הינה כי כן, הגם שבפני שתי בקשות להכריע בהן - האחת, לסילוק התביעה על הסף, והשנייה, לתיקון כתב התביעה, הרי שהשאלה הדרושה בירור היא אחת: מה דינה של תביעה לבצוע שטר שנימסר במסגרת עסקה לניכיון שיקים, שאינה עומדת בהוראות חוק אשראי הוגן - האם סילוקה על הסף, או שמא יש לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולרפא את המחדלים הקיימים?
דיון והכרעה -
יש להורות על הוצאתו של מיסמך ה"התאמה לסדר דין מהיר" מהתיק -
מעת שניתנה הרשות להיתגונן הפכו הבקשות לבצוע לכתבי התביעה, בהתאם להוראות תקנה 20(ה) לתקסד"א, ולא ניתנה לתובעת הרשות לתקנם; כל שנדרשה התובעת לעשות הוא להתאימם לסדר דין מהיר - דהיינו, צירוף תצהיר אימות וגילוי מסמכים כנדרש בסדר דין מהיר, הא ותו לא.
די בכך על מנת לקבוע כי על המסמך נושא הכותרת "התאמה לסדר דין מהיר" להמחק מהתיק, וכך אני מורה.
היעדרו של חוזה הלוואה כתוב מלמד על שורה של הפרות מצד התובעת אל מול הוראות החוק, בין אם במסגרת עסקת ההלוואה עצמה ובין אם במהלך ניהול תביעותיה דכאן: ראשית, פשיטא - לא מתקיימת דרישת הכתב הקבועה בסעיף 2 לחוק; שנית, בהיעדר כל ראיה המלמדת אחרת (שאם ישנה בנמצא היה על התובעת להציגה זה מכבר), הרי שהתובעת לא קיימה את חובת הגילוי כלפי הנתבעת, כנדרש בסעיף 3 לחוק; שלישית, התובעת אינה יכולה לקיים את הוראות סע' 8 רבתי לחוק, שעניינו סדרי הדין בניהול תביעה שעילתה עסקת הלוואה.
...
על כן, הרי שיש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה.
ודוק, כי על התובעת הנטל להוכיח את סכום ההשבה המגיע לה, אם בכלל; ברם, עניין זה עוד דרוש להתברר, ועל כן - הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
סיכומו של דבר -
מסמך ה"התאמה לסדר דין מהיר" יימחק מהתיק, למעט התצהירים, לרבות תצהיר גילוי המסמכים על צרופותיו.