סדר דין מקוצר בתקנות סד"א החדשות

קבעתי, כי מעבר לכך שכך מורות ההלכות בנושא, הרי שזו גם רוח תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שביטלו כליל את מוסד סדר הדין המקוצר באופן שלו הייתה מוגשת התביעה כשנה ושלושה חודשים לאחר הגשתה, הרי שהזכות להיתגונן לא הייתה בגדר בקשה אלא הייתה ניתנת 'אוטומאטית'.

האחד, שהכריעה כב' ראש ההוצאה לפועל שהתקיימו התנאים משהייתה הפרה אולם השאלה היא של סבירות ודומה כי מבחינה דווקנית זו זכותו של הבנק "גם אם רוח חכמים אינה נוחה הימנו". האחרת, עולה שאלה של הנוהג שזו שאלה שכן בסמכות של בית המשפט אולם ספק אם במסגרת הליך של היתנגדות בתביעה לפי סדר דין מקוצר כך שבסופו של יום, גם אם יש ממש בטענת המבקש ספק אם בית המשפט בהליך זה יכול להעניק לו את הסעד.

...

אכן, בית המשפט הביע אי שביעות נחת בהחלטתו מיום 15.7.20 מהעמדתה של ההלוואה לפרעון מיידי חרף זכותו של הבנק בדין כפי שנקבע בסופו של דבר על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל משעולה שאלה של סבירות שבהפעלת שיקול הדעת בשים לב לאופי הפיגורים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר ובהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי עסקינן בהגנה דחוקה ולו מהטעם שנקבעו מספר ממצאים שבית המשפט אינו יכול בהליך זה להתערב בהם, עת ההחלטה בדבר בקשת רשות להתגונן ניתנת בשלבים מוקדמים של ההליך ובאופן טבעי עמדת בית המשפט יכולה להשתנות אולם יש להיצמד למסגרת המשפטית שניתן לדון בה. טענת המבקש לנוהג של הבנק היא אכן מצביעה על סבירות בהפעלת שיקול הדעת של הבנק, כמו גם הפיגורים "הקלים" והתנהלות המבקש באופן המכסה על חובותיו, גם אם "מבחינה דווקנית" נותר בחיוב, אולם הגם שכב' הרשמת הוצאה לפועל הבהירה כי הסדר כזה או אחר הוא בשיקול דעתו של הזוכה, הרי שמבחינה משפטית בית המשפט יכול לבחון האם הנוהג גובר על דין משיצר הסתמכות וזו סוגיה שהיא בסמכות בית המשפט, כמו גם האם בכל הפרה שהיא יש להפעיל את האמצעי הדרקוני של העמדת ההלוואה לפרעון מיידי עת היא היא שיצרה למעשה את המינוס בחשבון וזאת גם אם מבחינה לשונית דווקנית לבנק יש את הזכות בהתאם לחוזה האחיד בין הצדדים.

יוצא אפוא שההשגות אינן רק נגד אופן המימוש שאין חולק שהיא תחת סמכות ההוצאה לפועל אלא השאלה בדבר עצם המימוש נגועה בשניים.

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

עסקינן בתובענה על הסך של 138,937 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מקוצר בגין אי תשלום דמי תיווך מוסכמים, תביעה אשר הוגשה ביום ה- 10/12/20, ערב כניסת תקנות סד"א החדשות לתוקף.

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן- "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להיתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להיתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להיתגונן על יסוד הבקשה בלבד". ויודגש- בתקנות החדשות התקפות היום, הליך זה של סדר דין מקוצר נגנז ואין אפשרות להגיש תובענה במתכונת זו של סדר דין מקוצר.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלה הנתבע במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד.

רקע ביום 10.5.2020 הגישו התובעים את התביעה שבכותרת כתביעה בסדר דין מקוצר, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות").

הנתבעים עותרים "למען הזהירות" להארכת המועד להגשת הבקשה מכוח תקנה 176 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות").

...

הדיון, שבמסגרתו ניתנה בפועל הרשות להתגונן, וקבעתי את התיק לתצהירים והוכחות, הסתיים בהוראתי: "אם מבוקש מה שאני שומע רק כעת להגיש הודעת צד ג' ותביעה שכנגד, יש להבהיר מדוע הנושא לא עלה לפני הישיבה וכן המסגרת החוקית מבחינת סדרי הדין, לכל עניין". ביום 4.5.2021 הגישו התובעים את הבקשה מושא החלטתי זו. טענות הצדדים טענות הנתבעים לשיטת הנתבעים, במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן הגישו הנתבעים בקשה להגשת כתב הגנה, לרבות תביעה שכנגד, והודעה לצד ג'.

