סדרי דין הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון

בבית המשפט העליון ער"א 2924/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 7.4.2022 בבש"א 1816/22 בשם המערער: בעצמו ][]פסק-דין

ביום 14.3.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' סובל) מיום 11.1.2022 בעמ"ש 34556-11-17.

ברם, טעות זו אינה מהוה טעם מיוחד להארכת מועד, בפרט בשים לב לחלוף הזמן מאז הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (ראו: ער"א 1577/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (14.3.2022); ער"א 5485/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (11.8.2021); בש"א 1676/20 חננאל נ' עריית תל אביב-יפו, פסקה 6 (15.3.2020)).

...

דין הערעור להידחות.

בשים לב לכך, גם סיכוייה של בקשת רשות הערעור תומכים במסקנה האמורה.

הערעור נדחה אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 4014/21 רע"א 4019/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות ברע"א 4014/21: 1. עריית תל אביב-יפו 2. הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב המבקשות ברע"א 4019/21: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל - רשות הפיתוח נ ג ד המשיבים ברע"א 4014/21: 1. מחמוד גאזי אבו סייף ו-57 אח' 59. רשות מקרעי ישראל 60. מדינת ישראל - רשות הפיתוח 61. הימנותא בע"מ המשיבים ברע"א 4019/21: 1. מחמוד סייף מחמוד גאזי ו-15 אח' 16. עריית תל אביב-יפו 17. הימנותא בע"מ בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.12.2018 בת"א 31072-02-17 שניתנה על ידי כבוד השופט י' גייפמן בשם המבקשות ברע"א 4014/21: עו"ד נעם ליובין; עו"ד אורנה אחרק-פרלוק בשם המבקשות ברע"א 4019/21: עו"ד ישראל בלום; עו"ד נעמי זמרת פסק-דין

בשל הליך גישור שהתנהל, ובהסכמת הצדדים, הוארך המועד להגשת בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (בש"א 49/19 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' אבו סייף ואח' (02.01.2019)).

נוכח האמור, מחמת תהיות אלה, ועל-פי סמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלטתי לידון בבקשות הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגשו ערעורים על-פי הרשות שניתנה.

...

בהתאם, לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעורים – להתקבל.

משכך, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.

הערעורים מתקבלים אפוא בזאת.

לעומת זאת, אם נדחית בקשה לפי הפקודה, ניתן להשיג על ההחלטה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור אזרחית (ע"פ 4793/05 נבון נ' עצמון (6.2.2007); בש"מ 1793/19 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ע"י המנהל דוד מיר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים (17.3.2019); משה קשת ביזיון בית-משפט - דיני אכיפת צוים שפוטיים, 229-230 (2002); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי, 148-146 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 948 (מהדורה 13, 2020); באשר לסיווגם של מקרי ביניים שבהם התקבלה בקשה לפי הפקודה אך לא הוטלה סנקציה מפורשת, ראו: ע"א 4863/16 איי.די.איי חברה לביטוח נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל (5.7.2016)).

" בבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 9.12.2021, היינו שלושה שבועות לאחר מתן פסק-הדין בעירעור, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

טענתו המרכזית של המבקש היא כי בית המשפט העליון, אשר קבע בפסק-הדין כי למבקש לא עומדת זכות ערעור על ההחלטה, רשאי היה לידון בעירעור כבקשת רשות ערעור בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: תקנות סדר הדין), וזאת תחת מחיקת העירעור, אך בחר שלא לעשות כן ובכך לא ניתן למבקש, לטענתו, יומו בפני בית המשפט.

...

סעיף 8(1) לפקודה קובע בהקשר זה כי "צו המטיל עונש שניתן ע"י בית משפט מחוזי או בית משפט שלום עפ"י סעיף 6 יהא ניתן לערעור באותם התנאים הנוהגים בערעור על פסק דין פלילי המטיל עונש כיוצא בזה". הוראה זו פורשה בפסיקה כך שמקום בו נעתר בית המשפט לבקשה למתן "צו המטיל עונש" לפי הפקודה, רשאי בעל הדין אשר כלפיו מופנה הצו להגיש ערעור פלילי בזכות.

