סדר דין מקוצר: תביעה מכוח חשבוניות

בפניי בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" ובקשה למתן רשות להיתגונן שהגיש המבקש-הנתבע.

בהתאם לתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א), ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעה על סכום קצוב מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

מכתב התביעה ומתשובותיה של המשיבה לבקשות עולה, כי היא מבקשת ללמוד על קיומה של היתקשרות ישירה בינה ובין המבקש מתוך כך שבאחת מטיוטות ההסכם נכתבו פרטיו כפרטי ההיתקשרות מטעם החברה, משום שהוא אישר באופן אישי את החשבוניות ששלחה המשיבה לחברה ומשום שבטיוטות השונות נרשם שמו כאיש הקשר למקרה של שאלות.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשתי הבקשות מצאתי כי דין הבקשה למחיקת כותרת להתקבל.

לאור זאת, אני קובעת כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ועל כן אני נעתרת לבקשה למחיקת הכותרת.

למעלה מן הצורך אבהיר, כי גם לולא הייתי מורה על מחיקת הכותרת, הייתי נעתרת לבקשה למתן רשות להתגונן, שכן המסכת העובדתית והמסמכים שצורפו לכתבי הטענות מלמדים על כי יש בפיו של המבקש טענות הגנה הראויות להישמע ולהתברר באופן מלא.

אשר להזמנת רכש 314 טענה הנתבעת, כי בין הצדדים מיתנהל הליך משפטי נוסף ("ההליך הנוסף") בו מתבררות טענות הנתבעת בנוגע להזמנה זו; וכי במסגרת ההליך הנוסף טענה התובעת, כי הנתבעת שילמה עבור המוצרים שמשכה על כן אינה יכולה לטעון כאן, כי לא שילמה עבור המוצרים הכלולים בחשבונית זו. בנוסף טענה הנתבעת, כי החשבוניות לא נערכו על ידיה ועל כן אינן מהוות ראיה לסכום התביעה וכי לאור תצהיר עדות ראשית מטעמה של התובעת אשר הוגש בהליך הנוסף המתנהל בין הצדדים, בו העיד נציג התובעת, כי שולם עבור המוצרים שמשכה הנתבעת, לרבות עבור החשבוניות שבמחלוקת בהליך כאן, ההליך אינו מתאים להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר.

במענה השיבה התובעת, כי בעקבות הגשת התביעה שילמה הנתבעת חלק מהחוב אך לא שולמה יתרת החוב בגין החשבוניות שהופקו מכח הזמנה 314 בסך כולל של 9,126 ש"ח. התובעת עמדה על כך שהתשלום בוצע בעקבות הגשת התביעה.

...

כך גם איני מקבלת את טענות הנתבעת לגבי חוסר התאמה של התביעה לסדר דין מקוצר.

על כן, לאור הקביעות הכלולות בהחלטה זו, ומאחר וטענות ההגנה דורשות בחינה ושקילה אני קובעת, כי הנתבעת תגיש עד ליום 27.12.2020 תצהיר המפרט את טענות ההגנה הנכללות בבקשת הרשות להתגונן.

סיכום הדברים: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף שכן בהליך כאן נדונה זכותה של התובעת לתשלום חוב עבור סחורה שאינה נכללת בתביעה הנוספת המתנהלת בין הצדדים.

לענייננו, רלבאנטית התקנה הקובעת כי ניתן להגיש בהליך של סדר דין מקוצר תביעות כספיות על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

בתביעה שלפניי מיתקיים המבחן לקיומו של סכום קצוב כנדרש בתביעה בהליך של סדר דין מקוצר, בהתאם למסמכים המצורפים אותם צרפה המשיבה לתביעה, הכוללים חשבוניות וכרטסות יתרת חובה בהנהלת החשבונות של המשיבה.

...

לסיכום בקשות המבקש לדחיית התביעה על הסף ומחיקת כותרת התביעה "סדר דין מקוצר" נדחות.

אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן.

המזכירות תדוור החלטתי אל הצדדים ותודיע תוכנה טלפונית.

נטען כי במצב דברים זה אין בהיעדר תדפיס ספציפי לחשבונית זו על מנת להפקיע את התביעה מלהתברר בסדר דין מקוצר, שכן ההסכם שצורף לתביעה מהוה חוזה מסגרת המפורט דיו.

במענה לטענה לפיה ההזמנה לעבודה במחסן היא מכוח ההסכם שצורף לתביעה, נטען כי בחשבוניות שערכה התובעת עולה כי יש הבחנה ברורה ומוחלטת בין העובדים שיעבדו בקוו ייצור התירס לבין העבודים שיעבדו במחסן מוטי.

...

בנוסף נטען כי עיון בהסכם מוביל למסקנה הברורה לפיה הפעלת קו התירס אינה העסקת עובדים במחסן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את כותרת התביעה מנימוקי הבקשה וכפי שיפורט להלן.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הכותרת ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

המסגרת הנורמאטיבית לבחינת תביעה בסדר דין מקוצר מצויה בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי: ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו  בהוראה מפורשת של חיקוק; (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי הישתתפות; (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

אכן צדק המבקש כאשר טען כי תעודת המשלוח ו\או החשבונית נערכו ע"י המשיבה ואינם יכולים לשמש כראשית ראיה לקיומה של עילת תביעה, אך מלבד אסמכתות הללו ניתן להבחין במכתבו של ב"כ המבקש עו"ד יהושע בר-טל מיום 11.4.13 ובו נכתב: " לדעתו (של המבקש א.א) ניתן להסדיר החוב ללא נקיטת הליכים". נראה כי ב"כ המבקש עו"ד בר-טל הבהיר בפני המשיבה כי למבקש חוב כלפי המשיבה ואין טעם להסדירו באמצעות הליכים משפטיים, בכך אני מוצאת כי ישנה הודאה בקיומו של החוב והמסמך האמור משמש כראשית ראיה לקיומה של עילת תביעה ואשר נערכה בידי שולחו של המבקש.

...

על כן, בנסיבות אלה נחה דעתי לקבוע כי התביעה הינה תביעה לסכום קצוב.

הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודרדוריה ודי במה שקרוי "ראשית ראיה". מן המקובץ לעיל ניתן לקבוע במפורש כי על הראיה לתמוך בתביעה עצמה ולא בקיומה של התחייבות או בקיומו של הסכם בין הצדדים כפי שטען המבקש.

סוף דבר לאור כל המקובץ ולאחר שנתתי דעתי לכלל המבחנים הקבועים בפסיקה בתקנות באשר לתביעה בסדר דין מקוצר, אני קובעת כי הבקשה למחיקת כותרת תדחה.