לשיטת התובעים, יש לדחות את הבקשה בהיעדר עילה וטעם שבגינם נדרש לתת היתר כעת להודעה לצד שלישי.

(ב)  בית המשפט או הרשם רשאי להיעתר לבקשה, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין לומר את דברם, או לדחותה, וכן הוא רשאי להורות על החלפת כתבי טענות או לתת כל הוראה אחרת או נוספת, ככל המתחייב ממהותו של הענין".

בקשת הנתבעים להתיר להם להגיש הודעות לצדדים שלישיים נדחית.

הקלות במתן רשות להיתגונן כימעט ועיקרה מתוכן את משמעותה של תביעה בסדר דין מקוצר, ובתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מתשע"ח-2018 אשר עתידות להכנס לתוקף ביום 01.02.2020, בוטל המנגנון של תביעה בסדר דין מקוצר.

כב' השופט בר-אופיר דן בסוגיה זו בספרו, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, בעמ' 24, ושם הוא ציין כדלקמן: "יש להמנע מלהוסיף לתביעה עילה שאיננה ראויה להידון בדרך זו, שאז נמצא שהתביעה כולה איננה כשרה לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר". לאור זאת, כי התביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר לגבי אחד הנתבעים, אין מקום להותיר התביעה בגדרי הליך זה, ויש מקום למחוק את כותרת התביעה לגבי כלל הנתבעים.

...

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

בתא"ק (ת"א) 58734-12-15 KAMA INTERNATIONAL LIMITED נ' מיכה הרצנו (23.07.2019) בחן בית המשפט סוגיית מחיקה של הכותרת כלפי חלק מבעלי הדין וכך נפסק: "מקום בו יש עילה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר כלפי חלק מהנתבעים, יש למחוק את הכותרת כלפי כולם. אינני מקבלת את הטענה כי ניתן לנהל הליך של סדר דין מקוצר לשיעורין. מקום בו קיימת תשתית של סכום קצוב וראשית ראיה בכתב כלפי כלל הנתבעים, ניתן לדון בתביעה בפרוצדורה של סדר דין מקוצר. או אז במסגרת דיון בבקשת רשות להגן, ניתן לקבל טענות של חלק מהנתבעים וליתן להם רשות להגן ולגבי חלק אחר של הנתבעים, ניתן לדחות את הבקשה וליתן פסק דין על יסוד התביעה. אולם לא ניתן לערב מין בשאינו מינו כבר בשלב הראשוני של ההליך, ולאפיין בין נתבעים כאלה שניתן לתת נגדם פסק דין על יסוד התביעה לאלתר וכאלה שהתביעה אינה ראויה להתברר בהליך מקוצר ולכן כלפיהם יש להמשיך ולנהל את ההליך במסלול רגיל". נוכח מסקנתי דלעיל, לא ראיתי צורך בשלב זה להידרש לשאר טענות הצדדים לרבות הטענות כנגד המבקש 1 וסיכויי בקשתו למתן רשות להתגונן, והטענה של אי צירוף תצהיר מפורט מטעם מי מהנתבעים, חרף חשיבותן של טענות אלו.

לפיכך, אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה וקובע כי התביעה, לאור סכומה ומהותה, תתנהל בסדר דין מהיר.

המזכירות תשנה הגדרת התיק לתיק תא"מ, תמציא החלטתי לצדדים ותקבע ת.פ. ליום 02.12.2019.

ביום 10.12.2020, כלומר – ימים לפני שנכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") ובא לקיצו הליך הקרוי "תביעה בסדר דין מקוצר", הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר בסך 1,248,0436 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות לתקופה שבין 1.4.2020 ועד 31.12.2020.

הודגש, כי כאשר התביעה הוגשה כשנתיים קודם לכן, עוד היה בתוקפו הליך של סדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

גישה זו מבטאת את התכליות העומדות ביסודן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שחרטו על דגלן, בין היתר, את הצורך במתן 'תרופה' להמשכות ההליכים באמצעות ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים (ראו: דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 5-1)".

...

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.