץ את דעת הרוב ולהטיל על המערער אמצעי משמעת של התליית רישיונו למשך חודשיים, בציינו שהן התופעה של טפולי שינים לקויים וחלקיים, והן זו של אי-הענות לפניות משרד הבריאות – הפכו נפוצות ביותר ולכן יש להחמיר בענישה בעבירות אלה.
לבסוף, עמד ב"כ המשיבים על כך, שמדובר בהחלטה מקצועית של משרד הבריאות שנועדה להגשים את מטרות הדין המשמעתי, לשמור על רמה מקצועית גבוהה, לחזק את אמון הציבור ברופאים, ולהוות גורם הרתעה לרופאים על מנת שיידעו שאם אין הם פועלים לפי הסטאנדרט הרפואי הראוי, צפויים הם לענישה משמעותית, ובמסגרת זו האנטרס הצבורי גובר על זה של הנקבל העומד לדין.
מכאן, שהשיקולים, לחומרה ולקולא, שפורטו על ידי הועדה בעמ' 13 של החלטתה, אכן עמדו לנגד עיניה בהחליטה לכבד את הסדר הטיעון, משמע, לא לחרוג ממנו אל מתחת לרף התחתון, ולא לחרוג מעבר לרף העליון, אלא לכבד את מסגרתו של ההסדר, הגם שהועדה, כמו גם כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב, מוסמכים היו לחרוג מהסדר הטיעון, שאין הם כבולים על פיו, אך כאמור לעיל, לאחר ששקלו את הטיעונים ואת מכלול השיקולים שהובאו בפניהם הגיעו הם למסקנה לפיה ראוי לכבד את הסדר הטיעון.
...
בסיכום הדברים: נתתי דעתי לכל הטענות שפירטו בפניי ב"כ שני הצדדים, בכתב ובעל-פה, ולפסיקה הרלוונטית, ולא שוכנעתי שנפל פגם כלשהו בהחלטתה של הוועדה או בהחלטתו של כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב.
אין כל עילה להתערבות ערכאות הערעור, לא בהחלטת הוועדה ולא בהחלטת כב' השופט (בדימוס) א. סטרשנוב, ומשכך, אני מורה על דחיית הערעור.
לא ראיתי מקום לחייב את המערער בתשלום הוצאות המשפט למשיבה, ועתירתו זו של ב"כ המשיבה – נדחית.