לעומת זאת, אם נדחית בקשה לפי הפקודה, ניתן להשיג על ההחלטה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור אזרחית (ע"פ 4793/05 נבון נ' עצמון (6.2.2007); בש"מ 1793/19 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ע"י המנהל דוד מיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (17.3.2019); משה קשת ביזיון בית-משפט - דיני אכיפת צווים שיפוטיים, 229-230 (2002); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 148-146 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 948 (מהדורה 13, 2020); באשר לסיווגם של מקרי ביניים שבהם התקבלה בקשה לפי הפקודה אך לא הוטלה סנקציה מפורשת, ראו: ע"א 4863/16 איי.די.איי חברה לביטוח נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל (5.7.2016)).

די בטעם זה כדי להורות על מחיקתו של הערעור דנן, וכך אנו מורים.

דין הבקשה להידחות אף בלא צורך להיזקק לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 8344/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דורות) מיום 22.9.2022 ב-ע"ר 40579-08-22 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בנקודה זו יובהר כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות העירעור חל ביום 27.6.2022, זאת בשים לב לפגרת פסח (תקנה 1(2) לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983), ובהנתן השביתה במערכת בתי המשפט בימים 25.5.2022– 30.5.2022 (הודעת מנהל בתי המשפט מיום 1.6.2022; תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981)).

יחד עם זאת, החלטתה של הרשמת לא נסמכה על נימוק זה לבדו, אלא על טעמים נוספים ולרבות הטעם לפיו: "[המבקש] נימנע מלפרט את המאמצים שהושקעו על ידי המבקש לשם הגשת בקשת רשות העירעור במועד, ולא תמך טענותיו בתצהיר." לצד זאת ובנוסף, בפסק הדין קמא, עמד בית המשפט המחוזי גם על סכוייו הנמוכים של ההליך לגופו של עניין, אשר מהוה אחד מהשיקולים שיש להדרש אליהם במסגרת בקשה להארכת מועד (וראו: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (16.8.2012)).

...

] בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) מיום 22.9.2022 ב-ע"ר 40579-08-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת פ' נויברט) מיום 20.7.2022 ב-רע"א 45337-06-22.

מלבד זאת, טוען המבקש כי פרשנות תכליתית של ההוראות הקבועות בסעיפים 1(1) ו-1(3) לצו בתי המשפט מוליכה למסקנה כי אין ליישמן במקרה דנן ביחס להגבלת היקף תצהירו של המבקש, בהינתן מורכבות ההליך והיקפו, וכן נוכח הפגיעה בזכויותיו הדיוניות.

דיון והכרעה לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אף ללא צורך בתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, כב' השופט אהרון אורנשטיין, מיום 9.1.2023 בת"א 15443-10-22.

להלן הדברים: "לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות שבדין (בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון, פ"ד נד(4) 702; רע"א 9073/01 יהודית פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 2002(1) 745). דברים שכתב כב' הרשם (כתוארו אז) ב. אוקון בעיניין בקשה להארכת מועד לקיום דיון נוסף, יפים ונכונים הם גם לענייננו: "לא ניתן להותיר אי מבודד של חוסר היתחשבות בטעות שבדין, רק בתחום סדרי הדין. סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. היתעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות יתר, במקום בו נידרשת היתחשבות, עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על ידי הזכויות המוגנות. לעיתים דוקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין. על כן, נראה כי אין לשלול בכל מקרה כל בקשה למתן ארכה בשל טעות בדין בנוגע למועד הגשת העתירה לדיון נוסף... מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות... היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר, ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עיזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי, תקדין עליון 487 (1)2000).

כך נקבע בתקנה 1 כי מטרתן "לקבוע סדרי דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שפוטי ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהציג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך". במקרה דנן, מחיקת העירעור הייתה אך מהטעם שהוגש ערעור בזכות חלף בקשת רשות ערעור.

...

טענות הצדדים המבקשת טענה כי לאור השתלשלות העניינים שתוארה לעיל ,יש להיעתר לבקשה להארכת מועד כדי למנוע עיוות דין.

לאחר ששקלתי את האמור לעיל, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות בסך של 6,000 ₪.

החלטתי ניתנת בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.